צמח

(ראה גם: דשא, ירק, עץ, עשב, שיח)

זהר:

...ואין לך עשב קטן בכל העולם שאינו שולט עליו כוכב ומזל ברקיע, ועל כוכב ההוא יש ממונה אחד המשמש לפני הקב"ה, כל אחד ואחד כראוי לו.

כל הכוכבים שברקיעים כולם משמשים על עולם הזה, וכולם ממונים לשמש כל דבר ודבר לאותם שבעולם הזה, ואינם צומחים ואינם גדלים, עשבים ואילנות ודשאים ועשבי השדה חוץ במראה הכוכבים העומדים עליהם ונראים עליהם פנים בפנים, כל אחד ואחד כמו שראוי לו... (תרומה תתלה, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

...ויצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום, נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום, ועל אותו הדור הוא אומר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו... (תענית ה א)

...נקבו (של עציץ) בארץ ונופו בחוצה לארץ, אביי אמר בתר נקבו אזלינן, רבא אמר בתר נופו אזלינן, בדאשרוש כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בדלא אשרוש... והתנן שתי גגות זו על גב זו וירק בינתים, ר' מאיר אומר של עליון, ר' יהודה אומר של תחתון, התם כדקתני טעמא א"ר מאיר מה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק, אמר רבי יהודה מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר אין כאן ירק. ואכתי בדאשרוש לא פליגי, והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ, טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור, מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ, לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ, ומאי טעמא דרשב"ג דמפסיק צונמא (סלע)... (גיטין כב א)

מדרש רבה:

ר' חנינא ב"ר עיזקה ור' ברכיה בשם ר' יהודה אמרי, שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה, שרשי תאנה בוקעים בצור... (בראשית יג יט)

חמרתא דר' ינאי אכלה עשבא ואיסתמית, ואכלת עשבא אחר ואיתפתחית... עובדא הוה בחד גברא דהוה סלק מן בבל יתיב למקרטא (לאכול) באורחא, וחמא תרתין צפרין מתנציון חדא עם חדא וקטלא חדא מנהון חברתה, אזלת ההיא אחריתי ואתייה עשבא ויהבת עלה ואחיית יתה... (ויקרא כב ב)

חובת הלבבות:

והחמישית, סימן החכמה הנראה בצמחים ובמוצאים המוכנים לתקנת האדם ואופני תועלותיו בהם על התחלקות טבעיהם ומזגיהם וכחותם, וכבר הזכירו הקדמונים בספרים מן הענין כפי השגתם, וכמו שכתוב (מ"א ד') "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר" וגו'. (שער ב הבחינה, פרק ד)

ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות... (שם פרק ה)

תרגום יונתן:

צמח ה' - משיח דה'. (ישעיה ד ב)

רמב"ן:

תדשא הארץ - גזר שיהיה בתולדות הארץ כח הצומח ומוליד זרע כדי שיהיה המין קיים לעד, ויתכן שירמוז בארץ הנזכרת בפסוק הראשון שימשך ממנה כח מצמיח, והנה נאצלו מכחה היסודות למיניהם, ומהם צמחו בגן עדן דשאים ואילנות ומהם בעולם, וזהו שאמרו בשלישי ברא שלש בריות, אילנות ודשאים וגן עדן. ועוד אמרו, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואמר לו גדל, הדא הוא דכתיב הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ שוטר, ואמר שיהיה כל זה למינהו, והוא אסור הכלאים... (בראשית א יא)

...והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם, וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכלם למינהו... והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאלו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם... (ויקרא יט יט)

מורה נבוכים:

אבל שאר בעלי החיים וכל שכן הצמחים וזולתם דעתי בהן דעת אריסט"ו, לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת השם ורצונו האישי עתה... אבל אלו כלם אצלי במקרה גמור, ואולם ההשגחה האלקית לפי דעתי ולפי מה שאני רואה היא נמשכת אחר השפע האלקי, והמין אשר נדבק בו השפע ההוא השכלי עד ששב בעל שכל ונגלה לו כל מה שהוא גלוי לבעל שכל הוא אשר התחברה אליו ההשגחה האלקית ושערה לו כל פעולותיו... (חלק ג פרק יז)

עקדה:

הנני ממטיר לכם - נראה מהמציאות שכל דבר גדל וקיים ממזון הלקוח ממדרגה שלמטה ממנו, והנה היסודות הפשוטים גדולם וצמיחתם מהחומר ההיולי המשותף להם, ומה שיהפך יסוד האש לאויר וכדומה אינו שיהפך היסוד עצמו, אלא חלק מההיולי שבו יפשיט צורה זו ויקבל אחרת ובמדרגה הבאה, הדומם יצמחו מהתחבר אליהם מהיסודות הפשוטים, שהם במדרגת מזון להם, וכן הצמחים מהיסודות הבלתי פשוטים, והחי מהצמחים שתחתיו... (שמות טז ד שער מ)

אברבנאל:

צמח - לאבן עזרא על הצמחים, ולמפרשים על הצדיקים בגלות בבל או על זרובבל, או לעתיד לבא על המשיח, והנכון על חזקיה, וקראו צמח ה', כי אביו היה רשע, וכאילו לא ממנו יצא... (ישעיה ד ב)

מלבי"ם:

וכל שיח השדה - מביא ראיה שהאדם עיקר הבריאה, והביא ראיה מהצמחים, כי רובם צומחים על ידי עבודת האדם, וצריכים למטר ההשגחה כי יורד בזכות האדם ותפלתו לה', וזהו הנקרא מטר, לא כגשם הטבעי שאין בו ברכה, ובא ממים העליונים. (בראשית ב ה)

העמק דבר:

עד תאות - שהאדמה תגדלם על צד היותר טוב, כבימי שמעון בן שטח, כפי שהאדמה מתאוה לעשות. (בראשית מט כו)