(ראה גם: גזל)
לא תעשוק את רעך, יכול אפילו אמר איש פלוני גבור הוא והוא אינו גבור, איש פלוני חכם והוא אינו חכם, איש פלוני עשיר והוא אינו עשיר, תלמוד לומר לא תגזל, מה הגזל מיוחד שהוא של ממון, אף עושק דבר של ממון, ואיזה זה הכובש שכר שכיר. (קדושים פרשה ב)
איזהו עושק ואיזהו גזל, א"ר חסדא לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק, יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל. מתקיף לה רב ששת איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן, דומיא דפקדון דקא כפר ליה ממונא, אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק, יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל... אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק, נתתיו לך זה הוא גזל... (בבא מציעא קיא א)
או עשק - או דיטלום ית חבריה. (ויקרא ה כא)
או את העושק - או ית עציא די עצא. (שם שם כג)
תעשקו - תינסון. (זכריה ז י)
עשק - ערער. כי התעשקו עמו - נתעסקו עמו עליה במריבה וערעור. (בראשית כו כ)
עשק - בסתר. (ויקרא ה כא)
תעשקו - בממון ובדברים שהם חלשים. (זכריה ז י)
שלא לעשוק. שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו דרך אונס או דרך דחיה ורמאות, כמו אנשי און שדוחים בני אדם לאמר להם "לך ושוב", כדי לסבב שישאר להם מה שבידם מזולתם. וזאת היא מדה רעה ביותר, והרחיקתנו תורתנו השלמה ממנה והזהירה בכך בזה המקום, דכתיב "לא תעשוק את רעך". ובכלל עושק הוא גם כן כל שהוא חייב לחברו ממון מעוין ועושק אותו, כגון כובש שכר שכיר וכיוצא בו, דלא בעינן שיבא ממש ממון מיד העשוק ליד העושק אבל כל שיש אצלו תביעת ממון מעוין והוא דוחה אותו מחמת אלמות שיש בו או כל צד רמאות נקרא עושק... (קדושים מצוה רכח)
או עשק - הפרש יש בין גזל לעושק, גזל המודה לו שיש בידו הגזלה אבל אינו רוצה להשיבה אליו, עשק הוא שמכחיש ואמר כבר החזרתיו לך ופרעתי לך שכירותך. (ויקרא ה כא)
ההבדל שבין פעל עשק ובין גזל הוא שעשק בא על הכובש שכר שכיר ומדחהו בלך ושוב ואינו נותן לו, וגזל מציין שנוטל מיד חברו ולוקח ממנו בחזקה... אולם לדעת חז"ל פעל עשק עיקר הנחתו על התוספות והיתור כמו "ה' עשקה לי ערבני" (ישעיה ל"ח), שענינו תוספת ויתור שיוסיף ימיו, ומזה נשתלשל על כובש שכר שכיר מצד שיאמר לו שהכסף שרוצה הוא יותר ממלאכתו, ושיפעל לו עוד עד כדי שיווי השכר... (הכרמל)
לא תעשוק - נקרא כך אם נכנס ממון לידו בהיתר ואינו מחזירו. (ויקרא יט יג)
לא תעשוק - סתם עשק הוא איזה עוול בעולם, או העדר פרעון מלוה, וכאן מדבר מעושק שכיר. (דברים כד יד)