ערץ

לקח טוב:

לא תערץ - אף על פי שיש עריצות לשון גבורה, כמו כן תמצא לשון שבירה, כמו (איוב ל"א) "כי אערוץ המון רבה". (דברים עקב)

תרגום יונתן:

לא תערצון - לא תתברון. (דברים א כט)

תערוצי - למתקף. (ישעיה מז יב)

רש"י:

לא תערצון - לשון שבירה, דומה לו (איוב ל') בערוץ נחלין לשכון לשבר נחלים. (דברים א כט)

אבן עזרא:

לא תערצון - כמו לא תפחדון, והטעם שבר הלב בפחד. (שם)

מצודת דוד:

תערוצי - תתחזקי בהם. (ישעיה מז יב)

הכתב והקבלה:

לא תערצון - מלת ערץ אין הנחתה הראשונה על השבירה כי אם על שפע כח גדול ועצום, ושם התואר עריץ כמו פריץ ונאמר לשבח ולגנאי... ומזה (ישעיה כ"ט) "ואת אלקי ישראל יעריצו", היינו התייחס לו יחוס שהוא עריץ בעל כח רב. (דברים א כט)

רש"ר הירש:

לא תערצון - המשמעות כפולה, מציין את הפחד שאדם חש בעצמו, וגם את הפחד שאדם מעורר בלבו של אחר, ונמצא שמשמעות "ערץ" הוא גם להבהל וגם להבהיל. "אולי תערוצי" (ישעיה מ"ז י"ב) יכול להתפרש רק אולי יעלה בידך להטיל מורא... אולי המשמעות המונחת ביסוד שורש "ערץ" היא להתאזר בכל הכח. (שם)

העמק דבר:

לא תערוץ - הוא שבירת הגדוד בשעה שאין המלחמה הולכת בטוב. (דברים ז כא)