ובהעטיף הצאן - ובלקושי ענא לא מישוי... (בראשית ל מב)
כי יעטף - משתלהי. (תהלים קב א)
ובהעטיף - לשון איחור, כתרגומו בלקישות. ומנחם חברו עם המחלצות והמעטפות, לשון עטישת כסות, כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם על ידי הזכרים. (בראשית ל מב)
...ורבים אמרו כי קשורים הם החזקים... והעטופים הם החלושים אשר נפשם בהם תתעטף ואין להם תאוה, מלשון העטופים ברעב. (שם)
בעטף - ענין רבוי תפלה נקרא עטיפה. (תהלים סא ג)
תפלה לעני כי יעטף - המתפלל מתוך צרה גדולה כופף עצמו כאילו מתעטף קצתו בקצתו. (שם קב א)
ומה שאמר שנתעטף כשליח צבור זה מפני כי העטוף של שליח צבור הוא שלא יהיה לו נטיה ימין ושמאל לשום צד, וזהו העטוף ואז הקריאה בכוונה לגמרי מתוך עומק הלב ואמתתו, ולא כך כאשר אינו מעוטף, שאז אפשר כי הוא פונה לדברים אחרים. אמנם אין הדבר תולה בעטוף הטלית, רק כאשר הקריאה ואמתתו בכונה דבר זה נקרא עטוף בעבור שהוא מסולק משאר דבר ואין לו נטיה ימין ושמאל, וזהו מהות העטוף לא זולת זה... (באר הגולה באר ד ד"ה פרק קמא דר"ה)
כי יעטף - נפשו מתעלפת ועומדת לצאת מגופו. (תהלים קב א)
בעטף - רוח חלשה מתעטפת בגוף, אינה פעילה ונראית. (תהלים סא ג)
כי יעטף - כאשר מתחיל אדם להרגיש עצמו חלש מרגיש צורך למצא פורקן בשפיכת שיח לפני ה'. (שם קב א)