(ראה גם: יהודה)
ואחר כך (גם בבן השני) לא נמתק המקום (לחזור לקדושה) עד שבא שלה, שהיה עיקר כולם, מה כתוב, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', כתוב כאן רע, וכתוב שם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, (מה שם פירושו השחתת זרע, אף כאן פירושו) ששפך דמים, ששפך זרע על הארץ, ומשום זה וימיתהו ה'. (וישב קנד)
והא הוו ער ואונן, ער ואונן שמשו שלא כדרכן... ער מאי טעמא עבד הכי, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה. (יבמות לד ב)
...ובתוך אותם שנים נשא יהודה את בת שוע, שנה אחת לעיבורו של ער, הגדיל עד ז' שנים ונשא אשה הרי ח', שנה אחת לער, שנה אחת לאונן שייבם, שנה אחת לשבי בית אביך, שנה אחת לוירבו הימים ותמת בת שוע, שנה אחת לעיבורו של פרץ... (פרק ב)
ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות. (בראשית פה ה)
ויקרא את שמו ער - ארום בלא ולד עתיד לממת. (בראשית לח ג)
רע בעיני ה' - על דלא הוה יהיב זרעיה לאנתתיה. (שם שם ז)
רע בעיני ה' - כרעתו של אונן, משחית זרעו, שנאמר באונן "וימת גם אותו", כמיתתו של ער מיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה. (שם)
ויקרא את שמו ער - יהודה קרא לבנו ער מלשון עוררה את גבורתך, ואשתו קראה שם השני אונן... ובבראשית רבה אמרו ער שהוער מן העולם, ולא שהיתה זאת כוונת יהודה, אבל דרשו כי השמות יורו על העתיד. (שם שם ג)
...והזכיר הכתוב ער ועונן עם שמות בני ישראל הבאים מצרימה לסוד ידוע מדברינו שכתבנו כבר, והמשכיל יבין זה וטעם כל הפסוק, וכן הזכירם בפקודי "בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהי בני יהודה למשפחותם", ובדברי הימים מנאם במספר, אמר בני יהודה ער ואונן ושלה... (שם מו ב)
וירד יהודה מאת אחיו - וזה גרם לו להתחבר לאיש עדולמי ולישא את בת שוע, והיו בניו הראשונים בלתי ראויים, מה שאינו כן אם היה נשאר עם אחיו ונושא את תמר שלא כדרך יבום, שאז היה כוח דוד חזק ולא נולד נפל וצריך לע' שנה מאדם הראשון, וכל בניו יצלחו למלוכה, וכדי למהר יציאת פרץ מתו ער ואונן במדת הרחמים. ער - ראה שאינו הגון והפך שמו מרע לער, כמבקש תפלה שיתעורר לכשרות, ולא שוה לו. (שם שם א)
עד יגדל שלה בני - שער ואונן נשאו בני ז', וחשב שאולי מפני נערותם חסרו דעה. (שם שם יא)
ויהי ער בכור יהודה רע - זה גרם שמת, שלא היה חוטא כל כך שיענש בהכרת כזה, אלא שהיה רע בעיני ה' ואינו כדאי שיצא ממנו זרע המלוכה. (שם שם ח)