ערב

(ראה גם: בין הערבים, בקר, יום, לילה)

זהר:

אמר ר' ייסא כתוב ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים, ובקר וראיתם את כבוד ה', ערב וידעתם, במה ידעו, אלא כך למדנו, בכל יום ויום נמצאו מנהגי הקב"ה, בבוקר נעור החסד בעולם, ובזמן ההוא שנקרא ערב, תלוי הדין בעולם, וכן העמדנוהו, שיצחק תיקן תפלת המנחה, ועל כן ערב וידעתם, כשיתעורר הדין בעולם תדעו שבדין הזה הוציא ה' אתכם ממצרים... (בשלח תד, ועיין שם עוד)

רבי חייא פתח, המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו, שחר כתוב (בלי ה' הידיעה), ה' נתרחקה משחר, מהו הטעם, אלא אמר ר' חייא בשעה שינטו צללי ערב והשמש (שהוא ז"א) נוטה לבא, (דהיינו אחר חצות היום), אז נחלש תוקפו (של השמש שהוא ז"א), אז שולט השמאל ונמצא הדין בעולם ומתפשט, ואז צריך האדם להתפלל ולכוון רצונו לפני אדונו. (שלח א)

תלמוד בבלי:

...אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו... (ברכות ב ב, וראה שם עוד)

אבן עזרא:

ויהי ערב - קרוב מטעם חושך, ונקרא כך שנתערבו בו הצורות, ובקר הפך ערב שיוכל אדם לבקר בינות הצורות. (בראשית א ה)

...ודע כי עת שתחשך השמש יהיה ערב עד שעה ושליש שעה שיראה כמו אור בעבים, וכן הבקר אור קודם זריחת השמש, ובצאת אור השמש ביום ואור הלבנה בלילה יבדילו בין האור ובין החושך. (שם שם יח)

מן הבקר עד הערב - דע כי בקר האמת הוא כזרוח השמש... והערב האמיתי הוא בשקוע השמש, גם יקרא ערב על דרך מקרה עד עריבת האור, וכן אמר דוד תזרח השמש יאספון ואחריו כתיב יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, על כן מערב עד ערב תשבתו שבתכם ראוי להיות מערב האמת עד ערב האמת, רק חז"ל הוסיפו מחול על הקדש. (שמות יח יג)

לפנות ערב - כטעם כי פנה היום... ויש אומרים כי טעמו כאשר יחל הערב לפנות, והנה אחר שאמר הכתוב לפנות ערב אמר וכבוא השמש, הנה קודם הערב וכן לפנות בקר קודם זרוח השמש. (דברים כג יב)

מלבי"ם:

...ועם העיון יש הבדל בין ערב ובין הערבים בשימוש הלשון, כי שם ערב שמגביל אל בוקר יחלק את היום לשני גבולים, עד חצות הוא בקר על שם בקור הצורות והתראותם, ומשם ואילך נקרא ערב על שם ערוב הצורות, אולם כשבא שם ערב מגביל אל שם יום הוא לילה ממש, כמו שכתב "ויהי ערב ויהי בקר", שרוצה לומר יום ולילה... (ויקרא כג ה)

בתשעה לחודש בערב - כבר כתבנו ששם ערב יאמר על ב' פנים, אם על עת שמתחיל חמה לשקוע, כמו "שם תזבח את הפסח בערב", אם על הלילה הגמור שכבר ערב האור ונחשך... (שם שם לב)