עשתרות

(ראה גם: עוג)

תרגום יונתן:

ועשתרות צאנך - ועדרי ענכון. (דברים ז יג)

רש"י:

בעשתרות - הוא לשון צוקין וקושי, כמו עשתרות קרנים, ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, שנאמר "ויכו את רפאים בעשתרות קרנים" (בראשית י"ד). (שם א ד)

עשתרות צאנך - מנחם פירש אבירי בשן מבחר הצאן, כמו (בראשית י"ד) עשתרות קרנים, לשון חוזק, ותרגום אונקלוס ועדרי ענך. ורבותינו אמרו (חולין פ"ד) למה נקרא שמם עשתרות, שמעשירות את בעליהן. (שם ז יג)

אבן עזרא:

ועשתרות צאנך - כמו עדרים. ומפרש גדול היה בספרד והוציא טעם למה קראו העברים הבקר בשם אלף והצאן בעשתרות, וכן היה מפרש הבעלים ועשתרות בעל המזל הצומח. (שם)

רמב"ן:

בעשתרות - ...ולא ידענו מאי זה מקום הוציא שיהיה עשתרות שם צוקין וסלעים, אבל יתכן שנאמר שהוא שם עדרי הצאן, מלשון עושר, כדברי חכמים, ועשתרות קרנים היו הרים גבוהים שעליהם מצודות סלעים ידמה אותם הכתוב לקרני הבהמות, כמו שידמה אותם לשינים, כענין שנאמר על שן סלע וצודה... וכן לבעלים ולעשתרות, הע"ז העשוי כצורת הצאן או להגין עליהם כפי סכלותם... (שם א ד)

העמק דבר:

ועשתרות צאנך - לשון גובה, וכבמדרש איכה שתמידים בני שנתן על הגמלים ורגליהן נגררות על הארץ. (שם כח ד)