צד

(ראה גם: דרום, מזרח, מערב, צפון, רוח)

תלמוד בבלי:

איתיביה, שתים (דפנות סכה) בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביום טוב, מאי לאו דחק ביה באילן דהוו להו צדדין... מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר צדדין אסורין ומר סבר מותרין, אמר אביי לא, דכולי עלמא צדדין אסורין, והכא בצדי צדדין קמיפלגי... (שבת קנד ב, וראה שם עוד)

איבעיא להו צדדין (לברכת כהנים) מהו, אמר אבא מר בר רב אשי תא שמע, דתנן נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו, לאחריו והזה לפניו הזאתו פסולה, לפניו והזה על צדדין שבפניו הזאתו כשרה. (סוטה לח ב)

מדרש תדשא:

ועוד ז' רוחות של מעלה ומטה, של פנים ואחור, של ימין ושל שמאל ושל סביב. (פרק ו)

ספורנו:

בצדה תשים - בצד רחבה, כי הוא יקרא צד, ופאת האורך יקרא צלע. (בראשית ו יד)

מהר"ל:

...כי כבר אמרנו כי ד' מלכיות נגד ד' צדדין שיש לכל דבר שיש לו התפשטות הגשם, וישראל נגד האמצעי שאין לו רוחק כלל, כמו שאמרנו, ושלשה מן הרוחות הם פונים אל האמצעי כי כל פינות שאתה פונה אינו אלא לצד ימין, ולכך הצד הימין פונה אל האמצעי, וכן המעלה והמטה גם כן הוא פונה אל האמצעי, אבל הצד השמאל כאשר הוא פונה אל הימין אדרבא יש לו פרישה והבדל מן האמצעי, ולא כן שלש רוחות כשהם פונים אל הימין הם מתחברים אל האמצעי, אבל צד הרביעי פירש מן האמצעי... (נצח ישראל פרק כא)

וזה כי העולם הזה הוא גשמי, וכבר ידוע כי הגשם יש לו חלופי צדדין ששה ועל ידם הגשם שלם, והם המעלה והמטה וארבעה צדדין שהם ארבע רוחות הידועים, כי אין גשם שלם רק כאשר יש לו ששה צדדין, והצדדים האלו שייכים לגשם, כי גשם הוא בעל רוחק שזהו גדר הגשם שהוא בעל רוחק. ויש עוד גבול נבדל לעצמו, והוא האמצעי, אשר הוא נבדל לעצמו ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, לא לפנים ולא לאחור, רק עומד באמצע, ואין האמצעי הזה מתיחס לגשם כמו ששה צדדים, כי הצדדים הששה יש להם רוחק והרוחק הוא גדר הגשם, ולכך על ששה הצדדין יאמר שהם צדדין גשמיים, אבל האמצעי ממנו שאין לו רוחק לא יאמר עליו שהוא גשמי בעצמו ומתיחס אל בלתי גשמי. וכאשר ברא השי"ת את העולם הגשמי, הנה כמו שיש לגשם שש צדדין שהם צדדין גשמיים, וכך הוא לבריאת עולם ששה ימים שבו נברא העולם הגשמי, ויום הז' בו שביתה ולא היה בו הויה, וזה כנגד האמצעי שאינו מתיחס לגשם. (תפארת ישראל פרק מ)

כי דבר זה ידוע, כי החרב הוא מן השמאל והערוה מן הימין... (שם פרק מו)

מלבי"ם:

שם צד מציין דבר שבצד דבר אחר, כמו "ששה קנים יוצאים מצדיה", ומורה אצל, "מלך העי אשר מצד בית אל". (הכרמל)