עי

(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש, יהושע)

 

וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ, ויעלו האנשים וירגלו את העי. וישובו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלושת אלפים איש יעלו ויכו את העי, אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה. ויעלו מן העם שמה כשלושת אלפים איש, וינוסו לפני אנשי העי. ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים, ויכום במורד, וימס לבב העם ויהי למים. (יהושע ז ב, וראה שם עוד)

ויאמר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת, קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי, ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו. ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבוזו לכם, שים לך אורב לעיר מאחריה... (שם ח א, וראה שם עוד)

רד"ק:

מקדם לבית אל - זכר הסימנים האלה שכן היתה עוד עי, וזאת היתה גדולה. (יהושע ז ב)

ויכו - לרז"ל עמדה להם זכות אברהם שבנה שם מזבח, שהרי היו חייבים על החרם... ויש דרש שהקב"ה אמר ליהושע "אתה תנחיל" רק כשתהיה עמהם, ואחר שאמר הטעם על החרם אין לבקש טעם אחר. (שם שם ה)

רלב"ג:

וילך יהושע - לחזק לבם היה יהושע והזקנים במקום היותר מסוכן בעמק, ולקח האורב השני במקום יותר קרוב, כדי שיראו כשיטה ידו בכדון. (שם ח יג)

אברבנאל:

וימס - בחשבם שכל אנשי הארץ כאריות, וכן יהיה להם תמיד. וזה קרה להם לפי שנעזבו למקרה, ונמשך הרע וההפסד למעותדים אליו, להיותם בלתי נשמרים בהשגחתו. (שם ז ה)

כאשר עשית - המרגלים טעו בעי שהיתה עיר בצורה מאד ברום ההר, וחזקה דומה ליריחו, ולפי שקבלו שם קלון רב רצה שתכבש בדרך מלחמה כדי להגדיל כבודם ולנקום דם עבדיו. (שם ח ב)

מצודת דוד:

צוהו לעשות תחבולות להטעות העכו"ם שיחשבו שנצחונם מרוב העם, ולזה יאספו גם הם כולם, ויכו את כולם בבת אחת. (שם ח א)

מלבי"ם:

ספר איך שלט בהם המקרה, שהיה ראוי שילכו כולם מבני הערים האלה הסמוכות לעי לעזרה. ויעלו האנשים - לא רגלו כפקודתו את כל הארץ כי אם רק העיר עצמה. (שם ז ב)

ויעלו וינוסו - לפני ערכם מלחמה, ובלי שבאו אנשי בית אל לעזרה. (שם שם ד)

ציויתי - לשרוף העיר מיד ואל תקדימו להציל השלל המותר. (שם ח ח)

וישלחם - שלחם יומים לפני כן, כי עם המלחמה עמד מצפון לעי, ולהגיע לשם מבלי שירגישו היה צריך להקיף מרחוק. ולא הלכו למערב דאם לא כן היו רואים אותם אנשי בית אל שבאו לעזר לעי, אלא היו אחרי העיר מול השער, בדרום. (שם שם ט)

ויפנו - כשנטה יהושע בכידון עמדו הבורחים ופנו מול האויב, ואלה נבהלו וראו עשן העיר, ונטה ידו כאשר שיער שהאורב יוכל לצאת מהעיר לסגור על האויב. (שם שם כ)