צלצל

(ראה גם: קרבן-שיר)

תלמוד בבלי:

צלצול היה במקדש, של נחושת היה והיה קולו ערב, ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו ולא היה קולו ערב, נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה. (ערכין י ב)

אין פוחתין משתי חצוצרות מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם, והצלצל לבד... מנא הני מילי, אמר רב אסי דאמר קרא ואסף במצלתים להשמיע, מצלתים תרי הוו, כיון דחדא עבידתא עבדי וחד גברא עביד בהו קרי להו חד, (שהן ב' חתיכות רחבות של מתכות ומכין זו על זו). (שם יג א וב)

מיריחו היו שומעין קול בן ארזה מקיש בצלצל. (תמיד ל ב)

...באו ועמדו אצל בר ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו, שחה לנסך והניף הסגן בסודרים, והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר... (שם לג ב)

רש"י:

צלצל דגים - סכות דגים. (איוב מ לא)

אבן עזרא:

צלצל דגים - דמות חוח בעצמות הדג בו יתפסו דגים. (שם)

רמב"ן:

ובצלצל - בסל, הסמ"ך נחלפת בצד"י, או הצל שיעשו לצוד דגים ויניחום שם שלא יבאשו. (שם)

רלב"ג:

צלצל - החרב בה כורתים ראשו. (שם)