(ראה גם: אדם-חברו, גמילות חסדים, עין כללי, צדקה)
...ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור, אי משום עין יפה הוא דמכוין. (שבת עד א)
ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא לא ליבצע, מאי טעמא דלא עביד בעין יפה. (שם קמ ב)
...משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה... (תענית כד א)
אמר רבי יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך וגו'. (נדרים לח א)
ואמר ריב"ל אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך. (סוטה לח ב)
אמר רב יוסף בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא, למאי נפקא מינה, דאי איכא איניש דיהיב עין יפה הוא ולא גמרינן מיניה. (בבא מציעא קג ב)
לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית ליה, לרבנן לית ליה... (בבא בתרא לז ב)
ורב סבר מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב. (שם נג א)
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אליעזר אומר עין טובה... (אבות ב ט)
ר' אליעזר אומר עין טובה, מי ששמח בחלקו... זהו שאמר ר' אליעזר עין טובה, רוצה לומר מדת הנדיבות, היא מדה נאה ומשובחת, ואחר היותו בתכלית הנדיבות על כל פנים ישיג אל המעלות האחרות, כי מחמת רוחב לבו ועינו היפה היא אליו המדה הזאת, ואדם כזה ראוי לכל מדה טובה... (אבות ב ט)
עין טובה - הוא השמח בחלקו, וזו המדה תורה על העושה המצוה לשמה, כי משמחת קנינו אשר קנה לא יתאוה לטובות זה העולם, והם לפניו כקליפת השום, כאומרו עשה ואל תתאוה לשולחנם של מלכים... דבר אחר עין טובה, המעט שלו בעיניו הרבה, ושל אחרים ימעט בעיניו, ויחפוץ שיהיה להם יותר ממה שהיה חפץ לעצמו, לא יקנא כלל וייטב בעיניו שיהיה לאחרים יותר ממנו, וזה שאמר "ואהבת לרעך כמוך", ולא אמר את רעך. והפכו עין רעה, שלו יראה מעט ושל חבירו הרבה ויקנא בו, וייטב בעיניו שיהיה לו מעט ובלבד שיהיה לחבירו יותר מעט. ומי שיש בו עין טובה יורה בו על שיש בו הנשמה העליונה, ועל כן אבדה ממנו חמדת העולם הזה, כי בנה בשמים מעלותיו... (אבות ה כא)
...ורוצה לומר איזו דרך טובה שידבק בה האדם, שאותו דרך יש בה טוב הרבה, ומפני כך ראוי שידבק בה האדם. ואמר "צאו וראו", רוצה לומר שיבחנו ויעיינו בבני אדם ויבחנו בהם עד שיעמדו על איזה מדה טובה שבמדות, כי דברים אלו לא למדו מן התורה רק מה שעמדו עליהם כאשר הם בוחנים בנמצאים. ואמר רבי אליעזר בן הורקנוס עין טובה, כי מי שיש לו עין טובה היא מדה שגורם לאדם טוב הרבה, שאין דבר שרגיל בו האדם כמו זאת, כי כל שעה וכל רגע רואה אצל בני אדם עושר וגדולה ושאר מעלות ועינו טובה בבריות, הרי מדה זאת יותר רגיל בה משאר מדות טובות, שלא יכול האדם לעשות אותה המדה תמיד כמו שבעל מדה זאת אפשר לו לתת עינו טובה כהרף עין, ולכך אמר שידבק במדה הזאת ביותר מכל שאר מדות... (שם ב ט)
...והיה ר' אליעזר נמשך אחר ההכנה שהיתה בו, כי כבר אמרנו למעלה כי מעלת ר' אליעזר במה שהיה לו כח נפש נבדלת מן הגוף, ובזה היה בעל נפש טובה, ולפיכך שבח המדה עין טובה, כי בעל נפש טוב יש לו עין טובה, כמו ההיפוך... ולפי האמת כח הראות הוא כח הנפשי נבדל יותר מכל שאר החושים, וכבר הביאו ראיות ברורות על זה, איך כח העין הוא כח נבדל, שאם לא כן לא היה רואה בעין שהוא קטן השמים הגדולים, רק בודאי מקבל כח הראות את המראה הנבדל מן הגשם... (שם)
...ועין טובה נקרא כאשר הוא רוצה וחפץ שיהיה חבירו בשלימות בטוב, ומפני כך אמר טוב עין הוא יבורך, כי העין מדרכו שיהיה צר ואינו חפץ בשלימות, לכך הוא רחוק מן הברכה, וזה שהוא נותן בעין טובה מורה שהוא דבק בברכה יתירה ואם לא כן לא היה נותן בטוב עין, לכך כתיב טוב עין הוא יבורך כי מלחמו נתן לדל, שמפני שהוא בעל עין טוב הוא דבק בברכה כמו שאמרנו ולכך יבורך. (נתיב עין טובה פרק א)
...כי הנה טוב עין בהאירו מיד מפתחים כל שערי הברכה וגם ממנו נמשך השובע, כי בהאירו הנה כל המדרגות מתגלות זו לזו ונעשה התדבקות של אהבה ביניהם... (אדיר במרום דף צב)