עוזיה

מלך יהודה.

 

ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה, וימליכו אותו תחת אביו אמציהו. הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו. (מלכים ב כא)

ויקחו כל עם יהודה את עוזיה והוא בן שש עשרה שנה, וימליכו אותו תחת אביו אמציהו... וחמשים ושתים שנה מלך בירושלים, ושם אמו יכליה מן ירושלים. ויהי לדרש אלקים בימי זכריהו המבין בראות האלקים, ובימי דרשו את ה' הצליחו האלקים. ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד, ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים. ויעזרהו האלקים על פלשתים ועל הערבים היושבים בגור בעל והמעונים... ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם. ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה... ויעש בירושלים חישבונות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפינות לירוא בחצים ובאבנים גדולות, ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק. וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלקיו, ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת. ויבא אחריו עזריהו הכהן, ועמו כהנים לה' שמונים בני חיל. ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר לה' כי לכהנים בני אהרן המקודשים להקטיר, צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מה' אלקים. ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית ה' מעל למזבח הקטורת, ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצורע במצחו ויבהילוהו משם, וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו ה'. ויהי עוזיהו המלך מצורע עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע כי נגזר מבית ה' ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ... (דברי הימים ב כו א והלאה)

ספרי:

ודברים קל וחומר, עוזיה המלך שלא נתכון ליטול לו גדולה ולא בשביל כבוד עצמו אלא בשביל קונו כך נענש, המתכון ליטול לו גדולה בשביל כבוד עצמו ולא בשביל קונו על אחת כמה וכמה. (בהעלותך צט)

תלמוד בבלי:

ואמר רבי חייא דנתי לפני רבי, לימדתנו רבינו יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו, אמר לו אף אני כך אמרתי... (מועד קטן ז ב)

תנו רבנן אשר נשיא יחטא, פרט לחולה... אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית, ויותם בן המלך על הבית, מדקאמר בבית החפשית, מכלל דעד השתא עבד הוה. (הוריות י א)

אבות דרבי נתן:

הוא היה אומר על גס הרוח נגעים באין עליו, שכן מצינו בעוזיהו שנאמר ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' אלקיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת וגו' ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו. באותה שעה נבקע היכל אילך ואילך שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, והיו הכהנים מבוהלים לצאת וגם הוא נבהל לצאת כי נגעו ה' ויהי מצורע עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע. (פרק ט ג)

מדרש רבה:

שלשה היו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תועלת, ואלו הם קין, נח ועוזיהו... ואכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה. (בראשית לו ה)

מדרש תנחומא:

בעוזיה כתיב כי אוהב אדמה היה (דה"ב כ"ו), שהיה מלך והפקיר עצמו לאדמה ולא נזקק לתורה. יום אחד נזקק לבית הועד, אמר להם במה אתם עוסקין, אמרו לו בהזר הקרב יומת (במדבר א'), אמר להם עוזיה, הקב"ה מלך ואני מלך, נאה למלך לשמש פני מלך ולהקטיר לפניו, מיד ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת... מי גרם לו זו שבטל מן התורה והפקיר עצמו לאדמה. (נח יג)

ילקוט שמעוני:

ובימי דרשו ה' הצליחו אלקים, ומה היא ההצלחה שהצליחו, הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה, ומה תלמוד לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו, אלא שמלך בימי אבותיו. (מלכים ב יד, רלב)

ושוליו מלאים את ההיכל אלו פ' כהנים שהיו עם עוזיהו, ואין שוליו אלא כהנים, שנאמר ועל שולי המעיל. שרפים עומדים, שעתידה האש לשרוף את עוזיה כשם ששרפה לקרח ועדתו. ממעל לו, מן המעל שמעל ואמר לו צא שמעלת, והארץ פתחה פיה לבלעו, שנאמר ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל, ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו. ומנין שהראה לו הקב"ה למשה, שנאמר זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר, אמר לו משה אף מזרע אהרן, אמר לו אשר לא מזרע אהרן הוא, כקרח וכעדתו אתה עושה לו, אמר לו ולא יהיה כקרח וכעדתו, מה אתה עושה לו, כמו שצרעתי את ידך, כאשר דבר ה' ביד משה לו. (ישעיה פרק ו, תד)

...וכי אפשר לומר כן, והלא עוזיהו קבר ירבעם וקבר עוד שלשה מלכים אחריו, אלא מלמד שכל אותם השנים שהיה עוזיה מצורע יותם בנו שפט את הארץ... (דבה"א פרק ה, תתרעז)

מדרש הגדול:

דבר אחר גאות אדם תשפילנו זה עוזיה מלך יהודה, דכתיב ביה ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלקיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת (דהי"ב כ"ו), מה אמר בלבו, שלשה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר תורה וכתר כהונה מיכף כיפא ליה לכתר מלכות, נמצא כתר מלכות למעלה מן הכל, דכתיב כל איש אשר ימרה את פיך יומת (יהושע א' י"ח), נאה למלך להקטיר למלך... ועמו כהנים לה' שמונים בני חיל (דה"י שם), וכי כל הכהנים אינם לה', אלא מאי לה', שמסרו עצמן על קדושת השם. ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר לה' כי לכהנים בני אהרן המקודשים להקטיר, כהן מקודש לא מלך מקודש, נאמר למקודש להקטיר לקודש לא למלך, דאי לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לבעליו. כבוד הרב וכבוד העבד כבוד הרב קודם. כיון ששמע כך נכנס בו כריסה שלחכינה ובא להפוך הקערה על פיה, אלמלא בא מלאך וסטרו על פניו, דכתיב ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו, מיד תשש כוחו ונדחף לו לחוץ, הוי גאות אדם תשפילנו. (ויקרא יד א)

רש"י:

אחרי שכב - למדת שמלך עוזיה בחיי אביו, וניתנה אילת בידו אחר מות אביו, ותמצא שצריך לחסר ט"ו שנים אלו מחשבון שנות המלכים. (מלכים ב יד כא)

רד"ק:

בנה את אילת - אחר שלקחה מאדום. אחרי שכב - נראה מסדר עולם שמיד בשוב אמציה מאדום עם אלהי שעיר מרדו בו וישב לו בלכיש, וכן ברש"י, אך אינו נראה, כי כתוב שהמליכו את עוזיה אחר מות אמציה ועוד, אלא הקשר היה בסוף ימיו. (שם)

בשנת כ"ז לירבעם - התחיל למלוך בשנה י"ד לירבעם, אלא רוצה לומר בסוף מלכות ירבעם שמלך מ"א שנה, שהם י"ד וכ"ז, אם כן רוצה לומר מלך בשנת כ"ז לירבעם לעצמו, ובסדר עולם אמר שאז נצטרע עוזיה, ועוד אמרו רז"ל שיותם נולד לעוזיה בימי חלוטו, שיותם בן כ"ה במלכו, ועוזיה היה מצורע כ"ו שנים, אם כן דעתם כסדר עולם. (שם טו א)

מלבים:

בשנת כ"ז - התחזק עוזיה ויצא מתחת יד מלכות ישראל ומלך בפני עצמו, וקרוב לזה גבה לבו והקטיר ונתנגע. (שם)