(ראה גם: דלת, שער)
בספרו של שלמה כתוב, סמוך לפתח, כנגד ב' מדרגות מזדמן שד אחד, שיש לו רשות להזיק, והוא עומד בצד שמאל (של הפתח), נושא אדם את עיניו ורואה סוד השם של אדונו (שבמזוזה מימין הפתח), ונזכר בו, אין (השד) יכול להזיק. ואם תאמר אם כן (זה נכון כשהאדם בא אל הבית, אבל) כשיוצא מן פתח הבית לחוץ, הרי השד (שנמצא בצד שמאל של הפתח) עומד אז לימינו (של האדם), והמזוזה בשמאלו, ואיך נשמר האדם אם (המזוזה) שורה לשמאלו.
אלא כל מה שעשה הקב"ה כל דבר ודבר הולך אחר מינו, באדם נמצאים ב' מדרגות, אחת מימינו ואחת משמאלו, אותה שבימין נקראת יצר הטוב, ואותה שבשמאל נקראת יצר הרע, כיון שיוצא האדם מפתח ביתו, אותו השד נושא עיניו ורואה את יצר הרע כשהוא שורה לשמאל, הוא נמשך לאותו הצד (שהיצר הרע נמצא, דהיינו לשמאל), והוסר מימין, ואז באותו צד עומד אז השם של אדונו (דהיינו המזוזה), ואינו יכול לקרב אליו להזיק לו, והאדם יוצא וניצל ממנו, וכשנכנס (אל הבית) נמצא השם הקדוש עומד לימינו ואינו יכול לקטרג עליו.
ועל כן צריך האדם להזהר שלא יעשה טנוף ולכלוך בשער ביתו ולא ישפוך שם מים עכורים, א', שלא יעשה בזיון אצל שם אדונו, וא' שאז יש רשות לאותו המחבל לחבל... (ואתחנן עד, וראה עוד ערך מזוזה)
ר' חייא אמר, כל מי שרוצה להשמר בדרכיו לא יעבור על מים ששופכים לפני הפתח, משום ששם שורה שד אחד, והוא בין ב' דלתות הפתח, ופניו כנגד הפתח, ורואה כל מה שעושים בבית, ועל כן אין אדם צריך לשפוך מים בין ב' שערי הפתח. ר' יצחק אמר, מים צלולים אין איסור בהם, אלא שלא ישפוך אותם דרך בזיון, מהו הטעם, משום שיש לו (לשד) רשות להזיק, ולא עוד אלא שמחזיר ראשו כנגד הבית ובכל מה שמסתכל נעשה מקולל.
שלש מאות וששים וחמש כחשבון ימות השנה יש לו (לשד) משמשים, שהוא שולט עליהם, וכולם יוצאים עם האדם כשיוצא מפתח ביתו. א"ר אלעזר, כל זה כי רצה הקב"ה לשמור את ישראל, והתקין שמו הקדוש למעלה שהוא התורה, וכל התורה היא שם קדוש אחד, ומי שעוסק בתורה עוסק בשמו...
המקום שפתח הבית שורה שם הוא כעין שלמעלה, המקום שפתח הבית העליון שורה נקרא מזוזה, שהוא תקון הבית, ופתח הבית, ממזוזה ההיא בורחים בעלי חוק, ובעלי הדין אינם נמצאים לפניו, וכנגד זה למטה, כשהאדם מתקן מזוזה לפתח ביתו, וזה השם הקדוש ש-די רשות באותיותיו, הרי אותו האדם מעוטר בעטרותיו של אדונו, ומינים הרעים אינם קרבים לפתח ביתו, ואינם נמצאים שם. (שם קו ועיין שם עוד קלד)
א"ר יוסי, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל, בא אליהו זכור לטוב ושמר על הפתח עד שסיימתי. (ברכות ג א)
...א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא, אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי, וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים. אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת, שני פתחים סלקא דעתך, אלא אימא שיעור שני פתחים, ואחר כך יתפלל. (שם ח א)
...ותו הוו פתיחין ליה (לאותו בית שחרב) ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע... (שם נח ב)
א"ר יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אשה... אחורי עכו"ם ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין, ולא אמרן אלא... דליכא פתחא אחרינא, ואי איכא פתחא אחרינא לית לן בה, (הרואה חושב שיכנס בפתח השני). (שם סא א)
אמר רבה נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח, והיכא מנח ליה, רב אחא בריה דרבא אמר מימין, רב שמואל מדפתי אמר משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין. (שבת כב א)
רבי זירא אשכח לרב יודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה... אפדנא (ארמון נוטריקון) אפיתחא דין (אל פתח זה יבואו הכל)... (שבת עז ב)
א"ר יוסף נקיטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני, והא קא חזינן דמיעני, אם איתה דמיעני אהדורי אפתחא לא מיהדר. (שם קנא ב)
והאמר רבי שמעון בן לקיש רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה... (עירובין יט א)
ואמר רבי ירמיה בר אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר, ואחד בים ואחד בירושלים... (שם, וראה שם עוד)
גן עדן, אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו, ואם בערביא בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו. (שם)
אמר רבה בר בר חנא אמר ר' יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו, מכאן לתלמיד חכם שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו, ולאו מילתא היא דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן. (שם כו א)
אמר ר' יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלא נקב מחט סידקית... (שם נג א)
תנא הושיבן בחצר ופתח להם שני פתחים, אחד לגינה ואחד לביתן. (מגילה יב א)
...אמר להו רב חסדא הא גמרינא מיניה חכם כבודו (להוציאו) דרך פתח. (מו"ק כה א)
כי נח נפשיה דר' יוחנן פסק קוטרא מקבריה דאחר, פתח עליה ההוא ספדנא אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך רבינו. (חגיגה טו ב)
תנא כשנכנסו נכנסו בפתח אחד, כשיצאו יצאו בשלשה פתחים, פגע בו בר"ע אקשי ליה ואוקמיה... (יבמות טז א)
אמר רבי אלעזר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו... (כתובות ט א)
...מפרנסין את היתומה ואחר כך מפרנסין את היתום, מפי שהאיש דרכו לחזור על הפתחים, ואין אשה דרכה לחזור. (שם סז א)
ותשב בפתח עינים, א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו. (סוטה י א)
אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה... א"ר אסי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים... תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות... (בבא בתרא יא א)
...אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן עושה אותו גדול ואחד עושה אותו שנים... מנהני מילי, א"ר יוחנן דאמר קרא וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו, ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה... א"ל רבא מצי אמר ליה בפיתחא זוטרא מצינא לאצטנועי מינך, בפיתחא רבה לא מצינא אצטנועי מינך... א"ל רבא מצי אמר ליה בחד פיתחא מצינא אצטנועי מינך, בתרי לא מצינא אצטנועי מינך. אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח, דאמר ליה סוף סוף הא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים. (שם ס א)
וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר... עוד מנהג גדול היה בירושלים, מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין. (שם צג ב)
אמר רבא יכלי למימר שב שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף. (סנהדרין כט א)
שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית... (שם פו ב)
מה עשה (חזקיה), נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר, כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו... (שם צז ב)
כל יומא הוה מייתי (אנטונינוס) תרי עבדי, חד קטלי אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה... (ע"ז י ב)
ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות, ואיכא דאמרי... זו זונה, וכמה, אמר רב חסדא ארבע אמות. (שם יז א)
איכא דאמרי אידלי כוליה עד דמטא לפתחא דגן עדן, רמא קלא פתחו לי בבא, אמרו ליה זה השער לה' וגו'. (תמיד לב ב)
ר' יוסה אמר לה סתם, רבי אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל, ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה, דתנינן תמן פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה, תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה... (עירובין א א)
תני רבי הושעיה פתחים פתוחין לרשות הרבים, נפתחים נעשה מקומם רשות הרבים, ננעלים נעשה מקומם רשות היחיד... אבא בר בונא אמר צורת פתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן, רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רשב"ל ציר לוכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת... (שם ה ב, וראה שם עוד)
ופתח התבה בצדה תשים, א"ר יצחק לימדתך תורה דרך ארץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה פתחו מן הצד. (בראשית לא יד)
ועתה לא יבצר, א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח להם הקב"ה פתח של תשובה, שנאמר ועתה... (שם לח יד)
פתח האהל, פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים, פתח טוב פתחת לגרים.. א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה... (שם מח ו)
...ולא עוד אלא שכל הפותח פתחו לחבירו חייב בכבודו יותר מאביו ומאמו... (שמות ד ב, וראה שם עוד)
ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, פתחי לי, ר' יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. (שיר ה ג)
א"ר מתלא אמר, תרעא דלא פתחיה למצוותא יהא פתיח לאסייא (רופא). (שם ו יז)
ר' יוסי אומר שבעה פתחים לגיהנם, נכנס אבשלום עד חמשה פתחים של גיהנם ושמע דוד התחיל מיילל ומספד וקרא על אבשלום חמשה בני בני... והחזירו מחמשה פתחים, התחיל מהלל ומשבח ליוצר... (פרק נג)
...ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר וזה שער השמים. (מזמור צא)
...מכאן ואילך מה עלינו לעשות, לשפוך רחמים ולבקש תחנונים ותפלה לפניו ולמצא פתח לפניו בדברי תורה שהוא פתח גדול מכל הפתחים שפתח לנו על ידי עבדיו הנביאים... (פרק יד)
יהי ביתך פתוח לרוחה, כיצד, מלמד שיהא ביתו של אדם פתוח לרוחה לדרום ולמזרח ולמערב ולצפון כגון שעשה איוב שעשה ארבע פתחים לביתו, ולמה עשה איוב ארבעה פתחים לביתו, כדי שלא יהיו עניים מצטערים להקיף את כל הבית... (פרק ז)
דלתות בעולם דלתות באדם זה שיניו. (פרק לא)
אל תהי כפתח גדול שהוא מכניס את הרוח... ולא כפתח קטן שלא יהא קצר הלב שהוא מבזה את היקרים דהיא מרחקא לך מן בני אינשא... (פרק ג)
תחלת נדרים פתח לאולת, תחלת טמאות פתח לע"ז קלות ראש בנשים פתח לניאוף... (פרק ה)
פתח - הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין. (בראשית יט י)