(ראה גם: יוסף-ופרעה)
וישלח פרעה ויקרא את יוסף, היה צריך לומר לקרא ליוסף, (ולא ויקרא, שפוסק באמצע המשפט, ומשיב) אלא ויקרא את יוסף זהו הקב"ה, (שקראו להוציאו מן הבור), שכתוב, עד עת בא דברו וכו', עד עת בא דברו זהו שכתוב ויקרא את יוסף, (שהקב"ה קראו), כתוב כאן ויקרא את יוסף, וכתוב שם ויקרא אל משה, (מה שם קראו הקב"ה אף כאן קראו הקב"ה)... (מקץ לו)
ר' חייא אמר, פרעה רצה לנסות את יוסף החליף (דברי) החלום, ויוסף, משום שהיה מכיר במדרגות (המרומזות בחלומו) הסתכל בכל דבר ודבר ואמר כך ראית, וסידר כל דבר כראוי.
אחרי הודיע אלקים, (פירושו), אחרי היית, באותה שעה שחלמתי החלום היית נמצא שמה, ומשום זה אמר, את כל זאת, ידעת איך היה החלום, וידעת פתרונו.
א"ר יצחק, אם כן אמר יוסף הכל, החלום והפתרון, כמו דניאל, שאמר החלום ופתרונו, אמר לו אין זה כזה, יוסף הסתכל מתוך דברי פרעה שהיה אומר (דברי החלום) במדרגות ידועות, וראה שהוא טעה, (כי דבריו לא היו באותו הסדר שנוהג באותן המדרגות של החלום), ואמר לו לא כך ראית אלא כך, כי המדרגות באות כסדרן, אבל דניאל לא הסתכל מתוך דברי נבוכדנצר כלום, והכל אמר לו, את החלום ופתרונו... (שם נט, ועיין שם עוד)
ויאמר פרעה אל יוסף וגו' אתה תהיה על ביתי וגו' שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך, ועל פיך ישק כל עמי, שלא יהא פרוקופי חוץ ממך, רק הכסא וגו', אמר ר"ל שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר והיית רק למעלה, יכול כמוני, אתמהא, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע, אתה תהיה וגו', יכול כמוני, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתך... ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה, מה אני של בשר ודם על ידי שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא אני של הקב"ה (ישעיה מ"ו) אני עשיתי ואני אשא על אחת כמה וכמה. (בראשית צ א)
אמר פרעה חלום חלמתי, כשבא לומר לו את החלום בקש לבודקו והיה מהפך לו את החלום, אמר ליה והנה מן היאור עולות שבע פרות, אמר ליה יוסף לא כך ראית אלא יפות מראה ובריאות בשר, אמר ליה הנה שבע פרות דלות ורעות, אמר לו לא כך ראית אלא רעות מראה ודקות בשר... התחיל פרעה תמה בעצמו, אמר לו אחרי היית כשחלמתי, שנאמר אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת, הוא שאביו מברכו בן פורת יוסף, אל תקרא בן פורת אלא בן הפרות יוסף. השיב פרעה אתה תהיה על ביתי. (מקץ ג)
לאסור שריו בנפשו, כיון שביקש פרעה להמליך את יוסף אמרו לו סנקליטין שלו וכי יש עבד שמולך, נטלן וחבשן עד שבאו אחיו להודיע שהוא בן גניסין ואחר כך גדרן בחבלין. (מזמור קה)
עדות ביהוסף שמו, אמר ר' חייא בר אבא בשעה שא"ל פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו, אמרו אצטגנינין לפרעה, עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמליכהו עלינו, א"ל גנוני מלכות אני רואה בו, אמר ליה אם כן ספר עמו בשבעים לשון, באותה שעה בא גבריאל ולמדו שבעים לשון, ולא הוה גמיר, עד שהוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה, שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע, הפסוק הזה מתחיל בע' ומסיים בע' על ע' לשון שלמדו, ולא עוד אלא שמדבר בלשון שלא היה בהם כח לשמוע, שנאמר עדות ביהוסף שמו. (תהלים פא, תתלא)
ועל פיך ישק - יתפרנס, כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך. רק הכסא - שיהיו קורין לי מלך. (בראשית מא מ)
ויסר פרעה את טבעתו - נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדולה. בגדי שש - דבר חשיבות הוא במצרים. (שם שם מב)
אתה תהיה - שר על ביתי. רק הכסא אגדל ממך - וטעמו לא תהיה לי גדולה ממך רק גדולת הכסא. (שם שם מ)
הנמצא כזה - בעבור שהיה עברי והם שנואי נפש המצרים לא יאכלו מגעם ולא יתחברו עמהם, כי טמאים הם אצלם, על כן לא רצה למנותו משנה בלא רשותם, ולכך אמר להם שלא ימצאו מצרים כמוהו כי רוח אלקים בו. ואחרי שהודו אמר ליוסף "אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת", מאשר היה הפתרון טוב ונכון בעיני פרעה ובעיני עבדיו, היה בעיניהם כאלו כבר בא הכל כמו שפתר להם... (שם שם לח)
ויסר פרעה את טבעתו - והנכון שטבעת המלך היא חותמו, כענין "וחתמו בטבעת המלך"- והנה נתן לו החותם להיות נגיד ומצוה בכל המלכות ויחתום בטבעת המלך כל אשר יחפוץ. (שם שם מב)
וייטב הדבר - עצתו, ועל הפתרון האמינוהו, כי קרוב לחלום, וגם שמעו משר המשקים שכאשר פתר היה. (שם שם לח)
דברו נא באזני פרעה - שפרעה היה ירא שיוסף ישאר בארץ כנען, ובידו כל תוקף ולב מצרים. (שם נ ד)
ואני שמעתי עליך לאמר - בל יאמר הלא כל חכמיך לא פתרוהו, או נער אנכי, אמר לו שמעתי עליך סתם שתשמע ותפתר, ולא כאחרים שצריכים לעיין בחלום, ויוסף ענה בלעדי - שדוקא אין בו מדע זה, אך אלקים יענה וגו', ובחרטומים לא ידבר אלקים. (שם מא טו)
ויקרא פרעה שם יוסף - לבל יתקוממו המצרים על שממנה עבד למושל, הוציא כרוז שהוא אינו תחת המזל, כי יודע צפונות א-לוה, ועוד שהקול שיצא ממנו על אשת אדוניו אינו, כי אדונו נתן לו את בתו לאשה, אלו היו ההכנות ל"ויצא יוסף על ארץ מצרים". (שם שם מה)
ואני שמעתי עליך לאמר - טעם אומרו לאמר, שנתחכם פרעה לחייב את יוסף לפתור חלום מבלי תת אמתלאות, ובא בטענה כי פיו העידו שהוא פותר חלומות, ומעתה לא ימנע או יפתור החלום, או יתחייב על אשר רימה בני אדם... בלעדי - לא כן היו הדברים, ומה שאמר הוא כי אלקים ימציא פתרונים לחלומות על ידי בני אדם, כמו שמצינו שאמר "הלא לאלקים פתרונים", ולעולם אינו מייחד את עצמו לומר כי הוא מפשר חלומות... (שם שם טז)
אתה תהיה על ביתי - דרך המלכים שבעת ירצו להגדיל אחד מעבדיהם קטנים אל משרה גדולה לא יעלהו פתאום מבירא עמיקתא לאגרא רמה, רק יעלהו בהדרגה, ועל זה אמר אתה תהיה על ביתי - כל הבא אל בית המלך ישק על פיך באשר אתה המושל בבית הזה, כי בבית המלך תהיה כמוני, לבד מאשר אני יהיה לי היתרון לשבת על הכסא. ראה נתתי אותך - אחר כך אמר אליו שמעלהו למדרגה יותר גדולה, שיהיה מושל על כל הארץ. (שם שם מ)
ויאמר פרעה - עתה אמר אמירה שלישית, שמעלה אותו למדרגה יותר עליונה, שגם בהנהגת המדינה יוכל לעשות הכל לבדו, ואינו צריך לשאל דבר מן המלך, ולא שיצרף עמו שרים אחרים לשאול עצתם, רק אני פרעה - לא יהיה לי רק שם הכבוד, אבל ההנהגה אני מוסר לך לבדך, שעל זה אמר בלעדיך לא ירים איש את ידו. ויקרא פרעה - ובל יתרעמו בני המדינה תחת עבד כי ימלוך קרא את שמו שהוא מגלה צפונות ברוח ה' אשר עליו, ויש בו ענין אלקי, ונתן לו בת הכהן הגדול לאשה, שבזה יאמינו כלם כי הוא איש אלקים, ואז ויצא יוסף - שתחלה התירא ממרד. (שם שם מד ומה)
אחרי הודיע - יש להבין מזה שעל ידך יתנהג הענין הנשגב בשלמות, ולכן הודיעך כמו שהודיע את פרעה. אתה תהיה על ביתי - לעניני המדינה, כגון משפטים, ועל פיך ישק - לשון נשק, כל עמי - אנשי הצבא שומרי המלוכה שיעזרו לקבץ התבואה הרבה... (שם שם לט)
והנה על פסוק "וישימני לאב לפרעה" כתב בראב"ע "לאב למורה, כענין אבי כל תופס כנור ועוגב". פירוש לדבריו, כי הלא ראינו כי הממציא החכמה נקרא אב לה, וככה הכיר פרעה ביוסף, כי חכמה חדשה נמצאת בו, אשר לא פלל עליה, ולכן מסר את עצמו בידו להתנהג על פיו, כבן לאב, כי הכיר בו, כי יש בו כדאי למסור עצמו אליו יותר מבן לאב, כי מי הוא אב שידע טובת האדם כמוהו, ומי הוא שידאג לזולתו כמוהו... (חלק א קכ)
והנה משפט החכמים להודות על האמת... מי לנו רשע יותר מפרעה, והנה כאשר שמע פתרון יוסף נתפעל מאד מחכמתו, ואמר "אחרי הודיע אלקים אותך וגו' ועל פיך ישק כל עמי" (בראשית מ"א ל"ט), וכן היה, כי כל מה שרצה יוסף עשה כאדם העושה בתוך שלו... ראו כמה משפט החכם להודות על האמת, כי פרעה חכם גדול היה, וכן מצאתי ברמב"ן כי היה חכם גדול, "ואדמה כי היה חכם לכבוד יוסף", והבן, פירוש לראות כי חכם גדול כפרעה היה בטל אצל עצמו לגבי יוסף כאשר בא להלן. ומצינו עוד כשנתודע יוסף אל אחיו אמר להם "וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו" וגו', וכתב האבן עזרא, לאב, טעמו למורה, וכן "אבי כל תופש", פירוש כי פרעה היה חכם גדול ומבין ממעט הרבה, והבין חכמת יוסף כי רבה היא, והיה בטל במציאות נגד חכמתו, וראה כי יוסף ראוי למלוך ולא הוא, וממשפט החכמים להודות על האמת, אף נגד טבעו, אבל החכם יתברר לו האמת כמו חי, ואי אפשר לו לומר על חי שהוא מת, והבין כי יש לו להתלמד מחכמת יוסף, כמו תינוק ונער קטן, כי הוא אב לחכמה... ומסר לו תכף ומיד כל הנהגת המלוכה, ולא הרים ידו ורגלו נגד יוסף, "רק הכסא אגדל ממך", כי הבין שיוסף אינו רוצה כבוד. ראו כח הטבע בחכם להודות על האמת... (שם קמ)