צידון

(ראה גם: צור)

 

ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר, כי אתה ידעת כי אין בנו איש יודע לכרות עצים כצדונים. (מלכים א ה כ)

בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה. ואמרת כה אמר א-דני אלקים הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך, וידעו כי אני ה' בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה. ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב, וידעו כי אני ה'. ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאיב מכל סביבותם השאטים אותם, וידעו כי אני א-דני אלקים. (יחזקאל כח כא)

אברבנאל:

כמשפט צידונים - אחשוב שלא היה להם מלך אלא כל אחד מנהיג עצמו. (שופטים יח ז)