פוג

תרגום יונתן:

ויפג לבו - ופליג לביה. (בראשית מה כו)

תרגום אונקלוס:

ויפג לבו - והוה מליא פיגן על לביה. (שם)

רש"י:

ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן בלשון משנה, וכמו "מאין הפוגות". (שם)

אבן עזרא:

ויפג לבו - מגזירת אל תתני פוגת לך, והטעם שעמד לבו ודמם, כטעם וימת לבו כי לא האמין. (שם)

רמב"ן:

ויפג לבו - רש"י, ואינו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו "אל תתני פוגת לך", תבטל ותפסק, וגם זה ויפג לבו, נתבטל לבו ופסקה נשימתו כי פסקה תנועת הלב, והיה כמת, וזה הענין ידוע בבא השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות, כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכח שיתעלפו רבים מהם בבא להם שמחה בפתע פתאום... כי הידוע בעלוף הזה שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא עד שתקבע בו בנחת רוח. (שם)

רשב"ם:

ויפג לבו, - החליף לבו לומר אין זה אמת, כי לא האמין להם. (שם)

רד"ק:

ויפג לבו - חלש ונרפה. (שם)

חזקוני:

ויפג לבו - לשון הנחה, לא נבהל ונתעורר כי לא האמין עד שראה העגלות. (שם)