ופסחתי עליכם, ר' יאשיה אומר אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי, שהקב"ה מדלג על בתי בני ישראל במצרים, שנאמר קול דוד הנה זה בא מדלג על ההרים. רבי יונתן אומר ופסחתי עליכם, עליכם אני חס ואיני חס על המצרים... (בא פרשה ז)
אשר פסח - דחס במימריה. (שמות יב כז)
ופסחתי - וחמלתי, ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה. (שם שם יג)
אשר פסח - והטעם כמו חמלה, והגאון אמר שהוא מגזרת פסח, כי הפסח ישען על רגלו התמימה, והמשחית כן עשה, שהשחית בכורי בית מצרים ופסח על בית שכנו העברי ולא השחית, וכמוהו עד מתי אתם פוסחים. (שם שם כז)
ופסחתי - יותר נכון לפרשו לשון הגנה והצלה, כתרגומו ואיחוס, ודומה לו פסוח והמליט, וכן קרבן הנעשה בחג הנקרא בשם פסח, כלם לשון חמלה הגנה והצלה. (שם שם יג)
פסח הוראתו הליכה מעוכבת, אטית והססנית, מלשון פיסח. בארבע לשונות מתוארות בישעיה ל"א ה' ההגנה והישועה אשר יושיע ה' לירושלים, "גנון והציל פסוח והמליט"... הוראת פסוח היא העברת הסכנה מתוך היסוס, הרי זה בא להשמיענו, כי בכל עת כאשר "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך" תתמהמה הישועה עד אשר יהיה הניצול ראוי להצלתו. רעיון זה הוא המבוטא בשלמות בקרבן הפסח, בקיימם את הלכות הפסח ייעשו בני ישראל ראויים כדי שתפסח עליהם הפורענות הבאה על בתי המצרים... (שם שם יא)