(ראה גם: גפן, יין)
למדנו, מי שראה ענבים לבנים בחלום סימן יפה לו, ענבים שחורים לא, מהו הטעם, משום שהוא סוד שתי מדרגות ידועות שהם שחור ולבן, שזה טוב וזה אינו טוב, (כי לבן יורה שהוא רחמים ושחור על דין). וכן הענבים, (בין לבן בין שחור), תלוים בסוד האמונה, (שהוא הנוקבא, שמלכות דמדת הדין הוא סוד שחור, ומלכות הממותקת בבינה הוא סוד לבן), ועל כן מתבארים בחכמה הן לטוב והן לרע...
תא חזי, אדם הראשון אשתו סחטה לו ענבים וגרמה לו מות, ולכל ישראל, ולכל העולם. נח, בא לענבים האלו ולא נשמר כראוי, מה כתוב, וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה... בני אהרן שתו יין מהם, והקריבו קרבן עם יין ההוא, ומתו, וכבר נתבאר, ועל כן כתוב ענבימו ענבי ראש אשכלות מרורות למו, משום שהענבים גרמו לכל זה. (וישב רסו)
ועוד יש בו סוד פנימי, שלמדנו, מי שראה ענבים בחלומו אם הם לבנים הם טובים, (כלומר שהחלום מרמז לטוב), אם הם שחורים, אם בזמנם, (דהיינו בזמן גדולם של הענבים), הם טובים, שלא בזמנם צריכים רחמים, (כי מרמזים לגזרה רעה, ושואל), מה ההפרש אם הם לבנים ומה ההפרש אם הם שחורים, ומה ההפרש של שלא בזמנם, ועוד למדנו, אם אכל את הענבים השחורים מובטח לו שהוא בן עולם הבא...
אלא למדנו העץ שחטא בו אדם הראשון ענבים היה, שכתוב ענבימו ענבי רוש, ואלו הם ענבים שחורים... (תרומה שלא)
אכל ענבים השחורים האלו (בחלומו), מובטח לו שהוא בן עולם הבא, הוא משום שכילה אותם ושולט על מקום ההוא, (דהיינו הקליפה, שהרי אכלם) והתגבר עליו וכתש אותו... (שם שלז)
ענבים הם אם התחתונה, (שהיא מלכות), שמאספת יין ושכר אליה, (והיינו הארת החכמה מקו שמאל של הבינה ומלכות כנ"ל), ועל כן הנזיר נפרש מכל צד השמאל, (מיין ושכר וענבים), שלא להראות מעשה מהם אצלו. ענבים אלו (שהם מלכות), אין שערות וזקן תלויות בהן, שהרי הנוקבא (שהיא המלכו ) צריכה לגזוז שערה (דהיינו שער הגוף) כשהיא באה להזדווג עם דכר (שהוא ז"א), וזקן לא נמצא בה... (נשא קכז)
הנודר מן הענבים מותר ביין... אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן. (נדרים נב ב)
מאי טעמא דתנא קמא, קסבר תאנים מיקצצן בידא, ענבים לא מיקצצן בידא, רשב"ג סבר ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא. (שם סא ב)
דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר שומר פתאים ה'. (ע"ז ל ב)
תנו רבנן החרצנים והזגים של עובדי כוכבים לחין אסורין, יבשים מותרים, הי נינהו לחין והי נינהו יבישין אמר רב יהודה אמר שמואל לחין כל י"ב חדש, יבשים לאחר י"ב חודש... (שם לד א, וראה שם עוד)
מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית... הבוסר משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה, הבאיש כונס לתוך ביתו, וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע חייבין במעשרות. (שביעית יא ב)
אין תורמים שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות, ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום... ותורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותם צמוקים... (תרומות ז א, וראה שם עוד)
תאנה - מולידה באדם דם רב וכן הענבים, ולא כן שאר הפרות. (חבקוק ג יז)
ענבים - ותאנים ירבה אדם מהם יותר משאר הפרות, וכן הזכירם בברכה. (ירמיה ח יג)
ואפשר כי מה שאמר לאוכל ענבים קהות הוא להודיענו כי מה שלמד מן הקטנים הוא דבר אשר לא יצלח לכל, כמו הענבים הקהות כלומר שאינם לא בוסר ולא ענבים, כי הבוסר מימיו נאמנים מסירים כל חולי וכל מכה כפי דעת חכמי הרפואה וגם מרוה את צמאונו, לא כן הענבים הקהות, כי כבר יצאו מכלל בוסר ולא באו לכלל ענבים... (אבות ד כה)
ענבימו ענבי ראש - רמז למחשבות, והיין רמז למעשים או להיפך. (דברים לב לב)
בטעם איסור יין לנזיר כתבו המפרשים מפני שהיין משחית הדעת. ויש להבין למה נאסרו הענבים, שהרי אינם משחיתים את הדם. ויש לומר על פי דברי הקדוש ר"ש מאסטראפאלי ז"ל בפסוק והימים ימי בכורי ענבים, היינו שאז היתה שליטת אותיות שקודם אותיות ענבים, קודם הע' הוא ס', הנ' הוא מ', והב' הוא א', כי אז ירחין דעשו, והוא עולם התוהו... ועל כן הנזיר שפירש מהתאוות הוא שיש עליו כתר מלכות באמת, על כן אסור בענבים שהם לפני מלך מלך לבני ישראל. (במדבר נשא תרע"ה)