(ראה גם: עבר)
את פאת קדמה - וכל לשון פאה משמעו מרובע שיש לו קרן ופאה. (גור אריה במדבר לד ה)
ואם מפאת פניו - יתבאר שההבדל בין פאה ובין עבר, ששם פאה לא יבא רק בשיעור על ד' רוחות העולם, והדבר המרובע יש לו ד' פאות מלפניו ולאחריו, ובשני צדדים ימין ושמאל, וכן שערות הראש יש להם ד' גבולים, פאת פניו, ופאת אחריו, ושני פאות הראש בימין ובשמאל... (ויקרא יג מא)
שם צלע יפול על גשם שיש לו אורך ורוחב וקומה, באופן שיהיה לו מעלה ומטה פנים ואחור וצדדים, ועיקר שם צלע בא בו על צלעות הצדדים, ולפעמים יזכיר שם צלע על צד הפנים והאחור, ואז יפרש... ושם קצה בא על דבר שטחי שיש לו שני קצוות, וכשבא על מרובע יהיו הקצוות בארבע הזויות, ובדבר שיש לו גובה רוצה לומר סוף הדבר במקום שכלה הגובה... ושם פאה בא לציין את הרוח של איזה דבר, למשל פאת נגב, פאת ים, של גשם פלוני, ויש לשטח מרובע ארבע פאות לארבע רוחות העולם... ושם עבר הונח על דבר הנמשך באורך ועוברים אותו מקצה לקצה, ויש לו שני עברים עבר המזרחי והמערבי, כמו עבר הירדן מזרחה, לא יכול לומר פאת הירדן כי הירדן לא היו לו ארבע פאות רק שני עברים... (שם יט ט)
...אמרו בספרא אין פאה אלא שיש לה שם ואין פאה אלא בסוף. וביאור הדברים הוא, כי שם פאה לא יאמר על קצה הדבר בבחינת עצמו, (כמו קצה, סוף שפה), רק בבחינת הרוחות, ומציין קצה הדבר וגבולו לפאת רוח העולם, רק שהוא מובדל מרוח במה שרוח בא על רוח העולם, והוא חוץ מן הדבר, ופאה מקושר עם הדבר עצמו לציין איזה גבול ממנו, פאת מזרח, פאת פנים וכדומה... אמנם על שטח עגול לא יצדק שם פאה, ומה שכתב "לא תקיפו פאת ראשכם", הונח על הצדעים שהם בקצהו התחתון מחוברים עם הלחיים מימין ומשמאל, וכן פאת זקנך הוא במקום הפרקים שמתחברים הלחיים. (הכרמל)
לפאת נגב - בעוד שצלע מורה על מחיצה בנויה מסביב למקום, נראה שפאה מציין יותר את קו הגבול של שטח פתוח, קו שקובעים אותו במחשבה בלבד... (שמות כז ט)
על ארבע הפאות - ...ובערובין י"א ב' פאה מתרת לענין כלאים, משמעו זמורה מתוחה מקונדס לחבירו, וכאן משמעו מוט המחבר את ד' רגלי השולחן... (שמות כה כו)