פנות העם - רישי עמא. (שמואל א יד לח)
פנות העם - שרי, אבן הפנה היא החשובה. (שם)
וישע ה' - שעיה ופניה ענין אחד, ואולם ההבדל ביניהם לשון פניה לא יפול כי אם על נטיית הפנים,ולשון שעיה נופל על נטיית כל הגוף, ועל שניהם ישמש מלת "אל" כשהנטיה אל הדבר, ושימוש מ"ם כשהנטיה מן הדבר. (בראשית ד ד)
פעל פנה מציין שישים פניו לאיזה דבר וישעה אליו, ויהיה לפעמים לעשות בו איזה מעשה, כמו "פנה אלי וחנני", ולפעמים תהיה הפניה רק לראות ולהסתכל בדבר, ומציין גם שעוזב חפצו ועסקו במקום זה ושם מגמת פניו אל ענין או מקום אחר. ומלת פנה נקשרת עם "אל" ולא נקשרת עם מ"ם בשום מקום, כי פנה מציין המקום שלשם מחזיר פניו. ואצל ה' יש הבדל בין פניה לטובה ולרעה, שהפניה לטובה באה אחריו מלת אל, ולרעה באה אחריו שימושו הבי"ת תמיד...
ופעל פנה בבנין הכבד מורה שמסיר ומסלק איזה דבר שהוא קשה ומזיק אל המקום אשר הוא שם, כמו "פנו דרך", וכן כל שמזיק להמקום בערך שהוא רוצה לעשות שמה, כמו "ואנכי פיניתי הבית" מהעכו"ם שהיה מזיק לאליעזר... (הכרמל)
אל תפנו - הפניה היא ששם פניו לדבר אחד, ויהיה לפעמים לעשות בו איזה מעשה, כמו "פנה אלי וחנני", ולפעמים תהיה הפניה להסתכל בדבר, "ויפן אחריו ויראני"... וכך אמרו חז"ל אל תפנו וגו' אפילו להסתכל בהם אסור, שלא יתן דעתו בענינים אלו כלל. (ויקרא יט ד)
ופניתי אליכם - פעל פנה מציין שעיית הפנים אל צד אחד, ומורה שפונה מצד אל צד אחר ושם עליו מגמת פניו, וגם יציין במלת 'פונה אל' בדבר שמשגיח שם בהשגחה יתירה ויכוין אליו מאד. (שם כו ט)