פרע   פרע

תרגום יונתן:

ראשיכם אל תפרעו - לא תרבון פרוע. (ויקרא י ו)

ותפרעו - ושנתון כל תרעתי. (משלי א כה)

לא אפרע - לא אמנע. (יחזקאל כד יד)

רש"י:

כי פרוע הוא - מגולה, נתגלה שמצו וקלונו, כמו "ופרע את ראש האשה". (שמות לב כה)

בפרע פרעות - שפרצו עכו"ם פרצות על עזבם ה'. (שופטים ה ב)

ותפרעו כל עצתי - ותבטלו. (משלי א כה)

אבן עזרא:

תפרעו - להפוך הסדר, אלא ילמד המוסר שהיא יראת חטא ואחר כך החכמה. (שם ח לג)

רמב"ן:

כי פרוע הוא - אף על פי שהתנצל אהרן שלא פשע בהם ראה משה בלבו את העם כי פרוע הוא, כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה, כענין ויפרעו כל עצתי, כמו שאמר "כי הפריע ביהודה ומעלו מעל בה'", כי פרעה אהרן ונטל מהם כל עצה ומוסר... (שמות לב כה)

אל תפרעו - אל תגדלו שער, מכאן שאבל אסור בתספורת... לשון רש"י, וזה שאמר מכאן שאבל אסור בתספורת אסמכתא בעלמא היא... אבל יהיה רשות בבני אהרן שיאמר אינכם חייבין לפרוע ראשיכם ולקרוע בגדיכם כשאר האבלים ולא תמותו... כי שאר האבלים חייבים מיתה אם לא עשו כך... וכל זה כדרך האסמכתות בתלמוד, ואין פריעה ופרימה באבלות אלא מדברי סופרים, או שיהיה יום ראשון הלכה למשה מסיני נלמד מן האנינות... (ויקרא י ו)

רד"ק:

בפרע פרעות - בנקום. (שופטים ה ב)

רלב"ג:

בפרע - שהיו מושבתים מגבורה ובכל זאת התנדבו. (שופטים ה ב)

מאירי:

פרעהו - ישנה מדותיו להפרש ממדותיהם. (משלי ד טו)

ספורנו:

כי פרוע הוא - מגולה ומפורסם לרע בהתגלות לבו בזה. (שמות לב כה)

מלבי"ם:

ופרע את ראש - פעל פרע בא על גידול השער, "גדל פרע שער ראשו", ובא על גילוי שער הראש, ופרע את ראש האשה, ויען שהוא ניוול לבנות ישראל בא פעל פרע לכל גילוי שהוא ניוול, כמו "כי פרעה אהרן". ובספרא מצורע "וראשו יהיה פרוע", לגדל פרע דברי ר' אליעזר, ור"ע פירש מגולה... (במדבר ה יח)

...ופעל פרע כולל גם סתירת הדבר והריסתו, כמו "בפרוע פרעות בישראל" (שופטים ה' ב'), ומצד זה אמרו בסוטה שסותר קליעת שערה, שקליעת השער נדמה לבנין. (הכרמל)

רש"ר הירש:

כי פרוע הוא - משולח כל רסן, קרוב לפרא, והוא פרק מעליו כל שלטון החוק והמצפון... (שמות לב כה)

אל תפרעו - פריעת ראש היא "גדל פרע שער ראשו" (במדבר ו' ה'), הוה אומר מניעת תספורת... פריעה של מצורע מבטאת את הפחתת ערך האדם מבחינת אישיותו הפרטית, ואילו פרימה מבטאת הפחתה מבחינה חברתית... (ויקרא י ו)