פתח ואמר, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים, מהו ויפגעו בו, אלא יש פגיעה לטוב ויש פגיעה לרע, ויש פגיעה לתפלה... (פנחס רלה)
ולא אפגע - פורענות גמירא אתפרע מיניך ואשוי דינך מבני נשא. (ישעיה מז ג)
אל תפגעי - לא תקניטי בי. (רות א טז)
ויפגע במקום - כמו ופגע ביריחו ופגע בדבשת, ורבותינו פירשו לשון תפלה, כמו ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. (בראשית כז יא)
ולא אפגע - לא אבקש אדם לקחת נקמתי. (ישעיה מז ג)
אל תפגעי - תפצירי. (רות א טז)
אל תפגעי בי - פיוס, ולעולם בבי"ת. (שם)
ויפגע במקום - קרה לו שהגיע אל מקום שלא כיון אליו. (בראשית כז יא)
ההבדל שבין פעל פגע ובין פעל פגש הוא, שפגע סתם או כשנקשר עם "את" הוא בלא כונה, ששניהם לא נתכוונו לכך, כמו כי תפגע שור אויבך, ומורה גם בסמוך גם אם לא נגעו הגופים זה לזה, ואם בא אחריו בי"ת השימוש, מורה פגיעת דבר בדבר, או פגיעה לרעה, או שמחפש ודורש אחריו לטובה או לרעה, כמו "פן יפגעו בכם הרודפים", שחפשו אותם למצאם, "ויפגעו בו מלאכי אלקים" לשמרו. ופגש הוא בכוונה והתקרבות יותר, והפגישה תתכן אחרי הפגיעה ובפרט כשנקשר עם בי"ת השמוש מורה פגישה התדבקות גוף בגוף ממש...
פעל פגע בא גם על הבקשה והתפלה, כמו "ופגעו לי בעפרון", ונבדל מיתר לשונות הבאים על התפלה בזה, שגדר הפגיעה הוא שאם יתפלל בעד עצמו מורה שירבה בתפלה כל כך עד שלא יוכל להשיב פניו ריקם מפני רבוי בקשתו, ואם מתפלל בעד חברו היינו שיעשה לו בזכות המבקש אף שאין חברו ראוי לכך, וזה הוא הכפל "אל תתפלל בעד העם וגו' ואל תפגע בי"... (הכרמל)
והנה לשון פגיעה הבא בדיוק הוא אם פגע בו ממש, אבל בהרחבה יציין אם הוא קרוב אליו רס"ו אמה הנקרא רוס, שכבר יוכל לדבר עמו פנים אל פנים, וזה ההבדל בין פגע ובין פגש, שפגע הוא בקירוב, ופגש הוא דוקא בשנוגע בו, כמו פגוש דוב שכול באיש (משלי י"ז). ובמה שאמר כאן "כי תראה" באר, שמה שאמר כי תפגע בו במובנו הרחב שפחות מריס נקרא קרוב... (שמות כג ד)
ויפגעו את משה - פגע ב הוא לפגוש אדם במקרה, פגע את הוא לצאת הישר לקראת אדם. (שמות ה כ)