צלה

(ראה גם: למך)

מדרש רבה:

ויקח לו למך ב' נשים, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש... שהרי הברור שבהם היה למך, ולקח ב' נשים, הדא הוא דכתיב שם האחת עדה דעדת מיניה, ושם השנית צלה שהיתה יושבת בצלו. (בראשית כג ג)

העמק דבר:

...אמנם קרוב שהשמות נתנו על שם פעולתן, עדה הסירתו מן הדרך אם עמד בדרך כסלות וכדומה, וצלה יושבת בצלו לענגו... (בראשית ד יט)