(ראה גם: ארבע פרשיות, פרק)
וכי מה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. (ויקרא פרק א)
מניין שכל הפרשה אמורה על הסדר, תלמוד לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה. (אחרי פרק ח)
זה הדבר אשר צוה ה' מלמד שהפרשה נאמרה בכה אמר, אין לי אלא זו בלבד, מניין שכל הפרשות נאמרו בכה אמר, תלמוד לומר זה הדבר אשר צוה ה', בנין אב לכל הפרשות שהיו בכה אמר. (שם פרשה ו)
וכך היה ר' סימאי אומר אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש... (האזינו שו)
אמר רב הונא בר יהודה אמר רב אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי... סבר לאקדומינהו, אמר ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כדאמר להו ר' יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום. (ברכות ח א)
...א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד (יהיו לרצון אמרי פי) אלא לאחר י"ח פרשיות, לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח ברכות... דאמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ וגו' הללויה. (שם ט ב)
...למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג, שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו, אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו, אלא הוה, הכא נמי הוה. (שם י א)
...בקשו לקבע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור... כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן, דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן. פרשת ציצית מפני מה קבעוה, א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים, מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה והרהור ע"ז... (שם יב ב)
ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך... מאי פרשת העיבור, אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה... אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה. (שם כח ב וכט ב)
דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך... תניא ר' אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין... (שם סג א, וראה שם עוד)
באמת אמרו החזן רואה... לסדר ראשי פרשיותיו... וכולה פרשה לא, מיתיבי רשב"ג אומר התינוקות של בית רבן היו מסדרין פרשיות וקורין לאור הנר... (שבת יב ב)
פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד... (תענית כו א)
רבי חנינא בר פפא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא... (מגילה יא א, וראה שם עוד)
...ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים... אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. (שם כא ב)
מיתיבי, פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים, ושל חמשה פסוקים ביחיד... (שם כב א)
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים... בשניה זכור בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם... (שם כט א)
דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה. (סוטה ג א)
אלו נאמרין בכל לשון, פרשת סוטה ווידוי מעשר קרית שמע... ואלו נאמרין בלשון הקודש... ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה... (שם לב א)
דאמר רבי לוי שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן, אלו הן פרשת כהנים ופרשת לוים ופרשת טמאים ופרשת שילוח טמאים, ופרשת אחרי מות ופרשת שתויי יין, ופרשת גרות, ופרשת פרה אדומה. (גיטין ס א)
אמר רב יהודה אמר שמואל כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, רב אמר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם... (סנהדרין כ ב)
א"ר יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. (מנחות מה א)
א"ר יהושע בן חנניה שלש מאות פרשיות היה רבי ליעזר דורש בפרשת מכשפה, ומכולם לא שמעתי אלא שני דברים... א"ר דרוסא תשע מאות פרשיות היו, שלש מאות לחיוב, שלש מאות לפטור ושלש מאות לחיוב שהוא פטור. (סנהדרין מא א)
ויחי יעקב בארץ מצרים, למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר יעקב אבינו התחלה שעבוד מצרים על ישראל... (בראשית צו א)
בא וראה כמה משובחת פרשה זו, כמה פרשיות בה וכמה אזהרות הזהיר הקב"ה לישראל בפרשה זו... (שמות ל ה)
תני ר' חייא פרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה, ר' לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה... ר' יודן בשם ר' שמעון בן יוחאי אמר, ג' פרשיות הכתיב לנו משה רבינו בתורה וכל אחת ואחת מהן יש בה מששים ששים מצות, ואלו הן, פרשת פסחים ופרשת נזיקין ופרשת קדושים. ר' לוי בשם ר' שילא דכפר תמרתא אמר משבעים שבעים, א"ר תנחומא ולא פליגי, למאן דעבד פרשת פסחים ע' כלל עמה פרשת תפילין, מאן דעביד פרשת נזיקין ע' כלל עמה פרשת שמטה, ומאן דעבד פרשת קדושים ע' כלל עמה פרשת עריות. (ויקרא כד ה)
דבר אחר, מיוסדים על אדני פז אלו פרשיותיה של תורה שהן נדרשות לפניהם ולאחריהן... (שם כה ח)
זו מדה בתורה, כל פרשה שנאמרה במקום אחד וחיסר בה דבר אחד וחזר ושנאה במקום אחר לא שנאה אלא על שחיסר דבר אחד. (במדבר ח ה)
...שכן כתוב וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל, והפסיק הענין שהניח שם פרשה, לומר שנתרחק, ולכך אותה פרשה פתוחה, אף על פי שנתרחק ידיו של הקב"ה פתוחות לקבל שבים... (שם יג יז)
א"ל (קרח) כל התורה כולה רע"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית, פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית. (שם יח ב)
כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל, ראתה עינו את ישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו לעתיד לבא, ושואלין ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה. (שם כ יט)
צוארך בחרוזים, ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא אמר אלו פרשיותיה של תורה שהן חרוזות זו בזו ומושכות זו בזו ומדגלות זו מזו ודומות זו לזו וקרובות זו לזו... (שיר א נג)
מיוסדים על אדני פז אלו פרשיותיה של תורה שנדרשות לפניהם ולאחריהם, ולמה הם דומות, לעמוד זה שיש לו בסיס מלמטן וקיפלוסיא מלמעלן, כך פרשיות התורה נדרשות לפניהם ולאחריהם... (שם ה יד)
ר' יצחק פתר קרייה בפרשיותיה של תורה, ששים המה מלכות אלו ששים מסכתיות של הלכות, ושמונים פילגשים אלו פ' פרשיות שבתורת כהנים... (שם ו יד)
וכן משה למד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת ובכל חדש וחדש ובכל מועד, והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה, ובפרשת שקלים אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם משאני מת אין אני נזכר, א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן, כך בכל שנה ושנה... (תשא ג)
אמר הקב"ה לישראל בני היו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאלו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה, ואימתי, בחדש השלישי לצאת בני ישראל. (פסקא יב בחדש השלישי)
דבר אחר מזמור לדוד, זה שאמר הכתוב (איוב כ"ח) לא ידע אנוש ערכה, א"ר אלעזר לא נתנו פרשיותיה של תורה על הסדר, שאלמלא נתנו על הסדר כל מי שהוא קורא בהן מיד היה יכול לבראות עולם ולהחיות מתים ולעשות מופתים, לפיכך נתעלם סידורה של תורה, וגלוי לפני הקב"ה... (מזמור ג)
פרשה זו סתומה, אף כי פרשה הוא פירוש אור התורה המתפשט להיות מובן בחכמת אדם, אך יש פירוש נסתר ויש פירוש נגלה... וכל זמן שיעקב קיים גבר הפנימיות על ההסתר וכשנתסלק נסתר לגמרי... (ויחי תרל"ט)
בענין השירה, עיין מה שכתבנו לעיל פרשת ויחי שיש פרשיות מיוחדין לגלות, לכן היא סתומה, וכמו כן יש פרשיות מיוחדין לגאולה וחירות, לכן בשירה יש פרשיות בכל פסוק ובכל שורה, וזה הוא התגלות אור התורה, כמו שאמרו ז"ל למה הפסקות משמשות, ליתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, וגאולתן של ישראל עושה רושם בתורה ומתפתחין גנזי תורה, וזה שאמר אז ישיר וגו' הזאת, שהגיע הזמן שיתגלו הארות הללו בתורה. (בשלח תר"נ)