ק

(ראה גם: מספר-מאה)

אותיות דר' עקיבא:

קו"ף זה משה אבי כל החכמים ואבי כל הנבונים שהקיף לפני פרעה הרשע כל דברי חכמה וכל דברי בינה וכל דברי ערמה...

אחר כך נכנס קו"ף ועמד לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך שבי קוראין לפניך לעתיד לבא קדושה משולשת, שנאמר וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש וגו', השיב הקב"ה ואמר לאו, אמר לו למה, אמר לו מפני שבך עתידין קללות לבא בעולם בבני דור המבול, שנאמר (איוב כ"ד) קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ וגו'.

קו"ף מפני מה הוא גבוה בקומה ויש לו קרן מאחריו, מפני שכל קרני רשעים שמהלכין בגאות ומתגאים על הצדיקים בעולם הזה עתיד הקב"ה לגדען מפני כבודן של ישראל שנקראו ראש, שנאמר ונתנך ה' לראש וגו'. ומנין שהוא עתיד לגדען, שנאמר (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע. ומגדלין לישראל, שנאמר (שם) תרוממנה קרנות צדיק. 

מדרשים:

ק' שהוא מרים קרן לצדיקים ומגדע קרן הרשעים, שנאמר (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. (מדרש האותיות)

קו"ף יש לה שני זיינין כנגד שני קשרים של תפילין, של ראש ושל זרוע, ולפעמים יש זיין אחד כנגד הציץ. (מדרש ר"ע על התגין)

ר' צדוק:

...ולכך גם כן הק' קודם לר' בא"ב שהוא כפי הקדושה אין הק' מלוי לתאות הרי"ש דרוצה לומר תאות הרשע, רק הק' בא קודם... כי אין תיקונו להתמלאות תאותו, רק תיקונו להיות נשאר כך ריש ודל היינו לעצור תאותו... וכך בתחילה משיח בן יוסף ואחר כך משיח בן דוד שיבוא אחר שיכבוש משיח בן יוסף העולם על ידי כבישת התאות שהוא הרי"ש, ואין עמלק נופל אלא ביד זרעו של יוסף (ב"ב קכ"ג) שהוא אות הק' כנזכר למעלה, דאחיזת עמלק אשר קרך באתוון ק"ר... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רכא)

...וקדושת אות הק' מזכך השחוק שבנפש הישראלית וכח אבר הטחול שבו, ועל ידי זה נמחה זכר עמלק הבא מהרע שבטחול... (שם מחשבות חרוץ יג עמוד קד)

והק' דיעקב רומזת לקדושת המדות, וכמ"ש בהבונה ק' קדוש, כי בהתפשטות המדות שהם הענפים הנמשכים מהלב, ולב האדם עקוב אחר שהשליט אדם הראשון בחטאו היצר הרע על מפתחיו צריך שמירה יתירה בהתפשטותם שלא יפגע בהם מנוול זה... והעקבה שלו שבלב הטוב הוא רק נגד עשו להערים ולקלוט ממנו כל שמץ קדושה, ושלא להניח שום התפשטות ואחיזה לרע בנגיעה אל הקודש, וזהו קדושת אות הק' שהיא דוגמת הה' אלא שהיא עקומה שהה"א (ראשונה דשם הוי"ה) רומזת אל הלב הטהור, והק' רומזת ללב האדם העקוב, וזהו מצד ההתפשטות במדות ששם מתגלית העוקם... וזהו מדת האמת ליעקב שהוא מצד עצמיותו בתמימות, אבל מצד העולם הזה שיש מציאות רמאות וצריך להיות אחיו שלרמאים ברמאות, אין האמת נגלה כלל... (שם שם עמוד קז)

...וזהו באדר שנברא באות הק' הרומז לקדושה, כמ"ש בשבת ק"ד ק' קדוש, דהוא במקום גדר ערוה כמ"ש ביבמות (ירושלמי פ"ב ה"ד), כי הקדושה היא היחוד שאדם מייחד ומוסר עצמו וכל כחותיו להשי"ת, דוגמת קדושי אשה שהיא נקנית בזה לבעלה להיות מותרת לו, וזה נמצא רק במקום שנמצא גדר ערוה, היינו בישראל... (חלק ה רסיסי לילה עמוד קעז)