ראה גם: אדם-חברו, קמצן, צר עין, רע עין)
אל תלחם את לחם רע עין, ואל תתאו למטעמותיו. כי כמו שער בנפשו כן הוא, אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך. פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים. (משלי כג ו)
והוא שאמר ר' שמעון כל אדם שעינו רעה עין המשחית שורה עליו, והוא נראה משחית העולם, וצריך האדם להשמר ממנו, שלא יקרב אליו ולא יוזק, ואסור לקרב עליו בגלוי, כלומר שיהיה נגלה לעינו הרעה, ומשום זה, אם מאדם רע עין צריכים להשמר ממנו, מפני מלאך המות על אחת כמה וכמה שצריכים להשמר מפניו, וצריכים להסתר ביום אף ה'.
מה כתוב בבלעם, ונאום הגבר שתום העין, שהיתה לו עין רעה, ובכל מקום שהיה מסתכל בה היה ממשיך עליו רוח המשחית, ומשום זה היה רוצה להסתכל בישראל, כדי שיכלה בכל מקום שעינו תסתכל, מה כתיב, וישא בלעם את עיניו, שזקף עין אחת והשפיל עין אחת כדי להסתכל בישראל בעין הרעה... (נח קצז, ועיין שם עוד)
ר' חייא פתח אל תלחם את לחם רע עין ואל וגו', משום שהלחם או ההנאה מאותו בן אדם שהוא רע עין אינו כדאי לאכול ולהנות ממנו, ואם כשירדו ישראל למצרים לא היו טועמים את לחם המצרים, לא היו נעזבים בגלות (במצרים) ולא היו יכולים להרע להם...
אמר ר' יצחק מי שהוא בעל נפש, שאוכל יותר משאר בני אדם, או מי שהולך אחר מעיו, (דהיינו שדרכו למלאות בטנו בתענוגים), אם פגש באותו רע עין ישחוט עצמו ולא יאכל מלחמו, כי אין לחם רע בעולם זולת הלחם של רע עין, מה כתוב, כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם כי תועבה היא למצרים, (כלומר שלא יכלו לראות כשהעברים אוכלים), הנה לך לחם רע עין. (שמות כא)
אבל כל שאר דברי העולם שאינם באים מצד הקדושה אין הברכה שורה עליהם כשהם בחשבון, משום שסטרא אחרא שהוא רע עין יכול לשלוט עליו וכיון שיכול לשלוט עליו לא נמצאת בו ברכה כדי שלא תגענה ברכות לרע עין ההוא... (פקודי פה)
ותא חזי בזרעו של יוסף אינה שולטת בהם עין הרע, משום שבא מצד ימין, ועל כן נעשה המשכן על ידי בצלאל, כי הוא שורה בסוד יוסף, משום שהוא סוד ברית קודש, (דהיינו בחינת יסוד, והיסוד נקרא יוסף)... (שם פז)
ויש בן אדם שהוא מוכן שתתקיימנה קללות על ידו, ובכל מקום שיביט תבאנה קללות ומארה ובהלה, כמו בלעם שנקרא רע עין, כי היה מוכן לכל רע ולא היה מוכן לטוב, ואף על פי שברך, ברכתו לא היה ברכה, ולא נתקיימה, וכשהיה מקלל כל מה שקילל היה מתקיים, ועל כן כתוב שתום העין, כי בכל מקום ששלטו עיניו נתקלל... ועל כן למדנו שהאדם יסור אפילו ממאה דרכים ולא יפגוש באדם שיש לו עין רעה. (אחרי קכה)
אמר הילד אני איני מפחד מעין הרע, כי בן דג גדול ויקר אני, ודג אינו מפחד מפני עין הרע, שכתוב וידגו לרוב בקרב הארץ, מהו לרוב, הוא לרוב על העין, (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע), ולמדנו מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין עין הרע (שולט בהם, אף אלו אין עין הרע ישלוט בהם), ועל כן לרוב ודאי, בקרב הארץ היינו בתוך בני אדם שעל הארץ, (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע אף על פי שאינם מכוסים כמו הדגים), אמרו לו בן מלאך ה' אין בנו עין הרע, ולא מצד עין הרע באנו, והקב"ה מכסה עליך בכנפיו... (בלק מז)
א"ר אלעזר... כך הוא, תא חזי כתוב, טוב עין הוא יבורך, וכבר העמידוהו, אל תקרי יבורך אלא יברך, ובעולם היה רע עין שלא נמצא בעולם רע עין כמוהו, שכל מקום שהיה מסתכל בו בעיניו היה מתקלל. ועל כן אמרו, כל מי שמעביר בנו בשוק ומתירא מעין הרע, יכסה מטפחת על ראשו, כדי שלא תוכל עין הרע לשלוט עליו, אף כאן כיון שראה בלעם שאינו יכול בכשפיו וקסמיו להרע לישראל, רצה להסתכל בהם בעין הרע, משום שכל מקום שהיה מסתכל בו בעיניו הרעות היה מתקלל... (בלק תפה)
למדנו העובר בין שתי נשים) אם הן בנדותן (נעשה חולה) נכפה, ולא תזוז מגופו אם לא יעשו לו איזה (רפואה), וסכנת דם או הריגה מזומנת לו, ואם אינן נדות עין הרע שולטת בו בגופו או בממונו... (זהר חדש רות ש)
...לפי שהאיש עינו יפה והאשה עינה רעה. (שלח קי)
ר' יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר, כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלי בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. אמרי ליה רבנן לא קא מסתפי מר מעינא דבישא, אמר להו אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא, וידגו לרוב בקרב הארץ, מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם. ואי בעית אימא עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו אין עין הרע שולטת בו. (ברכות כ א)
פתח אידך ואמר האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא (גודל) דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי, אנא פלוני בן פלוני מזרעא דיוסף אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו', אל תקרי עלי עין אלא עולי עין (שולטין על העין)... ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליהוי אטרפא דנחיריה דשמאליה. (שם נה ב)
בן בוהיין נתן פאה לירק, ובא אביו ומצאן לעניים היו טעונין ירק ועומדין על פתח הגינה, אמר להם בני השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר, לא מפני שעיני צרה, אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנין פיאה לירק... (פסחים נז א)
...אמר להן (יהושע) לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע, אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר ר' אבהו אל תהי קורא עלי עין, אלא עולי עין... (סוטה לו ב)
ואמר ר' יהושע בן לוי מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין, שנאמר כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף. ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר אל תלחם את לחם רע עין וכו' כי כמו שער בנפשו כן הוא, אכול ושתה יאמר לך וכו'. רב נחמן בר יצחק אומר עובר בשני לאוין, אל תלחם ואל תתאו. וא"ר יהושע בן לוי אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה, וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם, אלא לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה. (שם לח ב)
משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות ועבור על מה שכתוב בתורה השמר לך פן וגו'. (שם מז ב)
תנו רבנן עשרה דברים נאמרו בגרע (מקיז דמים), מהלך על צדו, ורוחו גסה, ונתלה ויושב, ועינו צרה ועינו רעה... (קידושין פב א)
...נזדמנו לו אורחים לא ישטחנה (את המציאה) לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד בין לצורכו בין לצורכה, שאני התם דמקלא קלי לה (שורפה), אי משום עינא (הרע) אי משום גנבי. (בבא מציעא ל א)
...א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש. (שם פז א)
דא"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה... והסיר ה' ממך כל חולי, אמר רב זו עין. רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד, אמר תשעין ותשעה (מתים) בעין רעה ואחד בדרך ארץ (שם קז א וב)
לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון... מנהני מילי, א"ר יוחנן דאמר קרא וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו, מה ראה, שאין פתחי אהליהם מכוונים זה לזה, אמר ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה. (בבא בתרא ס א)
עשן בחופה למה, א"ר חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא. (שם עה א)
...התם עצה טובה קא משמע לן, דאיבעי ליה לאיניש לאיזדהורי מעינא בישא, דקאמר להו יהושע דכתיב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, אמר להו לכו והחביאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין רע, אמרו ליה אנן מזרעא דיוסף דלא שלטא ביה עינא בישא... (שם קיח א)
דאמר רב חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים, איכא דאמרי דמרביא לאחהא, ואיכא דאמרי דלא שלטא ביה עינא בישא. (שם קמא א)
ורבנן, להיכן אזלו (חנניה מישאל ועזריה), אמר רב בעין הרע מתו.... ר' אליעזר אומר בעין הרע מתו. (סנהדרין צג א)
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם, ר' אליעזר אומר עין רעה. (אבות ב ט)
ר' יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם. (שם שם יא)
ארבע מדות בנותני צדקה, הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, עינו רעה בשל אחרים, יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו... לא יתן ולא יתנו אחרים רשע. (שם ה יג)
...אמר לו (ר' פנחס בן יאיר) כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני, ישראל קדושים הן, יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה, וכתיב אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא וגו' ואתה רוצה ויש לך... (חולין ז ב)
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא... ועל צרות העין... דכתיב ובא אשר לו הבית וגו' ותנא דבי ר' ישמעאל מי שמיוחד ביתו לו. (ערכין טז א)
לוחשין לעין ולמעיים ולנחשים ולעקרבים, ומעבירין על העין (שמרדה) בשבת, מעשה בי ר"ע שאחזתו העין והעבירו עליו כלים בשבת. רב ור' חייא רבה תרקיעון אמרין תשעין ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים... רב על ידי דהוה שרי תמן (בבבל שהם שחצנים ועין הרע שכיח שם), הוה אמר צ"ט מתים בעיינה... (שבת עה ב)
על שכמה ואת הילד, בן כ"ז שנים ואת אמרת שם על שכמה, אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין רעה ונכנסה בו חמה ואכאבית... (בראשית נג יז)
ויצחק היכן היה, ר"ב בשם רבנן דתמן, שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה... רבי חנינא אמר שלחו בלילה מפני העין, שמשעה שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש עוד לא נזכרו שמותן, ולהיכן הלכו... ר' יוסי אמר מתו בעין. (שם נו כ)
הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו, נבהל להון איש רע עין זה עפרון שהכניס עין רע בממונו של צדיק... (שם נח ט)
י"ב אלף תלמידים היו לו לר"ע מעכו ועד אנטיפרס וכולם בפרק אחד מתו, למה שהיתה עיניהם צרה אלו באלו. (שם סא ג)
ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו, ר' לוי ור' סימון, חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים... (שם פד י)
למה תתראו... ואל תכנסו כולכם בפתח אחד מפני העין. (שם צא ב)
בר קפרא אמר חורי, גדול שלום, ומה אם העליונים שאין להם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ולא מצות וריבות ולא מחלוקת ולא עין רעה צריכין שלום, הדא הוא דכתיב עושה שלום במרומיו... (ויקרא ט א)
...רב על דהוה שרי בבבל דהוה עינא בישא שכיחא... (שם טז ח)
על דעתיה דר' יצחק דאמר על עין הרע, כשאדם צר עין ואינו משאיל את כליו הקב"ה משלח צרעת בביתו ומוציא כליו לחוץ, והבריות אומרים פלוני שלא היה משאיל כליו ואומר שלא היו לו כלים, הרי שהיה לו כליו, ועליו הכתוב אומר (איוב כ') יגל יבול ביתו. (במדבר ז ה)
אפריון עשה לו וגו', למה כן, א"ר יהושע דסכנין בש"ר לוי למה הדבר דומה, למלך שקדש את בתו ועשה לה קידושין גדולים ושלטה בה עין רעה, כשבא המלך להשיא את בתו מה עשה, נתן ליה קמיע, אמר לה יהא הקמיע הזה עליך שלא ישלוט בך עין רעה עוד. כך עשה הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל עשה פומבין גדולה, כמו שנאמר (שמות כ') וכל העם רואים את הקולות, ולא היו אלא קדושין, כמו שכתוב (שם י"ט) לך אל העם וקדשתם היום ומחר, ושלטה בהם עין רעה ונשתברו הלוחות... לא עשה כן אלא כיון שבאו ועשו את המשכן נתן להם הקב"ה את הברכות תחלה כדי שלא תשלוט בהם עין רעה, לפיכך כתיב תחלה יברכך ה' וישמרך מן עין רעה ואחר כך ויהי ביום כלות וגו'. (שם יב ד)
...אמר לו הקב"ה (להמן), רשע, אתה מפיל עין רעה במועדיהם, הרי אני מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד אחד על מפלתך, זה ימי הפורים. (אסתר ז)
אמר יעקב לבניו אתם גבורין, אתם נאים, אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין רע. (מקץ ח)
הלוחות הראשונים על שנתנו בפומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות... (תשא לא)
...ועל שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא לבנו נאה כושי כדי שלא ישלוט בו העין. (צו יג)
...מיד וילבש שאול את דוד את מדיו, וכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם, כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשוין לו מיד הכניס בו עין צרה, כשראה דוד כך שהלבין פני שאול, אמר לו לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי. (אמור ד)
אמר לה (הנחש לחוה) אין צווי זה אלא עין רעה, שבשעה שאתם אוכלין ממנו תהיו כאלקים, מה הוא עושה בורא עולמות ומחריב עולמות, כך אתם יכולין לברא עולמות ולהחריב עולמות... (פרק יג)
...עשה לי מטעמים עד שאני בעודי אברכך, ורוח הקדש משיבה ואומרת (משלי כ"ג) אל תלחם את לחם רע עין... (פרק לב)
רבי יהושע אומר, עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוצאין את האדם מן העולם. עין הרע כיצד, מלמד שכשם שאדם רואה את ביתו של עצמו כך יהא רואה ביתו של חבירו, וכשם שאדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשתו ובניו, כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשת חבירו ועל בניו של חבירו. ר"א אומר עין הרע כיצד, שלא תהא עינו של אדם צר במשנתו של חבירו. מעשה באחד שהיה עינו צרה במשנתו של חבירו נתקצרו חייו ונפטר והלך לו. (טז א)
אמר להם יעקב לבניו בבקשה מכם היו מצניעים את עצמכם, שאין קשה מעין הרע, לוחות הראשונות על ידי שנתנו בקולות נשתברו, אבל לוחות אחרונות שנאמר ואיש לא יעלה עמך נתקיימו. ואף ירושלים חרבה מפני העין, הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. (בראשית פרק מב קמח)
לא תנסו את ה' אלקיכם, נוח לקנות שונא וקשה לקנות אוהב, נוח לעלות לבימה וקשה לירד, ועינו של אדם קשה לו מכל. (דברים פרק ו תתמה)
דבר אחר וזאת הברכה, תוספת על הברכות שברך בלעם, שהיה ראוי לברכם שבע ברכות כנגד שבעה מזבחות ולא ברכן אלא שלש... אמר לו הקב"ה רשע אתה עינך צרה לברכן, אף אני איני מספיק על ידך שתשלים ברכתן של ישראל, ובא משה שעינו יפה וברך את ישראל, ועליו אמר שלמה טוב עין הוא יבורך, אל תקרי יבורך אלא יברך. (משלי פרק כב, תתקס)
וימותו גם שניהם, ללמדך שעין הרע מכה בבנים. (רות פרק א תר)
אמר יעקב לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בני היכן הם, אמר לו עין הרע שלטה בהם והגלו אותם לבבל. (איכה פרק א, תתקצז)
אות ה"א מועיל לעין הרע, תעשה אות ה"א מכסף או משאר מתכות ותתלה בצואר התינוק, וזהו סוד ניתוסף לו אות ה"א לא שלטה עליו עינא בישא, וכן ברכת כהנים מציץ מן החרכים לברכם מעינא בישא. (ויחי)
ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים - כל חד בתרעא חד דלא ישלוט בהון עיינא בישא כד יעלון כחדא למזבון ביני כנענאי. (בראשית מב ה)
ואם לא תורישו את יושב הארץ - ויהי מה דתשיירון מנהון לסכיין בעינא בישא בכון. (במדבר לג נה)
ולא יהיה בהם נגף - שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד. (שמות ל יב)
ועוד אמרו רבותינו... והראות מכח הה"א, כמו שאני עתיד לכתוב, על כן יש לומר כי משם בא כח של עין הרע, וכן עי"ן ר"ע בגימטריא ד' מאות. ומצאתי בתשובת שאלה של גאון כי עין הרע רובו נמצא בתלמידי חכמים ואינו ברצונם, וזהו שאמרו כל מקום שנתנו חכמים עיניהם מיד נשרף, ועוד אמרו כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני, ועין רע זה של תלמיד חכם רובו נמצא בשביל חלישת הדעת, שהחכמה פוגעת באיש ההוא שמצער אותו ומחליש דעתו ומפסיק מן החכמה שהוא עוסק בה ומחשב אותה בלבו... (האמונה והבטחון פרק יב, וראה שם עוד)
ועוד יש לומר... ואחר שראה כי מן השמים עוזרים אותו הציג המקלות ההם לב' ענינים, האחד כדי לכסות הנס ולהעלים אותו כדי שלא ישלוט בו עין הרע, וכן מצינו באלישע שאמר לגיחזי "וקח משענתי בידך ולך", וכל כך למה, כדי שלא יכנס עם בני אדם בדברים ויודיע להם למה הוא הולך, ועל שלא שמר את הדבר וגלה שלטה בו עין הרע ולא הקיץ הנער. ואל תתמה באמרי כי ישלוט בו עין הרע אפילו בדבר שהוא מעשה נס, שהרי בלוחות הראשונות לפי שנתנו בפומבי שלטה בהן עין הרע ונשברו, וכן יעקב על אשר היה ירא שלא ישלוט עין הרע באותו ענין אם יבינו שהוא על ידי נס. (שם פרק טו)
כי גר יהיה זרעך וגו' ארבע מאות שנה - טעם המספר הזה לא נודע, וא' ממפרשי התורה אין מגיד ומשמיע בזה דבר, אמנם אם תדקדק תמצא זה המספר ברוב מקומות אצל עין הרע, כי עין רע מספרו ת', ואות ת' תכלית כל האותיות, וכן עין הרע מכלה הכל. ולפי שנתוסף באברהם אות ה' שהוא מדת הדין, לכך שולטת בו עין הרע שהוא מכח הדין שנגזר על זרעו להשתעבד ארבע מאות שנה, כמספר עין הרע, לפי ששלטה בו עינו של שטן... וכן תמצא בעפרון החתי שהיה לו עין הרע, וכן עפרו"ן בגימטריא עין רע, וכן תמצא בעשו המתפרנס ממדתו של יצחק שהוא מדת הדין שהיה לו עין רע... וכתוב בו וארבע מאות איש עמו. ומצאתי בבראשית רבה (דניאל ז') "וארו עיינין כעיני אנשא בקרנא דא", זו מלכות ארם שהיא מכנסת עין הרע בממונו של אדם. (בראשית טו יג)
רבי יהושע אומר עין הרע, פירושו מי שאינו שמח בחלקו ועויין את חברו העשיר ממנו מתי יעשיר עושר גדול כמוהו, והוא גורם רע לעצמו ולחברו, כאשר אמרו חכמי הטבע, החומד מכל אשר לרעהו אויר עולה מן המחשבה ההיא ושורף את הדברים שעויין בהם בעינו הרע, גם קרבו ישרף אחר שמתאוה לדברים שאין יכולת להיות מצוי בידו, והמחשבה ההיא מקלקלת גופו כי יתקצר רוחו ומוציאתו מן העולם. וזהו עין הרע שאמר ר' יהושע, וראיה לזה הפירוש על שאמר בכאן עין הרע בלשון זכר, שזהו העויין ברע, ולמעלה אמר עין רעה, שפירשנוה על מדה הכילות. (אבות ב טו)
אל תפנו אל האלילים - דע כי יש כח בחוש הראות לפעול הן לטוב הן לרע, ועל כן העין הרע מזיק, דוק ותשכח במספר העליות והירידות שעלה ושראה בלעם לישראל במספרם נאמרו למשה על ישראל, והוא שנאמר "ולא אביתי לשמוע אל בלעם ויברך ברך אתכם ויצל אתכם מידו", ואציל אין כתיב כאן אלא ויצל, זהו משה, וכן אם צדיק קלל והביט בעין הרע צריך צדיק אחר לעשות הפך, מכל זה תוכל להבין כי יש כח בחושים לפעול לטוב והפך, ועל כן הזהיר הקב"ה את ישראל שלא לשלוח חוש הראות באלילים ואלהי מסכה כי הוא נותן מזון ליצר הרע המתפרנס משם... (קדושים)
ומזה המין הוא ענין עין הרע שהזכירו חז"ל, וזה אינו מצד שלמות הנפש ומעלתה אבל מצד שתהיה רעה קנאית כפי כחות השופעים עליה בעת הקשר הנפש בגוף, וכדי שלא נחשוב שמה שנשתנה גוף מרים וחל עליה צרעת שעזר על זה ההתעוררות פועל נפש משה בגוף מרים, וזה לא מעלה במשה אבל היה חסרון לו, הודיענו הכתוב שלא נמשך הענין מזה הצד כלל, אבל מצד שהשי"ת קנא לכבודו. (דרוש ח)
...וגינה שם (בפרקי אבות ב' ט') העין הרעה, שאם כבר תזיק ההבטה באדם מצד ההשגחה, כי מגיס דעתו מפני הבטתו, וכמו שאמרו בב"מ מ"ב, אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, ואמרו שם ק"ז אסור לעמוד על שדה חברו בקמותיה וכו', וזה המין יותר מזיק לאוהב ולעצמו מלשונא, כפי שלמדנו ממספר דוד (את ישראל), ועוד. אמנם עיקר נזק עין הרע נמשך מרוע המביט ומתכונתו הנשחתת על ידי יציאה מהשוה בטבע, וכל שכן אם נשתתפה בהבטה רוח רעה או שנאה כבבלעם. וכבר ספרו חז"ל יהב עינא ביה וקטליה (שבת ל"ד), מכל מקום הדרך הישרה שיכסוף ויתפלל לה' היא עין טובה. (ויקרא יב א שער סא)
...וידוע שהעין מזיקה על ידי אידי המותרות הארסיים היוצאים ממנה, וכן בנחש האפעה ובאשה נדה המסתכלת במראה חדשה, וההיזק הוא בהבטה בפנים בעיקר... (שמות ל יב)
ואמר כי עין הרע והוא העין הרע של הבריות אשר מקנאים בו ונותנים עין הרע בו ובכל מאודו זהו סיבה להמיתו וכן היצר הרע בכל יום צופה לצדיק ומבקש להמיתו ולהוציאו מן העולם... והרי"א ז"ל פירש כי דברי רבי יהושע הם ביאור לרבי אליעזר, כי אם לא יהיה כבוד חבירו חביב עליו ישלוט בו עין הרע, ואם יהיה נוח לכעוס ימשול בו יצר הרע, ואם לא יזהר מדברי החכמים יכוה בגחלתן... והחסיד כתב כי אלו המדות כלולות זו בזו, כי מעין הרע יבא להתאוות לשל חבירו ולקחתו, וזה ישנאוהו הבריות ויזיקוהו ויצא מן העולם בלא עתו... (אבות ב יג)
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם, שנאמר מלשני בסתר רעהו וגו' אותו לא אוכל, אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל... אף על גב שגם העין נקרא עין הרע, מכל מקום חלוק יש, כי בעל לשון הרע הוא הרע הגמור עד שהוא רע במעשה כי הדבור נחשב מעשה, אבל הראיה אינו נחשב מעשה, ועוד הלשון הוא רע של קושי, כי הדבור הוא קשה, וזה אינו בעין שאינו רע של קושי, רק שהוא נוטה אל הרע, ועוד כי הדבור הוא צורת האדם, כמו שאמרנו למעלה... (נתיב הלשון פרק ד)
ובפרק המקבל והסיר ה' ממך כל חולי, אמר רב זהו העין... ויש לך לדעת כי ארבע יסודות הם בעולם ובהם העולם נוהג בסדר שלו ועל ידם גם כן יוצא העולם מן השווי ומקבל האדם התפעלות והוא החולי, ומי שסובר והסיר ה' ממך כל חולי זו עין הרע, יודע כי עין הרע יש בו כח אשיי שורף ומקבל האדם היזק מן המזיק אשר יש לו כח אשיי שורף, כי העין הזה שורף כמו האש שהוא שורף...
ומאד מאד צריך האדם להזהר מעין הרע, הן הוא בעצמו כמו שאמרו במדרש שיעקב צוה את בניו שאמר להם למה תתראו שלא יהיו נכנסים כולם ביחד מפני עין הרע שלא ישלוט בהם, וגם ממון שלו ישמור מעין הרע, ובפרק מקום שנהגו המשתכר בקנים ובקנקנים אין רואה סימן ברכה לעולם, מאי טעמא, משם דנפישי שלטא בהו עינא בישא, הרי לך כי מאד יש לשמור ממונו מעין הרע, ולכך אמרו ז"ל יצו ה' אתך את הברכה באסמיך, אין הברכה שולטת אלא בדבר הסמוי מן העין, וזהו מפני כח העין. (נתיב עין טוב פרק א)
שאפילו עופות השמים מכירין וכו'. פירוש כי רע עין כל כך כח שלו במה שהוא בעל העדר שמגיע הרגשה זאת אפילו לעופות השמים, ומרחיקים ממנו בדרך הטבע, ואינם נמשכים אחריו דכתיב (משלי א') כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף, כלומר שהם מרגישים כי חנם מזורה הרשת, שלא נתן להם לאכול כי אם לצוד אותם, לכך אינם באים ברשותו... וכל זה מפני כי צרי עין דבק בהם ההעדר עד שהוא מורגש... (חידושי אגדות סוטה לח ב)
אבל רע עין הוא ענין אחר, כי הנה טוב עין בהאירו מיד נפתחים כל שערי הברכה וגם ממנו נמשך השובע, כי בהאירו הנה כל המדרגות מתגלות זו לזו ונעשה התדבקות של אהבה ביניהם, אך הרע עין שרוצה לדמות לקדושה, גם הוא עושה מטעמים ומרבה הלחם, אך בהיות שטבע הס"א הוא רק למנוע ולהחסיר על כן הנה בעוד שהוא רוצה להאיר בפנימיות שבו שהוא סוד הלב שיוצא דרך העינים כמו שידעת, הנה הוא כמו נרתע לאחור, כי אין בטבעו להתפשט להטיב, וזהו שסיים שלמה המלך ע"ה, כי כמו שער בנפשו כן הוא, אכול ושתה יאמר לך, כי להיותו רוצה להדמות כנ"ל יאמר אכול ושתה, אך באמת לבו בל עמו, רוצה לומר לבו שהוא שורש הראיה כנ"ל בל עמו, כי הוא מתחסר ונגרע ולא מתפשט ומתדבק, ונמצא שעין הרע עושה הרעב שהוא החסרון, והרע עין אפילו במה שנשאר גורם שלא יהיה התדבקות כנ"ל, ולכן אמר ואכלתם ולא תשבעו, ונמצא שהזנת המזון נמשך בכח הארת העין, והבן. (אדיר במרום דף צב)
נחלה מבוהלת - נחלה הבאה פתאום ישלוט בה עין הרע. (משלי כ כא)
ומה שמקשים למה עברו שאול ודוד ומנאום בלא חצאי שקלים, נראה לתרץ שאין העין שולט כי אם במספר שהוא דבר חידוש, דרך משל אם רואין אצל איש עני ק' זהובים יותר הוא צריך להזהר מן עין הרע ממה שרואין ביד העשיר כמה אלפים... (שמות ל יב)
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור - מעתה חזרו לדרך הג', כי ראו שאין להם מקום ליתן שמץ ודופי לא בשרשים ולא בענפים, אם כן המה בתכלית השלימות, וכל דבר השלם מכל צד ביותר יש מקום לעין הרע לשלוט בו על ידי שיברך רעהו בקול גדול ויספר בשבחו בקול רם וישמעו כל האומות ויקנאו בהם ויכניסו בהם עין הרע ועל ידי זה קללה תחשב לו. (שם כג כז)
מאה שערים ויברכהו ה' - אף על פי שנמדד נתברך, ועוד שלא נכנס בו עין הרע. (בראשית כו יב)
כמו שער - הדבר הפגום שנמצא בנפשו בא ללחם על ידי עין הרע. (משלי כג ז)
ענין עין הרע הוא כאשר בארו בם הטבעיים כי מבעל נפש הקנאי בהביטו על הדבר יוצאים מן עינו הרע ניצוצות רעות ואדים ארסיים מן המותרות אשר תדחם הטבע ושרשם בפחיתות הנפש הקנאי המביט, והם כזיקי מות על הדבר המובט ממנו ויפעלו בארסיותם על המוכן להתפעל ממבטו להכניס בו את המארה והמגערת בעין צרתו עד שקרני מבטו גם ימיתו אנשים העלולים לכך, כאשר ימית האפעה בהבטתו. וכבר הזכיר גם כן שבעל עין הרע הביט בקביעות על פת לחם ונמצא בו מות ומשכלת, ועל זה הזהיר החכם "אל תלחם את רע עין ואל תתאיו למטעמותיו, כי מות בסירו". (הכרמל)
ועוד רצה להודיענו שבדרך מצפון לדרום היה צריך לעבור על מושבות ישראל, וקללה בראיה מזיקה יותר, ובפרט בבלעם בעל עין הרע, וכדלקמן. (במדבר כב ה)
לפני הרבה שנים ביארנו שפעולת עין הרע מושרשת בעובדה שנפשות כל בני אדם קשורות ומעורות זו בזו וחייהם תלויים זה בזה בשורשם הרוחני, ואם אחד מקנא בחברו ועינו צרה בו, היינו שעצם מציאותו של חבירו מטרידה אותו והיה רוצה לראותו בכל רע, (שזוהי גדר עין רעה, כמו שביארנו בראש דברינו), או במדה וחיי חברו תלויים בו, כנ"ל, יתכן ויוכל לגרום על ידי זה למעט מחברו שפע החיים, וממילא יהיה יותר עלול לנזקים ולאסון. ומהר"ל ז"ל מלמד לנו שגם אם לא איכפת לו צרכי חברו יכול זה להחשב כעין הרע, כי כל מי שרואה לחברו צרכים חיוניים ויש בידו לעזור ולא איכפת לו, הריהו מכריז בזה שמציאותו של חברו אינה מענינת אותו, היא מיותרת בשבילו, והרי זה גדר עין הרע. אם "בא לידינו ופטרנוהו, ראינוהו והנחנוהו" בלי לטרוח עבורו להמציא לו את המעט הדרוש לו, הרי זה צרות עין וזלזול בחייו הגובלים עם שפיכות דמים.
איך ניצלים מעין הרע? כשאדם מקנא בחברו ומביט בו בעין רעה, הרי הסברנו איך כח זה של עין הרע יכול להזיק לחברו, אבל הרי לית דינא בלא דינא, ובמה אשם חברו שמדת הדין פוגעת בו? ביארנו אז שיתכן שהוא נתבע במדת הדין מפני שהוא גרם, במדה מסויימת, שהראשון יקנא בו. הרי בדוק ומנוסה הוא שמי שאינו חי בעד עצמו כלל והוא "נותן" ולא "נוטל" בכל עניניו, איש כזה אינו מעורר קנאה כלל. כן אמרו ז"ל על זרעו של יוסף, "דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין... עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו, אין עין הרע שולטת בו". (ברכות כ'). ויש שדרשו אותו מדכתיב "וידגו לרוב בקרב הארץ", מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף וכו'. דגים אלו יש בהם שני ענינים, הם מכוסים מן העין, והם חיים כאילו בעולם אחר ואינם מתחרים עם יושבי היבשה כלל, חז"ל רוצים ללמד לנו בזה שמי שחי סמוי מן העין ושאיפותיו הם לגמרי אחרות מאלו של הרחוב, אינו מעורר קנאה לעולם.
על כן בן תורה שרוצה לשבת בשלוה על התורה והעבודה ולגדול במעלות הרוחניות, עליו לומר די לבקשת העולם הזה, זוהי מדרגת כל בן תורה אמיתי, שאומר די לכל אשר יטרידהו בלימודו, די לשאיפות הגשמיות, די לחלומות, ולא עוד, אלא שרק בדרך זו יוכל להתרחק מקנאה ועין הרע ויוכל להגיע לדרגת טוב עין, שהיא פאר מדות האדם... (חלק ד עמוד ה)