לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל, ויראת מאלקיך אני ה'. (ויקרא יט יד)
כי כל איש אשר בו מום לא יקרב, איש עור או פסח או חרום או שרוע. (שם כא יח)
ולפני עוור לא תתן מכשול, לפני סומא בדבר, בא ואמר לך בת איש פלוני מה היא לכהונה, אל תאמר לו כשירה והיא אינה אלא פסולה, היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו... (קדושים פרשה ב)
עיור, בין סומא בשתי עיניו בין סומא אפילו בעינו אחת, חרור קבוע והמים הקבועים מניין, תלמוד לומר אין עיור. (אמור פרשה ג)
תנו רבנן, סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים, שנאמר והתפללו אל ה'... (ברכות ל א)
...דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם, מאי תקנתיה, להדריה בקדושא דבי שמשי. (שם מג ב)
...אמר ליה (פותר החלומות) תרין קולפי בלעת (מכות), אזל רבא ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא, אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי, אזל רבא לפרוקינהו, ומחוהו לרבא תרי... (שם נו א)
רב ששת סגי נהור הוה, הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא, וקם אזל בהדייהו רב ששת, אשכחיה ההוא צדוקי, אמר ליה חצבי (כדים) לנהרא, כגני (שברים) לייא, אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך... אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא... ומאי הוי עליה דההוא צדוקי, איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה, ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. (שם נח א)
...לימא לרבות שאר בגדים מאשר תכסה בה, ההוא לאתויי כסות סומא הוא דאתא... שישנה בראייה אצל אחרים. (שבת כז ב)
אמר מר אם היתה צריכה לנר, חבירתה מדלקת לה את הנר, פשיטא, לא צריכא בסומא, מהו דתימא כיון דלא חזיא אסור, קא משמע לן איתובי מיתבא דעתא, סברא אי איכא מידי חזיא חבירתא ועבדה לי. (שם קכח ב)
אמר רב חייא בר אשי מפני מה אמרו מים אחרונים חובה, מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים. (עירובין יז ב)
והתניא שלשה מרבין את הזבל וכופפין את הקומה ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ואלו הן, פת קיבר ושכר חדש וירק... (שם נה ב)
ותניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשול. (פסחים כב ב)
תנו רבנן שלשה דברים נאמרים בכותח הבבלי, מיטמטם את הלב, ומסמא את העינים ומכחיש את הגוף... ומסמא את העינים משום מילחא... (שם מב א)
אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה, כתיב הכא בעבור זה, וכתיב התם בננו זה, מה להלן פרט לסומא, אף כאן פרט לסומין... (שם קטז ב)
...וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל, למי שאינו רואה ואוכל, אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין... אמר רבי זירא מאי קרא, טוב מראה עינים מהלך נפש. (יומא עד ב)
ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה דמר שמואל, חזייה דהוה עציב, אמר ליה אמאי עציבת, אמר ליה דלא אותיבי ערובי תבשילין... (ביצה טז ב)
אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטוע משתי רגליו... ואמרתי עיני שלא חסו על עיניך יסומו... (תענית כא א)
ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה הנה הוא לך כסות עינים, ונתקיים בזרעה, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו. (מגילה טו א)
סומא פורס את שמע ומתרגם, רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע... תניא אמרו לו לרבי יהודה הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם, ורבי יהודה התם באבנתא דליבא תליא מילתא, והא קא מיכוין וידע, הכא משום הנאה הוא, והא לית ליה הנאה. ורבנן, אית ליה הנאה, כרבי יוסי, דתניא אמר רבי יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה, והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה, וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה, עד שבא מעשה לידי, פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו, אמרתי לו, בני, אבוקה זו למה לך, אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנים. (מגילה כד א וב)
...רבי אליעזר אומר עיניו כהות, שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, משום דאסתכל בעשו הרשע... (שם כח א)
הכל חייבין בראיה חוץ... והסומא... הכל לאתויי מאי... לאתויי סומא באחת מעינו... (חגיגה ב א)
תנו רבנן סומא פטור מן הראייה, דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה, כל שישנו בביאה ישנו בהבאה, וכל שאינו בביאה אינו בהבאה. רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר יראה יראה, כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה בא לראות בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו... (שם ד ב)
דרש רבי יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות, בקשת ובנשיא ובכהנים... (שם טז א)
סומכוס אומר משום רבי מאיר סומא אין לה טענת בתולים, מאי טעמא... כולהו רואות ומראות לאמן, זו אינה רואה ואינה מראה לאמה. (כתובות לו ב)
סומא מנא ידע (לאמו), אמר רב אשי בריחא ובטעמא. (שם ס א)
תנו רבנן המסמא את עינו... אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך... (שם סח א)
...ואלו הן מומין גדולים, פירש רבן שמעון בן גמליאל כגון ניסמית עינו נקטעה ידו ונשברה רגלו... (שם עז א)
אמר רבי אבהו, בא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שוחד, אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא, ספק מתרפא ספק אינו מתרפא, והן נוטלין שוה פרוטה ומסמין עינין, שנאמר כי השוחד יעור פקחים... (שם קה א)
אמר רבי יוחנן בן דהבאי ד' דברים סחו לי מלאכי השרת... סומין מפני מה הויין מפני שמסתכלים באותו מקום... (נדרים כ א)
ותניא ארבע חשובין כמת, עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים... וסומא דכתיב במחשכים הושיבני כמתי עולם. (שם סד ב)
דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא (עפרורית שמתכנסת בראש) מתיא לידי עוירא. (שם פא א)
הכל כשרים להביא את הגט, חוץ... וסומא... קיבל סומא ונתפתח... פסול, אבל... פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח... כשר... מתקיף לה רב יוסף היאך סומא מותר באשתו... אלא בטביעות עינא דקלא... (גיטין כג א)
חזא (אשמדאי) סמיא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה... אמר ליה מכרזי עליה ברקיעא דרשע גמור הוא ועבדי ליה ניחיא נפשיה, כי היכי דליכליה לעלמא. (שם סח ב)
אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דהוה אמר לי הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצוות עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא פקידנא והא עבידנא, השתא דשמעיתא להא דאמר רבי חנינא גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן. (קדושין לא א)
...איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה, מצאו לרבי יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות, אמר לו למה, אמר לו שסמיתי את עינו, אמר לו אין בדברים כלום, שכבר אין לו עדים... שאני רבן גמליאל דלא בפני בית דין אודי (בקנס). (בבא קמא עד ב, וראה עוד עבד כנעני-שן ועין)
...אמר ליה אסיא רחיקא עינא עוירא. (שם פה א)
המבייש את הסומא... חייב... מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא רבי יהודה אומר סומא אין לו בושת, וכך היה רבי יהודה פוטר מחייבי גליות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות בית דין, מאי טעמא דרבי יהודה, גמר עיניך עיניך מעדים זוממין, מה התם סומין לא, אף הכא סומין לא, מחייבי גליות, דתניא בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה, רבי מאיר אומר לרבות את הסומא... וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל דינים שבתורה... אמר רב שישא בריה דרב אידי מאי טעמא דרבי יהודה, אמר קרא ואלה המצות החקים והמשפטים, כל שישנו במשפטים ישנו במצות וחקים, וכל שאינו במשפטים אינו במצות וחקים... (שם פו ב, וראה שם עוד)
תניא אמר רבי יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית, אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו, והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלקי ישראל. (בבא מציעא עא א)
...ודלמא כסומא בארובה (שמכוין לירד בארובה במקרה בעלמא)... (בבא בתרא יב ב)
דתנא רבי מאיר אומר... ומה נגעים שלא בסומין, דכתיב לכל מראה עיני הכהן, אף ריבים שלא בסומין... ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן דהוה דאין דינא ולא אמר ליה רבי יוחנן ולא מידי, היכי עביד הכי, והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה, ותנן כל הכשר לדון כשר להעיד, ויש שכשר להעיד ואין כשר לדון, ואמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו, רבי יוחנן סתמא אחריתא אשכח... (סנהדרין לד ב)
היה אחד מהם גידם או חיגר או אלם או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר... בננו זה ולא סומין... (שם עא א)
...משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה... והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא... מה עשה הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד... (שם צא א)
בלעם סומא באחת מעיניו היה, שנאמר שתום העין... (שם קה א)
הכל סומכין חוץ... וסומא... רב חסדא ורב יצחק בר אבידימי, חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה, וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה... (מנחות צג א)
...וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה. (חולין יג ב)
...הוה חד מינייהו (מהיונים) דלא הוה קרי קירי קירי, אמרה לה חברתה סומא, אמרי קירי קירי, אמרה סומא אמרי קירי בירי... (שם קלט ב)
תנו רבנן, עור בין סומא בשתי עיניו בין סומא באחת מעיניו... (בכורות מד א)
...והסומא... אם יש להן פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה... איהי תבדוק לנפשה ותיחזי לחבירתה, אמר רבי יוסי סומא אינה משנה. (נדה יג ב)
לסמייא צווחין סגיא נהורא. (פאה כז ב)
...וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שיהא עיניו כהות, שנאמר ושוחד לא תקח כי השוחד יעור עיני חכמים. המסמא את עינו והמקפח את שוקו ומצבה את כריסו אינו נפטר מן העולם עד שיהא לו כן... (שם לז א)
חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה... והסומא... שאין יכולין לתרום מן המובחר. (תרומות ו א)
ויפקח אלקים את עיניה, אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם... (בראשית נג יט)
וכן שלמה אומר (קהלת ה') ברבות הטובה רבו אוכליה וגו', מכאן לסומין שאינם שבעים, לא דמי ההוא דחמי סולגיתא פניא וכפן, לההוא דחמי סולגיתא מליא ושבע. (שם סה ט)
...מה עשה עמד ושלח לו דורון לסמות את עיניו, שנאמר כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומיים, שנאמר (עובדיה א') והאבדתי חכמים מאדום... (שם עה יג)
רבי חמא חזא כד סגי נהורא יתיב לעי באורייתא, אמר ליה שלום לך בר חירא, אמר ליה מהיכן שמיע לך דההוא גברא בר עבדים, אמר לא אלא שאת בן חורין לעולם הבא... אמר רבי יודן כתיב ואם שן עבדו וגו' לחפשי ישלחנו, ומה הללו שאינן בכל גופו של אדם אלא באחד מאיבריו אמרה תורה לחפשי ישלחנו, מי שיסורים באים עליו שהן בכל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. (שם צב א)
...משל לפקח וסומא שהיו מהלכין, אמר הפקח לסומא בא ואני סומכך, והיה הסומא מהלך, כיון שנכנסו לבית אמר הפקח לסומא צא והדלק לי את הנר והאיר לי, שלא תהא מחזיק לי טובה שלויתיך, לכך אמרתי לך שתאיר... והסומא אלו ישראל, שנאמר (ישעיה נ"ט) נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף... (שמות לו ב)
...איזה נקם שאינו בברית, רבי עזריה ורבי אחא בשם רבי יוחנן אמר זה סימוי עינים שסימו את עיני מלך יהודה, שנאמר כה אמר ה' אלקים חי אני אם לא אלתי אשר בזה... ונתתיו בראשו, ושאר הגוף לא לקה, רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן זה סימוי עינים, שהוא תלוי בראש... (ויקרא ו ה)
...באותה שעה לא היה בהן זב וצורע ולא חיגרין ולא סומים.. על אותה שעה הוא אומר כולך יפה רעיתי ומום אין בך. (שם יח ד)
...אמר רבי יצחק כהדין סמייא דקריין ליה סגי נהורא... (שם לד יג)
...כיצד, בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו כל רובן בעלי מומין... או הטיט נכנס בעינו והוא נסמא... אמר למלאכים שירדו אצל ישראל וירפאו אותן. ותדע לך שכן, אמר רבי יהודה אמר רבי סימון... ומנין שלא היה בהן סומין, שנאמר (שמות כ') וכל העם רואין את הקולות... (במדבר ז א)
מפני מה מי עינים מלוחין, שבזמן שאדם בוכה על המת בכל שעה מיד היתה מסתמא, אלא על שהן מלוחים פוסק ואינו בוכה. (שם יח יח)
מעשה בשני בני אדם שהיו מהלכין בדרך, אחד פקח ואחד סומא, ישבו לאכול, פשטו ידיהם לעשבי השדה ואכלו, זה שהיה פקח נסתמא, וזה שהיה סומא נתפקח, לא זזו משם עד שזה נסמך על זה שהיה סומכו. (שם)
וירא בלק, נוח לרשעים שיהיו סומין, שעיניהם מביאין רעה לעולם. בדור המבול כתיב ויראו בני האלהים... (שם כ ב)
בלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם שהיה נמשך אחריו כסומא... (שם שם טו)
כדור הולך כן דור בא, הולך סומא בא סומא, שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה... (קהלת א ו)
ילמדנו רבינו סומא מהו שיעבור לפני התיבה להוציא את הצבור, כך שנו רבותינו סומא פורס על שמע ומתרגם, אבל אינו עובר לפני התיבה ואינו קורא בתורה ואינו נושא את כפיו, רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע, מפני שנראה כמעיד עדות שקר, שהוא אומר ברוך יוצר המאורות, והוא לא ראה מאורות מימיו, אתה מוצא כל מי שנתייסם בעיניו כאלו הוא מת... ורבי ברכיה אומר הואיל ונתייסם בעיניו כאלו הוא מת, לפי שהיה גנוז לתוך הבית ויצר הרע פסק הימנו, לכך כתיב ויהי כי זקן יצחק. (תולדות ז)
ה' פוקח עורים, אין צער גדול ואין יסורים גדולים וקשים כעורון עינים, למה הדבר דומה, למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין ועוברין בדרך, נתנו על א' מהם משוי שוה לכלם, ועוד טענו מזונותיהן של כלם על א' מהם, והיה מזהיר עליו ואומר הזהרו בו שלא תבן נתון בו, אלא אני יודע מה נתתי עליו, נכנסו למדינה, באו להתיר מן הבהמה, אמר להן בעל הבית מזה התירו תחלה, שטענתי עליו יותר מכלן. כך הקב"ה מצוה על העורים, שאין ייסורין גדולים מהם, וכן הוא אומר (דברים כ"ז) ארור משגה עור בדרך, וכשיבא לרפאות העולם אינו מרפא תחלה אלא העורים, שנאמר ה' פוקח עורים, ומי הן העורים, הדורות האלו שהולכות בתורה כעורים שנאמר (ישעיה נ"ט) נגששה כעורים קיר, כלם קורין ואין יודעין מה הן קורין, שונין ואין יודעין מה הן שונין, אבל לעתיד לבא (שם ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים. (קלו)
...זכור כמה סומים יש בהם בישראל שאין להם מזונות ונותנים ולומדים את בניהם תורה... (פרק יט)
רבי חנינא בר פפא פתח, רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, כל פעולות שפעלת אלינו בשבילנו, למה כהו עיניו של יצחק, כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות... מראות, ברעתו של אותו רשע, אמר הקב"ה יהא יצחק יוצא לשוק ויהון ברייתא אמרין דין אביו של אותו רשע, אלא הרי אני מכהה עיניו ויהא יושב בתוך ביתו, הדא הוא דכתיב בקום רשעים יסתר אדם, מכאן כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע עיניו כהות, תלמיד רשע מאחיה השילוני, ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו, שהעמיד ירבעם הרשע, בן רשע מיצחק, ותכהין עיניו מראות... (בראשית פרק כז, קיד, וראה שם עוד)
...אמרה לו (אשת פוטיפר) הריני מסמא את עיניך, אמר לה ה' פוקח עורים... (תהלים קמו, תתפח)
הסומא לא ישחוט לכתחלה, אלא אם כן אחרים רואים אותו, ואם שחט שחיטתו כשרה. (שחיטה ד י)
בית דין של שלשה... וכן אם היה כל אחד מהם סומא באחד מעיניו כשר, מה שאין כן בסנהדרין, אבל הסומא בשתי עיניו פסול לכל. (סנהדרין ב ט)
חכם מופלא שהוא סומא בעינו אחת, אף על פי שהוא ראוי לדיני ממונות אין סומכין אותו לדיני ממונות, מפני שאינו ראוי לכל הדברים, וכן כל כיוצא בזה. (שם ד י)
הסומים אף על פי שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה, שנאמר והוא עד או ראה, מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד, והסומא באחת מעיניו כשר להעיד. (עדות ט יב)
...וסומא הוא שנוטה לקצה ולהעדר מצד השמאל, כי הראיה הוא לנפש אשר הנפש הוא בשמאל, דכתיב אשר בידו נפש כל חי, ואמרו במדרש (ויקרא רבה פ"ד) הנפש הוא בשמאלו של הקב"ה ועינא בליבא ששם הנפש תליא, כדאיתא במסכת עבודה זרה (כ"ח ב') כי העין הוא יוצא מן הנפש... (חידושי אגדות נדרים סד ב)
ותפקחנה - ...עוד ירמוז באמרו ותפקחנה על דרך אומרו אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נסתתמו עיני שכלו, והוא שמייחס הכתוב הסמאון לרשעים, דכתיב והעורים הביטו לראות, וזה שאמר ותפקחנה, אחר שעברו העברה ועבר המסית המכונה חושך, שמחשיך עיני האדם, תכף ומיד נפקחו עינים והרגישו... (בראשית ג ז)
ולפני עור - גם העוור מובנו תאומיי, בא על עוור העין ועל עוור הלב, "הוציא עם עוור ועינים יש" (ישעיה מ"ג)... שפעל פקח מורה שמדבר בעוור השכל, כמו שאמר במורה (מאמר א' פרק א'), ולכן יפרט פעמים רבות שם עוורון אל העין... (ויקרא יט יד)
...ושם עור כולל בין משתי עינים בין מעין אחת, אם לא כשמפרש עיני צדקיהו... שאז מדבר משתי עינים. (הכרמל)