(ראה גם: בבל, מדי, פרס)
אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא אל עילם, בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר. כה אמר ה' צב-אות הנני שובר את קשת עילם, ראשית גבורתם. והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזריתים לכל הרוחות האלה, ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם... ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאום ה'. והיה באחרית הימים אשיב את שבות עילם נאום ה'. (ירמיה מט לד)
עשרה קבין גסות ירדו לעולם, תשעה נטלה עילם ואחר כל העולם כולו... מאי עניות, עניות דתורה, דכתיב אחות לנו קטנה ושדים אין לה, וא"ר יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. (קידושין מט ב)
עילם - היא פרס. (ישעיה כא ב)
קשת עילם - על שעזרו לנבוכדנצר להרע לישראל ישבר חזקם. (ירמיה מט לה)
עילם היא מלכות מדי, שעקר גבורתם בקשת. (שם)