ערבה   בקעה

(ראה גם: בקעה, מדבר, עמק)

רש"י

וערבתה כגן ה' - גם כן מדבר, אלא שכבר היה בה ישוב וחרב. (ישעיה נא ג)

בערבה - זה מישור של יער. (דברים א ז)

מלבי"ם:

מדבר אינו ראוי לזריעה מחמת עצמו, ציה היא מפני חום השמש, וערבה נשחת מפאת הקוצים שיצמחו שם. (ישעיה לה א)