עובדיה

 

ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית, ועבדיהו היה ירא את ה' מאד. ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה', ויקח עבדיהו מאה הנביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים... ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו, ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו. ויאמר לו אני, לך אמר לאדוניך הנה אליהו... (מלכים א יח ג)

ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר, עבדך אישי מת, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים... ותבא ותגד לאיש האלקים, ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך, ואת בניך תחיי בנותר. (מלכים ב ד א)

חזון עובדיה, כה אמר אד-ני אלקים לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שולח, קומו ונקומה עליה למלחמה... (עובדיה א א)

זהר:

וכל אלו הנביאים לא יכלו לעמוד על מה שעתיד הקב"ה לעשות לעשו, חוץ מעובדיה הנביא, שהיה גר שבא מצד עשו, הוא עמד על בוריו בענין עשו ולא נחלש כחו. ועל זה, כל שאר הנביאים נחלש כחם, ולא יכלו לעמוד ולקבל דבר על בוריו כראוי, מה הטעם, משום כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, שלקח ושאב כל הכח של הירך... (וישלח קו)

רבי אלכסנדרי פתח, ואשה אחת מנשי בני הביאים צעקה אל אלישע וגו', שם למדנו, זו היא אשת עובדיהו, שהיה ממונה על בית אחאב מלך ישראל, ובשעה שהלך עובדיהו אצל אליהו הכיר בו אלישע. ואם תאמר הרי אז אלישע עוד לא שמש לפניו, כבר היה משמש (לפניו), ואין מוקדם ומאוחר (בתורה נביאים וכתובים), ועל כן כתוב, ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', כי ודאי הכיר בו אלישע מאותה שעה.

צעקה אל אלישע (היינו כי) באותה שעה שמת עובדיהו מת אחאב, ומלך יהורם בא לקחת את שני ילדיו, מה עשתה, הלכה גועה צועקת ובוכה לבית הקברות, עמדה על קברו וצעקה, ירא אלקים, כך וכך עושים ליתומיך. אמרו לו לעובדיהו, הרי אשתך עומדת וצועקת ובוכה על קברך, מה עשה, הלך לו אצל חזקיהו (אולי צריך לומר אליהו), אמר לו, די לי מעניני העולם הזה. הלך לו אצל האבות, אמר כך וכך יש לי, אמרו לו כבר שמענו צעקותיה, לך אצל אלישע הנביא. בתוך כך, היא חוזרת וגועה וצועקת על קברו, אמר לה, שמעי עניה, לכי אצל אלישע, והוא יתן לך עצה, מיד הלכה אצל אלישע... (זהר חדש רות שמג)

ספרי:

עובדיה גדל בין שני רשעים בין אחאב ואיזבל ולא עשה כמעשיהם, ונתנבא על עשו שגדל בין שני צדיקים בין יצחק לרבקה ולא עשה כמעשיהם, שנאמר חזון עובדיה כה אמר ה' אלקים לאדום. (פנחס קלג)

תלמוד בבלי:

כתיב ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית, ועובדיה היה ירא ה' מאד, מאי קאמר קרא, אמר רבי יצחק אמר לו ביעקב כתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך, ביוסף כתיב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ביתא דההוא גברא לא הוה מיבריך, שמא לא ירא אלקים אתה, יצתה בת קול ואמרה ועובדיה היה ירא את ה' מאד, אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אמר רבי אבא, גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם לא כתיב מאד, ובעובדיהו כתיב מאד. אמר רבי יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות, מפני שהחביא מאה נביאים במערה, שנאמר ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו'... חזון עובדיה כה אמר ה' אלקים לאדום וגו', מאי שנא עובדיה לאדום, אמר רב יצחק אמר הקב"ה יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, וינבא על עשו הרשע, שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם. אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר עובדיה גר אדומי היה, והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא (רש"י, אבא יער, מעצמו של יער, יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד ויקצצו בו את היער, וכן עובדיה לאדום). (סנהדרין לט ב)

תלמוד ירושלמי:

...אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהם דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין, הוא שעובדיהו אמר לאליהו, הלא הוגד לאדוני אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' וגו' וכלכלם לחם ומים, אם לחם למה מים אם מים למה לחם, אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא יותר מן הלחם. ואליהו מכריז בהר הכרמל אני נותרתי נביא לבדי לה', וכל עמא ידעין ולא מפרסמין למלכא. (פאה ד ב)

מדרש רבה:

...ומי היה זה, עובדיה שהיה עשיר, אפוטרופוס של אחאב, שנאמר ויקרא אחאב אל עובדיה אשר על הבית, והיה עשיר יותר מדאי, והוציא כל ממונו לצדקה, שהיה זן את הנביאים, כיון שבא כל אותו הרעה היה לוה בנשך מן יהורם בן אחאב מה שהיה מספיק לנביאים, זה קיים כספו לא נתן בנשך, אבל יהורם שהלוה ברבית, אמר האלקים עד עכשיו זה קיים, יבא יהוא ויהרוג אותו, שנאמר ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרועיו ויצא החצי מלבו, ולמה בין זרועותיו ויצא מלבו, לפי שהקשה את לבו ופשט ידיו לקבל הרבית... (שמות לא ג)

דבר אחר איום ונורא הוא זה עשו, הדא הוא דכתיב ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול, ממנו משפטו ושאתו יצא זה עובדיה, אמר רבי יצחק עובדיה גר אדומי היה, והיה מתנבא על אדום ולא יהיה שריד לבית עשו. (ויקרא יח ב)

מדרש תנחומא:

אמר רבי מני אלולי זכות אשתו של עובדיהו כבר כלו ישראל באותה שעה, ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר. (תשא ה)

מדרשים:

...דבר אחר חזון עובדיה, מה ראה עובדיה להפרע מן אדום, אלא אמר הקב"ה אברהם היה מאכיל העוברים והשבים ועשו עמד והורגן, והיה ממלא את המערות מתים, ואיזבל היתה הורגת את הנביאים עובדיה הטמינם במערות וכלכלם, שנאמר (מ"א י"ח) ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' וגו', אמר הקב"ה יבא עובדיה שהאכיל את הנביאים במערות ויפרע מן עשו שהרג את בני אדם במערות, לפיכך נאמר חזון עובדיה. דבר אחר עשו מלו אותו אבותיו ומאס במילה ובחר בערלה, ועובדיה היה ערל ומאס בה ובחר במילה, אמר הקב"ה יבוא עובדיה שהיה ערל ומאס בה ומל עצמו, ויפרע מן עשו שמלו אותו ועשה עצמו ערל, לפיכך חזון עובדיה. דבר אחר עשו ביקש אבלו של אביו, שנאמר (בראשית כ"ז) ויאמר עשו בלבו וגו', ועובדיה כיבד למי שלא היה אביו, שנאמר (מ"א י"א) ויהי עובדיהו בדרך וגו', אמר הקב"ה יבוא עובדיה שכיבד למי שלא היה אביו ויפרע מן עשו שבקש מיתתו של אביו. (אגדת בראשית פרק נח)

ילקוט שמעוני:

עובדיה לא הזכיר לא אביו ולא מקומו, אלא סתם חזון עובדיהו, שהיה גר שהיה ירוד שבנביאים, אבל ישעיה חזון ישעיהו בן אמוץ, חזון עובדיהו, שניהם שוין כאחד, והיאך, עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים, שנאמר חזון עובדיהו כה אמר ה', הרי מפי הקב"ה, מפי סנהדרין מנין, שנאמר שמועה שמענו... ולכך נתנבאו שניהם בחזון, שחזון בגימטריא שבעים ואחד, שנתנבאו שניהם בע"א סנהדרין, רבי בנייה אומר חזון שנתנבאו שניהם בע"א לשון, הגדול שבנביאים והירוד שבנביאים, למה כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט. (ישעיה פרק א, שפה)

תרגום יונתן:

...עבדך עובדיה בעלי מית, ואת ידעת ארי עבדך הוה דחיל מן קדם ה' כד קטלת איזבל ית נבייא דה' דבר מנהון מאה גברין ואטמרינון חמשין חמשין גברא במערתא, והוה יזיף ומוכל להון בדיל דלא לאוכלא יתהון מנכסוהי דאחאב מן קדם דאינון אונסא... (שם)

רש"י:

אמרו חז"ל עובדיה גר אדומי היה, אמר הקב"ה מהם ובהם אביא עליהם, יבא עובדיה שדר בין ב' רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם, ויפרע מעשו הרשע שדר בין צדיקים יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם. (עובדיה א א)

אבן עזרא:

עובדיה לא ידענו זמנו, ואין לומר שהוא הנזכר באחאב, דכתיב "ירא את ה'", ואילו היה נביא צריך לומר הנביא, שהיא המעלה הנכבדת יותר. (שם)

אברבנאל:

לרז"ל היה גר אדומי מבני אליפז ריע איוב, שהוכיח את איוב בלשון חזון, ובנו התנבא במלה חזון. וטענת אבן עזרא הבל, שאולי לא נחה עליו רוח בהיותו בין הרשעים אחאב ואיזבל, ואחר כך התנבא, והכתוב מעיד על צדקתו... והיא לא קראתו נביא לענותנותה, או מפני שנבא רק נבואה קטנה זו. ולא נתנבא על אדום דאז בלבד, שהיא לא חרבה בדוד נבוכדנצר והורקנוס, כי אם על הנוצרים שהם מבני אדום... (עובדיה א א)

מהר"ל:

גדול מה שנאמר בעובדיה, וקשה ואיך יהיה עובדיה יותר ביראה מן אברהם. אבל פירוש זה, כי גדול מה שנאמר בו, אבל בודאי יראת אברהם היתה יותר גדולה, כי אברהם היה נקרא אוהבו של הקב"ה... נמצא כי מה שנאמר בעובדיה שהיה ירא ה' מאד, כי לא היה כל כך באהבה כמו אברהם, ודבר זה גורם דכתיב בו אצל היראה מאד, שהיה נבהל מיראתו של הקב"ה... ועוד תדע להבין, כי עובדיה היה דבק בשם י-ה, שממנו מדת היראה, כאשר תבין, והיה גר מן אומות העולם, כאשר תדע להבין, בשביל כך היה ירא השם מאד, וכמו שאמרנו כי היה יראת השם על פניו ונבהל מפניו, אבל מצד הנסיון אינו מדבר, מה שאברהם היה ירא ה' והיה עומד בנסיון, רק שהיה עובדיה תמיד יראת ה' על פניו, והכל נרמז מה שנקרא בשם עובדיה, ומזה תבין מה שאמר מקשאה תלמידו של רבי מאיר כי עובדיה גר אדומי היה, ובשביל זה כתיב ביה ירא ה' מאד, כי מלכות אדום כתיב אצלו דחילא ואמתני, וכאשר נתגייר היה דבק בשם י-ה שממנו היראה הגדולה. (חידושי אגדות סנהדרין לט ב)