עיר חומה

(ראה גם: עיר-כללי)

תלמוד בבלי:

גופא, חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. ומי מספקא ליה מלתא דטבריא, והכתיב וערי מבצר הרצים צר וחמת רקת וכנרת, וקיימא לן רקת זו טבריא, היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הות. אי הכי אמאי מספקא ליה ודאי לאו חומה היא, דתניא אשר לו חומה ולא שור איגר (שגגותיה חומותיה), סביב, פרט לטבריא שימה חומתה, לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה, כי קא מספקא ליה לענין מקרא מגלה... (מגילה ה ב, וראה עוד עיר-כללי מגילה ב ב וג ב)

המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חודש. מת המוכר יגאל בנו, מת הלוקח יגאל מיד בנו, אין מונין שנה אלא משעה שמכר, שנאמר עד מלאת לו שנה, כשהוא אומר תמימה להביא את חודש העיבור, רבי אומר ליתן לו שנה ועיבורה. הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאלה היתה חלוטה לו, אחד הלוקח ואחד הניתן לו במתנה, שנאמר לצמיתות... (ערכין לא א, וראה שם עוד)

עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה, ואלו הן בתי ערי חומה, שלש חצרות של שני בתים, מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של ציפורי וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלא וגדוד וחדיד ואונו וירושלים וכן כיוצא בהן... וירושלים מי מוחלט בה, והתניא עשרה דברים נאמרו בירושלים, אין הבית חלוט בה, אמר רבי יוחנן כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולא כירושלים, דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה ואילו הכא הבית חלוט בהן.

תניא ר' ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו, שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ, קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא. ורמינהי א"ר ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו... אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, איבעית אימא תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל, ואיבעית אימא חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה... (שם לב ב, וראה שם עוד)

משנה תורה:

ובזמן שהיובל נוהג נוהג דין עבד עברי ודין בתי ערי חומה... (שמטה י ט)

המוכר בית בתוך עיר מוקפת חומה הרי זה גואלו בכל עת שירצה ואפילו ביום שמכר, וכשירצה לפדות נותן כל הדמים שלקח ואינו גורע ללוקח כלום. ואין הקרובים פודין אותה אלא המוכר עצמו אם השיגה ידו, ויש לו למכור מנכסיו ולפדותו, אבל לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין... (שם יב א וראה שם עוד)

הכתב והקבלה:

ראה עיר-כללי.

מלבי"ם:

ונראה שר' ישמעאל בר' יוסי פירש גם כן "אף על פי שאין לו עכשיו" (חומה) על הזמן של בית ראשון, שכל הזמן ההוא היה דינו כמוקף חומה אף שנפלה החומה, רק סבר שאחר כך בטלה הקדושה והוצרך עזרא לקדש. ור' אליעזר ב"י שאמר התם אף על פי שאין לה עכשיו שרוצה לומר גם אחר עזרא הדין כן, סבירה ליה דהקדושה לא בטלה.

...ובזה תבין דעתו של הרמב"ם ז"ל (י"ב מהלכות שמטה ויובל ט"ו) שכתב ועיר שהיתה מוקפת בימי יהושע אף על פי שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת, וכיון שגלו בחורבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיה בימי יהושע, כיון שעלה עזרא נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותה העת. והשיג עליו הראב"ד שסותר את עצמו, שכיון שפסק דקדושת יהושע בטלה כר' ישמעאל בר' יוסי איך פסק להא דר"א בר יוסי דאף על פי שאין לו עכשיו שהוא סבר שלא בטלה, ולמה שכתבנו גם ר' ישמעאל בר"י מודה בדרוש זה על בית ראשון, ולזה כיון הרמב"ם ז"ל. (ויקרא כה ל)

רש"ר הירש:

ראה עיר כללי, ויקרא כה לד.

שפת אמת:

מוקפין נראה שחשובין יותר, כי עיר המוקפת חומה בעת מלחמת יהושע היה בה קליפה יתירה ממלכי כנען, וזה סימן שיש בה קדושה יתירה, לכן כשנכבשה הארץ היה בעיר המוקפת חומה קדושה יתירה, ולכן כיון שניצולו היהודים המוקפין ולא נתעורר קליפת העיר על ידי המן וסייעתו היא שמחה יתרה. (פורים תרל"ה)