עורף

(ראה גם: קשה עורף)

תלמוד בבלי:

מאי עורף, אילימא עורף ממש, מאי איריא שוחט אפילו מולק נמי, ממול ערפו אמר רחמנא ולא ערפו, אלא מאי עורף ממול עורף... דתנו רבנן ממול ערפו מול הרואה את העורף, וכן הוא אומר והוא יושב ממולי, ואומר כי פנו אלי עורף ולא פנים. מאי ואומר, וכי תימא עורף גופיה לא ידעינן היכא דנדע מול דידיה, תא שמע כי פנו אלי עורף ולא פנים, מכלל דעורף להדי פנים... (חולין יט ב)

רמח"ל:

ועתה אפרש לך זה הענין היטב, כי בתחלה יש הראש והוא עגול, שאין חילוק בין צד לצד, ועל כן אין שם פנים ולא אחור, אלא הכל שוה, והאורות יוצאין דרך השערות, אבל אחר כך מתחילין הדברים להתפשט בדרך פנים ואחור, כי הפנים הוא המקום ששם האורות נמשכים ומאירים, והאחור הוא המקום שאין האורות מאירים, וכך הם פנים ועורף, והס"א אינה יכול לאחוז בפנים כלל אלא באחור, ועל כן למטה בעורף יש יניקת הס"א כנ"ל, כי הוא המקום הראשון שהיא יכולה להתחזק, ומשם היא מתגברת לינק אחר כך במקומות אחרים שהיא יונקת. אך בא"א ודאי אינה יונקת, אלא צריך לעשות שם תיקונים לצורך מה שיהיה למטה, והתיקון הזה יהיה לעשות שגם בעורף יהיה בחינת פנים, פירוש המשכת אורות... (אדיר במרום דף מג, ועיין שם עוד)

מלבי"ם:

שם עורף מציין החלק בצואר אחורי הפנים, "קשה עורף" ערפו קשה מלסבב הפנים אליו... ובא פועל ערוף על השחתת העורף, כמו "וערפו שם את העגלה", יכריתו ערפה, ומצד המליצה יבא גם על הריסות המזבחות העשוים לעבודת העגלים, "יערוף מזבחותם" (ירמיה ב' כ"ז). (הכרמל)

העמק דבר:

וערפכם לא תקשו - החלטת הדעת נקראת עורף, ומזהיר שתהיה עבודת גדולי הדעת על פי התורה והמצוה ולא לפי דעתם. (דברים י טז)

ר' צדוק:

...ואם חוטאים חס ושלום מיד הופכים עורף, כי העורף רומז על סילוק ההשגחה כד"ש בחגיגה עמא דאהדרינהו לאפא מיניה, ונאמר במשה רע"ה "אשר ידעו ה' פנים אל פנים"... וזהו הדביקות הגמור, ועל ידי סילוק הדביקות בא חזרת הפנים לאט לאט עד שהופך עורף. וזהו הקשר של תפילין שהוא בעורף, כי ישראל יש להם התקשרות בהשי"ת אפילו כשאינו בהתגלות פנים אל פנים. והיינו אפילו למראית העין הוא חוטא והופך עורף הוא רק מצד עולם הזה עלמא דשקרא המראה היפך האמת לאדם הרואה לעינים. אבל ה' אשר יראה ללבב רואה מעמקי הלב דבוקים בו ית' אפילו בהיותם בהסתרת פנים והפיכת עורף... (חלק א פוקד עקרים עמוד כב)