(ראה גם: דין, דיין, סנהדרין)
אמר ר"א בן מלאי משום ר"ל מאי דכתיב כי כפיכם נגואלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה, כי כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין, ואצבעותיכם בעון אלו סופרי הדיינין, שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין... (שבת קלט א)
קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהות צריכה רפואה כל יומא, אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו איזילו קוצו ליה מידי לרופא, אמר רבי יוחנן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין... (כתובות נב ב)
...אמר להו רב נחמן ליכא דליסבא לה עצה, תיזיל ותיחלה לכתובתה דאמה לגבי אבוה ותירתה מיניה. שמעה אזלה אחילתת, אמר רב נחמן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין. (שם פה ב)
אל תעש עצמך כעורכי הדיינין, לא דבר בכאן במי שמלמד טענות של שקר לחבירו לטעון בדין, כי אדם כזה רשע גמור הוא, ולא הוצרך לומר שאין לאדם לעשות כן, כי יחשדוהו וידברו עליו, כי עבירה גדולה היא, אבל פירושו שאפילו לא ילמדהו שקר אלא שמסדר לו טענותיו וערך לפניו הדינין ומגלה ליחיד דינו, שאין ראוי לעשות כן, כי יחשדוהו וידברו עליו רע, כההיא מעשה דר' יוחנן בכתובות נ"ב ב'... (אבות א ח)
ולא תענה על ריב לנטות - אזהרה שעורך דין לא יטעון לסור מדרך המשפט. (שמות כג ב)
ונבון לחש - עורך הדיינים. (ישעיה ג ב)
בפירוש מלת עורכי הדיינים כתב בספר לב אבות, ואינו רחוק אצלי פירוש מי שפירש שלא יערב לבבו לדון יחידי ולומר אני לבדי בשכלי אערוך שתי כתות דיינים ואפלפל ואוכיח לשני הצדדים. ודיקא נמי דאמר אל תעש עצמך. וקרוב לזה מצאתי ברשב"ץ ז"ל אל תעש כגדולי הדיינים לכוף בעלי דינין לבא לדון לפניך ביחיד, שהן רשאין ולא אתה. עוד כתב בספר לב אבות, ואפשר שיאמר כי פעמים שני בעלי הדין זה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד, והרמאי כדי לפתות הדיינים ולקחת את לבם הוא מראה כאלו הוא ערך את שניהם כי הולך לכל אחד מן הדיינים ואומר אני ערכתי אותך לדיין, כדי שלא ישאר אחד מהם בעד חבירו. ועם זה הפירוש ידוקדק אומרו "עצמך". ומדברי רז"ל נראה שהכוונה אל תעש עצמך כאשר שמעריך ומסדר לבעל דין טענותיו כדי שיזכה בדין, וכמעשה דרבי יוחנן בכתובות... שזה בטענותיו אשר מסדר לזה הוה ליה כאילו הוא עורך את הדיינים עצמם, כי הדין שיפסקו הדיינים לזכות לזה הוא בסבת מה שסדר זה טענותיו, ואם כן זה עורך את הדיינים לדון דין זה.
ואפשר שהזהיר לדיין שאם יבא לפניו לדין אחד מגדולי העיר מהעשירים ומנהיגי העיר אשר הם הם העורכים את הדיינים וממנין אותם לדון... לא מפני אשר שם אותך לדיין תעשה עצמך כמוהו ופיך כפיו ולהשתדל לזכותו בדינו. ואפשר עוד כי בעידן שדרך הדיינים כשבעלי הדין זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד כי אותו הדיין שבירר ראובן הוא מהפך לזכותו ומשתדל בעדו כאלו הוא הוא וכאלו הוא דבר הנוגע אליו, ולכן הזהיר התנא אל כל אחד מן הדיינים, ולכן אמר אל תעשה עצמך לשון יחיד כעורכי הדיינים, כלומר כאותם שערכו ובררו אתכם לדיינים, רק שניהם יהיו שוים בעיניהם...
ואפשר לפרש עוד על דרך רז"ל שעורכי הדיינים הם המסדרים טענות לבעלי הדין, ומזהיר את הדיין לפי שלפעמים הדיין מסיח לפי תומו, יסדר לבעלי הדינין טענותיהם ויעשה עצמו בלא כונה כעורכי הדיינים, וזה שאם הדיין מחזיק לבעלי הדין כזכאין ושאין אחד רוצה לגזול את חבירו ושאין אחד מהם רוצה לטעון טענת שקר על חבירו, אז הדיין לא יחוש ולא יזהר מלדבר בפניהם, וישא ויתן בדין לפניהם, וישאל להם ויאמר אם יהיה הדבר כן יהיה הדין כך, אם לאו לא יהיה כן, ומתוך שאלותיו ודבריו ילמדו לשקר... (אבות א ח)