לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לא תהיה מוזהר עליהם באומות, שהיה בדין, ומה קדשה קלה את מוזהר עליה בישראל, קדש חמור אינו דין שיהא מוזהר עליו בישראל... ומה תלמוד לומר קדש, צריך לאומרו, שאילו נאמר קדשה ולא נאמר קדש, הייתי אומר אם קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל, קדש חמור לא תהא מוזהר עליו באומות, תלמוד לומר לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש, אי אתה מוזהר עליו באומות. (תצא רס)
לא תהיה קדשה - מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות. ולא יהיה קדש - מזומן למשכב זכור. ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא, שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הוקשו לחמור, שנאמר (בראשית כ"ב) "שבו לכם פה עם החמור)... (דברים כג יח)
בתי הקדשים - הזמה. (מלכים ב כג ז)
...ומלת קדשה מתקדשת ומזמנת עצמה לכל חפץ, ואין פירוש המלה טמאה, וכן קדש נער מוכן לפתח הבתולה, כי במצרים שתולדותם לחה אין כח לכך. (חגי ב יב)
לא תהיה קדשה - ...לשון רש"י, והנה אם הלאו הזה אזהרה באשה הנשכבת ויזהיר בהיותה מקודשת ומזומנת לזנות, אם כן אין הפנויה הנבעלת במקרה ובהצנע מחייבי הלאוין, וכן הקדש למה יזכיר בהיותו קדש ומזומן, ואפילו הנבעל בחדרי חדרים יש בו כרת ומיתת בית דין? ...והנראה בעיני בלאו הזה כי הוא אזהרה בבית דין שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים בעינים על הדרך לזמן או שתתקן לה קובה של זונות כמנהג ארצות זרים... וכן יזהיר לבית דין על הקדש...
ולפי דעתי כולם מלשון קדושה, כי הפורש מן הזנות נקרא קדוש, כמו שנאמר "אשה זונה וחללה לא יקחו וגו' כי קדוש הוא לאלקיו". והנה הנשמרת מן הערוה והזמה נקראת קדושה, והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזמה נקראת קדשה, קרוב למה שנוהג הלשון לומר "ובכל תבואתי תשרש", כי הזונה המפורסמת טמאת השם רבת המהומה נפרדת מכל קדושה. ואין שם זה בה רק בהיותה מזומנת לתועבה הזאת שאין לה שעת הכושר כלל וקדושה... (דברים כג יח)
קדש - בא על פנויות בלא כתובה וקדושין ולא מיוחדת לו כפלגשים. (שם)
בתי הקדשים - שמעבודת קצת האשרות שהיו להם בתים מוכנים למשגל מגונה. (מלכים ב כג ז)
שם קודש מציין ההתרוממות מדרכי החול והטבע בהפלגת הקדושה וההתנשאות למעלה על הרוחניות, ובהיפך בא גם כן על ההתיחדות בהפלגת הטומאה אם הוא בענין יוצא מן הרגיל, ומזה שם קדש, שבא על משכב המתועב... (הכרמל)