פתאום   פתע

תלמוד בבלי:

דכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום, פתע זה שוגג, וכן הוא אומר בפתע בלא איבה הדפו, פתאום זה אונס, וכן הוא אומר ויאמר ה' פתאום אל משה. ותניא אידך פתאום זה מזיד, וכן הוא אומר ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו, נכתוב קרא פתאום דמשמע שוגג ומשמע מזיד ומשמע אונס, מזיד ואונס כדאמר, ומשמע נמי שוגג דכתיב פתי יאמין לכל דבר... (כריתות ט א)

ילקוט שמעוני:

ויאמר ה' פתאום - אין פתאום אלא דבר טמא, דכתיב כי ימות מת עליו בפתע פתאום. (במדבר פרק יב תשלט)

מדרש הגדול:

ויאמר ה' פתאום, ר' אלעזר ברבי שמעון אומר פתאום בתכיף, אין לשון פתאום אלא לשון טומאה, כענין שנאמר וכי ימות מת עליו בפתע פתאום, מגיד שהיו מחוסרי טבילה אותה שעה כמדה שמדדו. (במדבר יב ד)

תרגום יונתן:

פתע - בעגלא. (משלי כט א)

רש"י:

בפתע - זה אונס, פתאום - זה שוגג, ויש אומרים פתע פתאום דבר אחד הוא מקרה של פתאום. (במדבר ו ט)

פתע - מהר. (משלי כט א)

אבן עזרא:

בפתע פתאום - שניהם קרובים. (במדבר ו ט)

פתאום - המ"ם נוסף כמ"ם שלשום, והוא מגזרת פתי, דבר שלא עלה על לב. (שם יב ד)

רמב"ן:

ויאמר ה' פתאום - וטעם פתאום שלא היו בעת ההיא נותנים לבם ומתכוונים לנבואה, ולכבוד משה באה להם מבלי הזמן, כי פתאום על דעת המפרשים דבר שלא עלה על לב מגזרת פתי... אבל אונקלוס אמר בתכף, והטעם כי כאשר היו נדברים במשה עוד הדבר בפיהם נאמר להם צאו שלשתכם, לא איחר להם כלל, ופתאום ענין מהירות הוא, וכן "ואקוב נוהו פתאום"... בפתע פתאום כפול הטעם להפלגה כמו כמעט קט. ופתאים הם הנמהרים ביותר שאין להם עיון בדבר ולא עצה כלל... (שם)

הגר"א:

פתע - שלא במתכוון. (משלי כט א)

הכתב והקבלה:

בפתע פתאום - שניהם ישמשו על ביאת דבר שלא בהכנה אליו, וההבדל ביניהם פתע נאמר בבחינת הפעולה עצמה, ושם פתאום נאמר בבחינת מקבל הפעולה, רוצה לומר כי פתע נאמר על פעולה מתיחדת מבלי סבה קודמת, שהיתה הסבה נעלמת בלתי גלויה, שבאופן זה הרי המעשה עצמו משונה משאר מעשים הרגילים. ופתאום נאמר על קבלת דבר מבלי שיהיה המקבל מוכן אליו, שבאופן זה היתה סבת הדבר גלויה לכל ובלתי משונה משאר דברים, אלא שהמקבל לבד לא היה מוכן אליו. (במדבר ו ט)

מלבי"ם:

בפתע פתאום - כבר בארתי ההבדל שביניהם, פתע מציין מהירות הפעולה בלא דעת וכוונה, וזה מציין השוגג, ופתאום מציין מהירות הזמן התוכפת פעולתה מבלי הכנה, וזה באונס, והוא דעת ר' יונתן בבריתא א' בכריתות, ור' יאשיה אומר שבפתאום מציין השוגג ומשתתף עם פתי, ופתע מציין האונס, וכן דעת תרגום אונקלוס שמתרגם בתכף שלו, שפתאום מתרגם שלו, שהוא השוגג. (שם)

רש"ר הירש:

בפתע פתאום - פתע הוא מצב של חוסר דאגה, האדם מופתע מן התוצאות ומן המאורעות, שיכול היה לחזות אותם מראש אילו רק חשב על מה שצפוי על פי חוקי הסבירות והאפשרות, בתחום המוסרי הוא מקביל אפוא לשוגג. כנגד זה פתאום מציין את בואו של מאורע שהיה מחוץ לכל ציפיה סבירה, הבינה האנושית היתה כלפיו בבחינת פתי, והאנשים בבחינת פתאיים, הם לא יכלו להיות מוכנים לבואו או להתכונן לקראתו, ובתחום המוסרי הרי זה מקביל לאונס... (שם)