ענן

(ראה גם: עמוד ענן)

ספרי:

למטר השמים תשתה מים... שהיו עננים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח... (עקב לט)

תלמוד בבלי:

מאי רעמים, ענני בגלגלא, שנאמר קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ, ורבנן אמרי ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר לקול תתו המון מים בשמים. רב אחא בר יעקב אמר ברקא תקיפא דבריק בעננא ומתבר גזיזי דברזא. רב אשי אמר ענני חלחולי מחלחלי ואתי זיקא ומנשב אפומייהו ודמי כזיקא על פום דני. (ברכות נא א)

ואמר רבא ברקא יחידאה, וברקא חיורא, וברקא ירוקתא, וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית, ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה כולהו קשיין, למאי נפקא מינה למבעי רחמי. והני מילי בליליא, אבל בצפרא לית בהו מששא. אמר רבי שמואל בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא, דכתיב וחסדכם כענן בקר וגו'. (שם)

והתניא רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה, תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל, תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן. תנא דבי רבי ישמעאל יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן, אמר רב פפא שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא, למאי נפקא מינה, לשטוחי עורות... (יומא כח ב)

תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר, מאי טעמא משום דלא מיעצרי, ולא מיעצרי והתני רבי יוסף ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות, אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר, כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור... עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי (הבאים לפני המטר אינן עצורות) הוא באפלי... תנא העבים והרוחות שניות למטר, היכי דמי, אמר עולא ואיתימא רבי יהודה דבתר מיטרא... (תענית ג ב)

...מים קשים עבים סובלים אותן, עבים קשים רוח מפזרתן... (בבא בתרא י א)

...מי פלג לשטף תעלה, הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טפה וטפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד, שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות... (שם טז א)

אמר רבה אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא, ושמא תאמר יש צער לעלות, תלמוד לומר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, אמר רב פפא שמע מינה האי עיבא תלתא פרסי מידלי. (שם עה ב)

ורבי מאיר האי ושפטו את העם בכל עת מאי דריש ביה, אמר רבא לאיתויי יום המעונן. דתנן אין רואין את הנגעים שחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן, מפני שכהה נראית עזה, ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה. (סנהדרין לד ב)

אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה, וכתיב עני ורוכב על חמור, זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני רוכב על חמור. (שם צח א)

בעי רבי זירא חיטין שירדו בעבים מהו, למאי, אי למנחות אמאי לא, אלא לשתי הלחם, מאי ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ, אבל דעבים שפיר דמי, או דלמא ממושבותיכם דווקא ואפילו דעבים נמי לא. ומי איכא כי האי גוונא, אין, כדעדי טיעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי. (מנחות סט ב)

תלמוד ירושלמי:

חמשה שמות נקראו לו, אד, עב, ענן, נשיא, חזיז. אד מניין, ואד יעלה מן הארץ, עב שהוא מעבה את הרקיע, הנה אנכי בא עליך בעב הענן, ענן, שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו, נשיא שהוא עושה בעלי בתים כנשיאים, מעלה נשיאים מקצה הארץ. חזיז, שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות, עושה חזיזים. (תענית יד ב)

מדרש רבה:

ומהיכן הארץ שותה, ר"א אומר ממימי אוקינוס, דכתיב ואד יעלה מן הארץ. אמר לו רבי יהושע וכי מימי אוקינוס לא מים מלוחין הן, אמר לו מתמתקים הן בעבים, דכתיב (איוב ל"ז) אשר יזלו שחקים, היכן הם נוזלים בשחקים. ר"י אומר מן העליונים, שנאמר (דברים י"א) למטר השמים תשתה מים, והעננים מתגברים מן הארץ ועד הרקיע ומקבלין אותן כמפי הנוד, דכתיב (שם) יזקו מטר לאדו, וחושרים אותן כמין כברה, ואין טיפה נוגעת בחברתה... ולמה קורא אותן שחקים, רשב"ל אמר שהן שוחקים את המים. ר' אבא בר כהנא אמר כהדין מסוסא, ר' שמואל ב"נ אמר כדקין הללו של בהמה. (בראשית יג ט)

רבי יוחנן ורשב"ל, ר"י אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז') וארו עם ענני שמיא, רשב"ל אמר אין עננים אלא מלמטה, שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ. על דעתיה דר"י לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה, ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים, אמר לו הבא קופתך ובא מדוד, כך הקב"ה אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר. (שם שם י)

ה' שמות נקראו לו, עב, אד, ענן, נשיאים חזיז. עב שהוא מעבב את פני הרקיע, אד, שהוא שובר אידן של בעלי שערים, ענן שהוא עושה הבריות ענוים אלו לאלו, נשיאים, שהוא עושה הבריות נשיאים אלו על אלו, חזיז שהוא עושה חזיונות ברקיע ומשרה רוח הקדש על הבריות כמו דאמר חזון ישעיהו בן אמוץ. (שם יא)

בשר ודם משבונה את הבית הוא בונה את העליה, האלקים אינו כן, משמתח מעזיבה בנה עליה, ומשבנה עליה העמיד אותן על אויר העולם על בלימה ואחר כך התקין מרכבותיו עננים, ואחר כך האסטיס שלו על סערה... מלך בשר ודם עושה סרגלא שלו חזקה שתשא כל משאו, ועושה אותה בברזל בנחושת ובכסף ובזהב, והאלקים יהי שמו מבורך הענן אין בו ממש, ועושה סרגלין שלו עבים, שנאמר (תהלים ק"ד) השם עבים רכובו. בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה מהלך הוא על האבנים שהם קשים, והאלקים אינו כן, אלא עוזב את הענן הנראה ומהלך על הרוח שאינו נראה, שנאמר (שם) המהלך על כנפי רוח... (שמות טו כב)

...בשומי ענן לבושו זה השפיר, וערפל חתולתו זה השליא... (ויקרא יד ג)

...זכו מעלן ומרוממן כעב, שנאמר (ישעיה ס') מי אלה כעב תעופינה. (במדבר כ יח)

מכילתא דרשב"י:

הנה אנכי בא אליך בעב הענן, אין ענן אלא ערפל קשה, שנאמר וענן כבד על ההר. ר' יוסי הגלילי אומר משה נתקדש בענן שבעה, שנאמר ויכסהו הענן ששת ימים... (שמות יט ט)

פסיקתא:

דבר אחר והיה מדי חודש... א"ר פנחס הכהן בן חמא בשם ר' ראובן באים שני פעמים אחד של שבת ואחד של ראש חודש, והעבים טוענין אותן בהשכמה ומביאין אותן לירושלים והם מתפללין שם בבקר, והן טוענין אותן ומחזירים. (פרשה א והיה מדי חודש)

פרקי דרבי אליעזר:

א"ר יהודה פעם אחת בכל חודש וחודש סילונות עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה, שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב'), העבים משמיעים את קול צנורותיהם לתהומות ותהום קורא אל תהום להעלות מים עולין לעבים, שנאמר (תהלים מ"ב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, והעבים שואבין מים מן התהומות שנאמר (שם קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ, ובמקום שיפקוד להם הקב"ה להעלות ולהמטיר שם מגשימים, מיד הארץ מתעברת וצמחה כאשה אלמנה שהיא מעוברת מזנות, אבל כשירצה הקב"ה לברך צמחה של ארץ וליתן צידן של בריות פותח אוצרות הטוב שבשמים וממטיר על הארץ, שהם מים זכרים... (פרק ה)

מדור הלבנה בין ענן לערפל, עשויין כמו שני קערות כפויות זו על גב זו, והיא יוצאת בין שניהם, וכשהוא מולד לבנה אלו שני עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר... ומנין שהוא ניתן בין שני עננים, שאמר (איוב ל"ח) בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו... (פרק ז)

שוחר טוב:

...אמר ריש לקיש למה נקרא שמם שחקים, שהם שוחקין אלו באלו... רבי חייא בר אבא ורבנן חד מנהון אמר חשוך ענני סגיין מוי, שנאמר חשכת מים עבי שחקים, ואחרינא אמר נהור ענני סגיין מוי, שנאמר (איוב ל"ז) יפיץ ענן אורו. ריש לקיש אמר הענן מלמטה הוא עולה, שנאמר (בראשית ב') ואד יעלה מן הארץ, כתוב אחד אומר חשכת מים וכתוב אחד חשרת מים (ש"ב כ"ב), בשעה שהעננים טוענין את המים מחשיכין מן המים ואחר כך חושרין אותו לעולם, לכך נאמר חשכת מים וחשרת מים. (מזמור יח)

ומהיכן היו לובשין כל ארבעים שנה... אמר לו ולא היו הקטנים גדלים, אמר לו צא ולמד מן החלזון הזה שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו. אמר לו ולא היו צריכין תכבוסת, אמר לו הענן שף בהן ומגהצן. (מזמור כג)

השם עבים רכובו, בשני עבים בא הקב"ה עם ישראל, אחד בסיני ואחד במצרים, אחד בסיני שנאמר (שמות י"ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן, ואחד במצרים שנאמר (ישעיה י"ט) הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים. (מזמור קד)

תנא דבי אליהו רבא:

ונאמר מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך, מה עבים נמחים על ידי רוח, כך עונותיהם של ישראל נמחים בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם הבא. (פרק א)

לקח טוב:

ואד יעלה, ה' שמות נקרא, עב, שמעבב פני הרקיע, אד, ששובר לבעלי מפקיעי שערים, ענן, שעושה הבריות ענוים, נשיאים, שעושה נשיאים, חזיז, שעושה חזיונות ברקיע. ואד יעלה, הוא הענן הנושא המטר שהן עשויין כנודות מחוללין, והן ככברה, שנאמר חשרת מים עבי שחקים. (בראשית ב ו)

מלבי"ם:

ענן ועשן - מה שיהיה ענין אלקי וכבוד לצדיקים יהיה ענן מכלה לרשעים. (ישעיה ד ה)

מהר"ל:

ולפיכך ריב"ל הקשה, דכתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש, לא זכו עני ורוכב על החמור, וכאשר תבין כי הענן והחמור שניהם ענין אחד, כי המים מתיחסים אל החמרי, ודבר זה בארנו פעמים הרבה מאד, ועננים מתיחסים אל המים כאשר ידוע, רק שנקרא ענן שמים, והמים הם למטה, הנה הענן הוא ענין חמרי למעלה, ועליו רוכב משיח אם זכו, ועוד כי הענן אין לו צורה בשלימות, כאשר ידוע מענין הענן שהוא כלה, ולכך הוא מתיחס אל החמרי, וכל דבר שהוא כלה כמו הענן מתיחס לחמרי, כי הצורה היא מקוימת, ודבר זה בארנו במקומות הרבה, כי החומר משתנה ומתפעל ולא כן הצורה, ולכך הענן שאין לו קיום מתיחס אל החמרי, רק שהוא ענן שמים... ואם לא יזכו עני ורוכב על החמור, פירוש שהוא מתרומם על חומר העולם התחתון בלבד. ודברים אלו ידוע באמתתם וברורים מאד מאד... (חידושי אגדות סנהדרין צח א)