פלפול

(ראה גם: למוד, מחלוקת)

תלמוד בבלי:

דרב יוסף סיני (בקי) ורבה עוקר הרים (חריף), אצטריכא להו שעתא, שלחו להתם סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם, שלחו להו סיני קודם, שהכל צריכין למרי חיטיא, (כלומר למי שקבץ שמועות). (ברכות סד א)

אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה... (שבת לא א)

א"ר אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים. (עירובין יג ב)

רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא. (שם סז א)

דכי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא א"ל ר' חנינא לר' חייא בהדי דידי מינצת, דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל מהדרנא ליה מפלפולי... (כתובות קג ב)

אמר ר' יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל... מתיב רב חסדא ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם... אלא פילפולא בעלמא, (להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה ונוהג בה טובת עין ונתנה לישראל. (נדרים לח א)

והתניא אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך. (בבא קמא צא א)

ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן, כי מטא למערתיה דר' חייא איעלמא מיניה, חלש דעתיה, אמר רבונו של עולם לא פלפלתי תורה כמותו, יצתה בת קול ואמרה לו תורה כמותו פלפלת, תורה כמותו לא ריבצת... (בבא מציעא פה ב)

אמר רבא לפום חורפא שבשתא... (שם צו ב)

תנו רבנן, עתיר נכסין עתיר פומבי זה הוא בעל הגדות, עתיר סלעים עתיר תקוע זהו בעל פלפול... (בבא בתרא קמה ב)

והאמר עולא הרואה את ר"ל בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטחנן זה בזה, אמר רבינא והלא כל הרואה ר"מ בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה. (סנהדרין כד א)

שהתורה נקנית במ"ח דברים... בפלפול התלמידים... (אבות ו ו)

במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו... (תמורה טז א)

תלמוד ירושלמי:

תני הסודרן קודם לפילפלן, רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי אפילו כרבי אמי, א"ל מיתבאי מרבי אימי הוא הפילפלן, הדא אמרה משנה קודם למקרא... (הוריות יט א)

תנא דבי אליהו זוטא:

ובמה הקב"ה קונה את האדם, מתוך האהבה ומתוך היראה... ומתוך דיבוק חברים ומתוך פלפול התלמידים... (פרק טז)

מהר"ל:

אמנם הסבה הגומרת הקלקול הגדול הזה הוא השקר בהתחלה יוליד בסוף העיוות והקלקלה, וזה כי מתחילין לפלפל דברי הבאי בהלכה אשר יודעים כי פיהם לא כן ידבר ומגלין פנים בתורה אשר לא כן, ויאמרו לחדוד בעינן, ואף כי דבר כזה חס ושלום לא תהא בישראל לחדודי בדברי שקר ולבלות הזמן בשקר, והתורה היא תורת אמת, איך יעלה על דעת אדם כזה הלא ראוי שיקרע אדם לבבו על זה להפוך האמת על שקר ויאמר לחדודי בעינא. ויותר מזה כי אף דבריהם אינם כלל, שאם היה הפלפול שהוא פלפול הבאי ושקר מתדמה אל פלפול אמת אפשר לומר כי יעלה בסוף מפלפול זה שאין בו ממש לפלפול אמת, אבל אין הדבר כך, כי אין דומה בשום דמוי כלל לא הקושיות ולא התירוצים, ואיך יחדד עצמו בפלפול כמו זה עד שידע לפלפל בפלפול אמת, ואדרבה הדעת נותנת בהפך זה, שהוא מטפש ולא יחכים, כי הורגל הוא בפלפול שאינו דומה לשום חכמה כלל, ואיך יהיה הא' למוד אל השני... (דרך חיים ו ו, וראה שם עוד)

דאמר רבא לעולם ילמד תורה ואחר כך יהגה. הרי לך אף כי אם היה פלפול של אמת צריך שהיה קודם אליו הגרסא, ומכל שכן כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור, והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם. והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם והכל בשביל שלומדים תוספות דבר שהוא הוספה, וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם, והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא, ואלו נדפסו פסקי הרא"ש ושאר חדושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים על שטת ההלכה אף הנערים הקטנים, כי לנערים אל דברים אלו שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שטת ההלכה על בוריה, כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלמודים... (נתיב התורה ה וראה שם עוד)

עתיר נכסים וכו'... וזהו בעל פלפול שזה עשיר בודאי, שהמטבע הוא חריף להוציא ולפיכך בעל הפלפול אשר הוא חריף נקרא עתיר במטבע כי הוא יכול לקנות כל אשר ירצה על ידי פלפול שלו... הרי לך שלשה דברים כי בעל הגדות עשרו מגולה אצל הכל, ובעל פלפול עשרו תקוע בידו, וזהו בודאי עשיר בידו, כי מי שיש לו מטבע יכול לשאת ולתת כל שעה, ובעל שמועות עתיר בדבר שאין משתמש תמיד, רק הוא מונח באוצר כשיהיו צריכים לו... אבל גמרא דהיינו דברים שקבל בקבלה, כי החכמים ששמעון מחכמים גדולים נקראו בעלי גמרא, והכל צריכים אל זה, כי הדברים שהם בקבלה אי אפשר לדעת על ידי פלפול... (חידושי אגדות בבא בתרא קמה ב)

זה שאין משגיח על המשנה, וכל משא ומתן שלו בתלמוד דבר שהוא מוציא משכלו, ודבר זה כי מפני שהוא פלפול בלבד ולא נקרא דבר ה', שהמשנה היא דבר ה' בלבד, שהוא ענין המצוה, איך היא, ואינו פלפול, שהפלפול הוא של אדם ואינו דבר ה'... (שם סנהדרין צט א)

רמח"ל:

הנה ידעת כי המחלוקת והפלפולים שעושים בתורה הם לשבר הקליפות ולהעביר הקושיות שהם סוד קש ותבן, אך מה שהוא מתגלה הפשט איננו אלא עסק גשמי דרך ויכוח שיוכל להוליד פעולות אלה, אך למעלה יש גם כן אלה הפלפולים, אך הם בסוד מלחמות ממש, שהם מיני האורות מתפשטות להעביר הס"א... (אדיר במרום דף יג, ועיין שם עוד)