(ראה גם: ירושלים-חורבן, ירמיה)
וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו, ויסב את שמו צדקיהו. בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלים, ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה. ויעש הרע בעיני ה', ככל אשר עשה יהויקים. כי על אף ה' היתה בירושלים וביהודה עד השליכו אותם מעל פניו, וימרוד צדקיהו במלך בבל... (מלכים ב כד יז)
וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישיגו אותו בערבות ירחו, וכל חילו נפוצו מעליו. ויתפשו את המלך ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט. ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור, ויאסרהו בנחושתים ויביאהו בבל. (שם כה ה)
הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה', בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר. דרש נא בעדנו את ה', כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו, אולי יעשה ה' אותנו ככל נפלאותיו ויעלה מעלינו. ויאמר ירמיהו אליהם, כה תאמרון אל צדקיהו. כה אמר ה' אלקי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה, ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת... (ירמיה כא א)
וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרוע, כי כה אמר ה' כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלים הנשארים בארץ הזאת והיושבים בארץ מצרים... (שם כד ח)
ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר, הביאו את צואריכם בעול מלך בבל ועבדו אותו ועמו וחיו. למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר, כאשר דבר ה' אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל. (שם כז יב)
כה אמר ה' אלקי ישראל הלוך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה, ואמרת אליו כה אמר ה' הנני נותן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש. ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר ובבל תבוא. אך שמע דבר ה' צדקיהו מלך יהודה כה אמר ה' עליך לא תמות בחרב. בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך, כי דבר אני דברתי נאום ה'. (שם לד א)
הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' אחרי כרות המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלים לקרא להם דרור. לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש... (שם שם ח)
וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת ה', ויאמר ירמיהו יש, ויאמר ביד מלך בבל תנתן... ויצוה המלך צדקיהו ויפקידו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האופים עד תום כל הלחם מן העיר, וישב ירמיהו בחצר המטרה. (שם לז יז)
ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם, כי אין המלך יוכל אתכם דבר. ויקחו את ירמיהו וישליכו אותו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט. וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור, והמלך יושב בשער בנימין, ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר... ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר, קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות... וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית ה', ויאמר המלך אל ירמיהו שואל אני אותך דבר אל תכחד ממני דבר. ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני, וכי איעצך לא תשמע אלי. וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר, חי ה' את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך. ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר ה' אלקי צב-אות אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחייתה אתה וביתך. ואם לא תצא אל שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש, ואתה לא תמלט מידם. ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דואג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים פן יתנו אותי בידם והתעללו בי. ויאמר ירמיהו לא יתנו, שמע נא בקול ה' לאשר אני דובר אליך וייטב לך ותחי נפשך... ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש על אל ידע בדברים האלה ולא תמות. וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך, ומה דבר אליך המלך, ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם... (שם לח ה והלאה)
ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החומותים ויצא דרך הערבה. וירדפו חיל כשדים אחריהם וישיגו את צדקיהו בערבות יריחו ויקחו אותו ויעלוהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת, וידבר אתו משפטים... (שם לט ד)
והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו, פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ. ופרשתי את רשתי עליו ויתפש במצודתי, והבאתי אותו בבלה ארץ כשדים ואתה לא יראה ושם ימות... (יחזקאל יב יב)
וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העושה אלה והפר ברית ונמלט. חי אני נאום א-דני אלקים אם לא במקום המלך הממליך אותו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות... (שם יז טו)
...ויעש הרע בעיני ה' אלקיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי ה'. וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלקים, ויקש את ערפו ואימץ את לבבו משוב אל ה' אלקי ישראל... (דברי הימים ב לו יא)
בימיו של צדקיהו עמדה הלבנה (שהיא המלכות) בחסרון ונפגמה, כמו שאמר וירח לא יגיה אורו, שלמדנו בימיו של צדקיהו נפגמה הלבנה ונחשכו פניהם של ישראל. (יתרו שפא)
...שבעת קלון מכבוד זה נבוכדנצר, שתה גם אתה והערל זה צדקיה, חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב, ועוד צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה... ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה. (שבת קמט ב)
וישמע עבד מלך הכושי, וכי כושי שמו והלא צדקיה שמו, אלא מה כושי משונה בעורו אף צדקיה משונה במעשיו. (מועד קטן טז ב)
נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך, והלא דברים קל וחומר, ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה... א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב ואת עיני צדקיהו עור, א"ל הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו. (שם כח ב)
וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים, מאי מרדותיה, אשכחיה צדקיה לנבוכדנצר דהוה קאכיל ארנבא חיה, אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא, אישתבע, לסוף הוא קא מצטער צדקיהו בגופיה, איתשיל אשבועתיה ואמר, שמע נבוכדנצר דקא מבזין ליה שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו, אמר להון חזיתון מאי קא עביד צדקיהו לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא, א"ל איתשיל אשבועתא... אמר להו בפניו או אפילו שלא בפניו אמרי ליה בפניו, אמר להון ואתון מאי עבדיתון מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו, מיד ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון... (נדרים סה א)
תנו רבנן חמשה נבראו מעין דוגמא של מעלה וכולן לקו בהן... צדקיה בעיניו, דכתיב ואת עיני צדקיהו עור. (סוטה י א)
בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו, בצדקיה נמי כתיב ויעשה הרע בעיני ה', שהיה בידו למחות ולא מיחה. (סנהדרין קג א)
וא"ר יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז... תנו רבנן הוא שלום הוא צדקיהו, ולמה נקרא שמו שלום, שהיה משולם במעשיו, איכא דאמרי שלום ששלמה מלכות בית דוד בימיו, ומה שמו, מתניה שמו, שנאמר וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב שמו צדקיהו, א"ל י-ה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי, וכתיב וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים. (הוריות יא ב)
...ואמר רב יהודה אמר שמואל על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו (הקריבו השעירים)... (תמורה טו ב)
אמר ר' יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו, הכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום, שלישי לתולדות ורביעי למלכות, צדקיהו שצידק עליו את הדין, שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד, לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה, הדא היא דכתיב וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו. (סוטה לז א)
א"ר אלעזר אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך, שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיהו. לפי כשגלה יכניה מינהו המלך נבוכדנצר על חמשה מלכים, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ"ז) ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלים אל צדקיהו מלך יהודה. והוה עליל ונפיק בלי רשו. יומא חד עליל לגביה ואשכחיה דתליש בשר ארנבא ואכיל כשהוא חי, א"ל אישתבע לי דלית את מפרסם לי, ואישתבע ליה, ובמה השביעו, ר' יוסי בר' חנינא אמר במזבח הפנימי. והוון ה' מלכין יתבין ומפרתין ליה בנבוכדנצר קדם צדקיהו ואמרי ליה לא יאיא ליה מלכותא לנבוכדנצר אלא לך יאיא מלכותא דאת מזרעו של דוד, אף הוא מפרתיה לנבוכדנצר ואמר אנא חמיתיה דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל, שלחון מיד ואמרון ליה למלכא, ההוא יהודאה דהוה עליל ונפיק בלי רשו קדמך אמר לן אנא חמיתיה לנבוכדנצר דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל, הדא הוא דכתיב (מ"ב כ"ד) וימרוד צדקיהו במלך בבל. מיד בא וישב בדפני של אנטוכיא ויצאו סנהדרי גדולה לקראתו, כיון שראה אותם שהם כולם בני אדם של צורה גזר והוציאו להם קתדראות והושיבן. א"ל דרשו לי את התורה, מיד היו קורין פרשה ופרשה ומתרגמין אותה לפניו, וכיון שהגיעו לפרשת נדרים איש כי ידור נדר, א"ל אי בעי למהדר ביה יכיל או לאו, אמרו לו ילך אצל חכם ומתיר לו את נדרו, א"ל דומה אני שאתם התרתם לצדקיה השבועה שנשבע לי, מיד גזר והורידן לארץ. (איכה ב יח)
הנשבע זה צדקיהו, דכתיב (דה"ב ל"ו) אשר השביעו, במה השביעו, א"ר יוסי בברית השביעו, רבי אמר במזבח השביעו. (קהלת ט א)
רב פתח (חבקוק ג') הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם, הוי משקה זה נבוכדנצר, רעהו זה צדקיהו, א"ל הקב"ה אי רשע, אינו מלך כמותך, אינו רועה כמותך, מספח חמתך מה אתה מספח בו דברים בחמתך, א"ל אילו מרדת בי ולא מרדת באלקיך היה לאלקיך להתקיים עליך, אילו מרדת באלקיך ולא מרדת בי היה לי להתקיים בך, אלא שמרדת באלקיך ומרדת בי, הדא הוא דכתיב (דה"ב ל"ו) וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים. במה השביעו, א"ר יוסי בר' חנינא בקרנות המזבח הפנימי השביעו. מה היה עושה לו אותו רשע היה מאכילו פת חמה של שעורים ומשקה אותו יין מן הגת חדש, וכל כך למה, כדי שיתחללו מעיו, הדא הוא דכתיב (חבקוק ב') למען הביט על מעוריהם... (אסתר ג א)
כל הרשעים מתקלקלין בחייהן, את מוצא בצדקיהו מלך יהודה והיו כל המלכים משתעבדין לנבוכדנצר, מה כתיב בו וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו (ירמיה כ"ז). עלה צדקיהו להעלות דורון, אמר נבוכדנצר סעוד עמי בצהריים, ועשה סעודה ואין סעודת בבל כסעודת ארץ ישראל, הכניס לפניו בשר שהיבהב ראה לנבוכדנצר אוכל ורירו יורד על זקנו, והיה צדקיהו מביט בו ותמיה, ואמר לזה כל העולם משתעבדין, סעד עמו, מה עשה משסעד נטלו לצדקיה והשביעו, אמר לו שלא תלך לארצך ותניח אותי, נפטר ובא לו לארץ ישראל התחיל מבזה אותו וכפר באותה שבועה, ויחזקאל קרא עליו אשר בזה את אלתו (יחזקאל י"ז). שמעו המלכים שהיו מסובין אצלו שלחו ואמרו לו צדקיהו יושב ומשחק בך, ומנין ששלחו לו ואמרו לו, ר' שמואל אמר כתיב שלחו כר מושל ארץ (ישעיה ט"ז)... מה עשה מיד שלח והביאו והיה מאכיל אותו שעורים ומעמיד אותו ומבזה אותו בקלון... (וארא יח)
ובשעה שבא נבוכדנצר להגלות אותם גלות ראשונה גלות יכניה חזרו רחמיו של נבוכדנצר עליהם, ענה ואמר יש לכם מזרעו של יאשיהו ואמליכנו עליכם, ושם היה מתניה בן יאשיהו ענה נבוכדנצר ואמר לו מה שמך, חשב מתניה בלבו הריני מוציא את שמי צדקיה כדי שיצאו ממנו צדיקים, ולא היה יודע שבימיו הקב"ה מצדיק את הדין על בית המקדש ששרף באש. המליכו נבוכדנצר על ירושלים, אמר לו השבע לי שלא תמרוד עלי, אמר לו צדקיהו הריני נשבע בנשמתי, אמר לו נבוכדנצר איני משביעך אלא בתורה שניתנה על הר סיני, מה עשה נבוכדנצר הביא ספר תורה והניחו אצל ברכיו של צדקיהו והשביעו שאינו מורד עליו, ולא הספיק נבוכדנצר לילך אל ארצו עד שמרד עליו צדקיהו. הוי לא חזר צדקיהו ומרד על הקב"ה ושריו ועבדיו עמו, והיו מסרבים בדברי ירמיה, שכן כתב ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי ה' אשר דבר ביד ירמיה הנביא...
אותה שעה שלח צדקיהו והביאו אצלו ואמרו לו יש דבר מאת ה', אמר לו ירמיהו דבר, עתיד מלך בבל להגלותך, נשתנו פניו של צדקיהו וזעף לנגד ירמיהו, ירא ירמיהו שמא יהרגנו והפליגו למקום אחר, ואמר לו יש לנו ללמד מן הרשעים שאינם נפרעים עד שמוצא אחריו עלילה על אחת כמה וכמה הצדיקים, ולא עוד אלא שנקרא שמך צדקיהו שאתה אדם צדיק...
כשראה צדקיה כן יצא לברוח במחילה שהיתה הולכת ליריחו מקום אמת המים באה, והיה יגע והיו בניו מהלכין ראשונים ראה אותו נבוזראדן אחזו לו ולעשר בניו ושלח אותם נבוזראדן אצל נבוכדנצר, ואמר לו אמור לצדקיהו מה ראית למרוד עלי, באי דין אדונך, אם בדין אלקיך חייב אתה להרוג שנשבעת בשמו לשקר, אם בדיני מלכות חייב אתה להרוג שכל מי שעובר שבועתו של מלך חייב להרוג, בכן ענה צדקיהו הרגיני ראשון שלא אראה בדם בני, ובניו אומרים ומבקשים ממנו הורגינו תחלה שלא נראה דם אבינו שפוך על הארץ, וכן עשה להם, שחטם לפניו ואחר כך חטט את עיניו ונתנם בתנור והוליכו בבלה, והיה צדקיה צווח ואומר בואו וראו כל בני אדם שהיה ירמיה מתנבא עלי ואמר לי לבבל אתה הולך ובבבל תמות ובבל עיניך לא יראו, ולא הייתי שומע לדבריו, והריני בבבל ועיני לא רואות אותה. (פרשה כו ויהי בעת שסרחה)
ואת עיני צדקיה עור, זה משבעה שנדמו לאדם הראשון, צדקיהו בעיניו ונעצו לעיניו לונביות של ברזל ולא נתעוורו עיניו עד ששחטו את בניו לעיניו ובכה. (מלכים ב פרק כה, רנב)
וימלך מלך צדקיהו, זה שאמר הכתוב במקום רשע תאבד תקוה, אוי לרשעים עד שהם צומחים במקום הבריות צווחים ווי, כיון שמלך צדקיה אמרה ציון ווי, עכשיו שלם קצי, בשעה שהגלה נבוכדנאצר גלות יכניה חזרו רחמיו של נבוכדנאצר עליהם... (ירמיה פרק לו, שכו, וההמשך כבפסיקתא)
כי על אף ה' - לפיכך נתן בלבו שימרוד במלך בבל. (מלכים ב כ)
דרך שער - מערה הולכת מביתו לערבות יריחו, וזימן הקב"ה צבי על גג המערה ורדפו כשדים אחריו ותפשו את צדקיה בצאתו. (שם כה ד)
בשנה הרביעית - שירד צדקיה לבבל להקביל פני נבוכדנצר, והשליטו על ד' המלכים, ושלח ירמיה העול אל המלכים. (ירמיה כח א)
בשלום תמות - לרז"ל שמת נבוכדנצר בימיו, שכל ימי נ"נ לא יצאו אסיריו וכשמת יצא, ולמחרת מת וקברוהו בכבוד. (שם לד ה)
והנה כתוב בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו, וזה החשבון הוא שנקרא מלך שלש שנים לפני מות יאשיהו, כי נודע זה בכל הגוים שהומלך צדקיהו, והעד הכתוב בירמיהו בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה דבר השם לירמיהו שיעשה מוסרות וישלחם אל מלכי אדום ומואב ועמון וצור ביד מלאכים הבאים ירושלים אל צדקיהו מלך יהודה, כי אלה המלכים שמעו שנהרג יאשיהו וחשבו כי צדקיהו שהמליכו כשהיה כן כ"א שנה הוא ימלוך תחתיו. ואין טענה ממלכות יהואחז, כי עם הארץ המליכוהו ולא שמעו דבריו, כי לא מלך רק שלשה חדשים... (דניאל א א)
בן כ"א - והלא בן ל"ה היה, שיהויקים היה גדול ממנו, והיה בן כ"ה במלכו וי"א שנים מלך, הרי ל"ה לצדקיה. וכתבנו בשם אבן עזרא שמלך ג' שנים בחיי אביו ואז היה בן כ"א, וזה לדעתו ששלום הוא יהואחז, אבל לרז"ל ששלום הוא צדקיה אין קושיא, כי היה צדקיה במות אביו בן י', אלא שאם כן הזכיר הבנים שלא כסדרם, ולדעתנו ששלום הוא יהויכין אין צריך תיקון. (מלכים ב כד יז)
כי על אף ה' - לפיכך נתן בלבם שימליכו את הרעים האלה, וגם הסבה שמרדו במלך בבל וגלו. (מלכים ב כד כ)
בן כ"א - נראה שצדקיה זה בן יהויקים, כמו שכתוב בדברי הימים ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו, ומנאם כפי מלכותם, כי צדקיה גדול מיכניה, ומה שאמר "את מתניה דודו" רוצה לומר אהובו של מלך בבל, ומה שאמר צדקיה בן יאשיה כן דרך הכתוב ליחס לאבי האב... (מלכים ב כד יז)
טעם הנבואה שלא יחשב צדקיה כי ירמיה שנא אותו, וגם שיאמר לו שיצא לכשדים שאז לא ינקרו עיניו וכו'. (ירמיה לד ג)
בלתי אשר בזה - נתחייב בכל הרעה הזאת על שחלל השם בפרהסיא בעברו על השבועה. (יחזקאל יז יט)
על זה אמר מכל מקום אל יהי ההיתר (של נדרים ושבועות) קל בעיניך, דחזי מה עלתה לסנהדרין, גם צדקיה שהיה צדיק גמור איך עלה על לבו אשר בזה אלה. והתוספות והר"ן כתבו והביאו ב"י שהיה דבר מצוה, לפי שצדקיה היה מצטער ביותר על שלא היה מגלה הדבר והיה מתבטל ממלכות שמים... (מסכת תענית, דרוש לפרשת מטות)
ויעשה הרע - לרז"ל היה צדקיה צדיק ודורו רשעים, ובדברי הימים פירש שחטאו היה שלא שמע בקול ירמיה ומה שעבר על שבועתו לנבוכדנצר, אלא שגזר הדין נחתם בעבור דורו. (מלכים ב כד יט)
שמע - חוזר ומבקש תרופה להצילו, למעלה נתן לו שמירת השבת, ועתה שיעשו משפט וצדקה, שהשבת תתן שלמות בדעות, והמשפט ישלים ההנהגה. (ירמיה כב ב)
בראשית ממלכת - שהמליכו בצד יהויקים על ד' המלכים, והיא שנה ד' ליהויקים, ולכן יצא הקצף על יכניה שמלך במקום צדקיה. (שם כח א)
והנה אומרות - יחקרו את הנשים על סבת המרד, ויאמרו שהסיתוהו ולא היה יכול להשלים. ובניך - ימיתום על שהסיתוהו. (שם לח כב)
פניו יכסה - כפי שכסה פניו ולא השגיח על עניני העם והנהגתם ולעשות צדק ומשפט, כן לא יראה עתה הדרך הנכון. (יחזקאל יב יב)