פסל

(ראה גם: עבודה זרה, צלם)

תרגום יונתן:

פסל - צלם. (שמות כ ד)

אבן עזרא:

פסל - דבר הנקצב, כמו ויפסלו בוני שלמה. (דברים ד טז)

אברבנאל:

יוצרי פסל - יש אומרים כי רוח הפסל בא מהאומן עושהו, נגדם אמר כולם תהו, ויש אומרים שכחו בעצמו שהפסל מוריד כח המזל והשר, על זה אמר וחמודיהם - השרים החמודים להורידם כוחם לארץ לא יועילו על הפסל כפי הנראה. (ישעיה מד ט)

מלבי"ם:

שם פסל מציין צורה בולטת חצובה על אבן או עץ שחוצבים ופוסלים עליו צורה בולטת מן צורות הדברים הנמצאים בטבע, כמו צורת אדם או בעל חי וכדומה, ומזה פעל פסל על החציבה באבנים. והנה בין עובדי כוכבים ועצבים היו שלש כתות, א', שיחסו אלהות להפסל עצמו, שהיו חושבים שנמצא בו בעצמו צורה נכבדת וכח נשגב, והוא כת הסכלה שבכולם. ב', שהיו חושבים את הפסל כעין טלסמאות להוריד על ידו רוחניות ושפע איזה כוכב מיוחד והיו חושבים שהכוכבים חומדים את הדמות והפסל ההוא ומשפיעים עליו, ואלו לא היו עובדים את הפסל בעצמו, אך שמוהו כאמצעי להשיג על ידו תועלת המדומה אצלם. ג', היו אומרים שבאמת הפסל עצמו אינו כלום, רק שכונת הפועל את הדמות שעושה בשעה ידועה ויכוין ויעשה בעת עשייתו כוונות ומעשים ידועים, ואחר כך יתחברו אצלו חבורת אנשים ויגדילו על ידי מעשיהם וכונתם לכח מיוחד מן הצורות העליונות וכוכביהם, ויזכרו ויפקדו אז מן הכחות העליונות האלה, זה יפעל בעליונים שיריקו עליהם ברכה, לא מצד הפסל רק מצד כונת האנשים, שנמצא גם בקדושה שהפועל בכונה ימשיך קדושה על פועלו... (הכרמל)

תורה תמימה:

לא תעשון אתי - כל הפרצופין מותרים חוץ מפרצוף אדם (ע"ז מ"ג ב'), דדרוש לא תעשון אותי, וכתיב בצלם אלקים ברא אותו, ועיין יו"ד קמ"א. ומה שנתפשט עתה לצייר תמונת פני אדם הוא על פי הרא"ש האוסר רק גוף שלם, ומעיקר הדין אסור רק צורה בולטת, אבל כנודע שחסידים הראשונים לא הניחו לצייר פניהם כלל. (שמות כ כ)