קו

רש"י:

וקו ינטה - למוד חומותיה ארכה ורחבה. (זכריה א טז)

מצודת דוד:

וקו ינטה - קו המשקולת לבנות החומה, והמלך לא ימחה. (שם)

רמח"ל:

הקו הוא השלימות שחוזר האדון ב"ה וכולל בהנהגתו לנמצאים, להשלים חסרונות ענינם. ואמנם הוא השלימות הנוגע לנמצאים לפי ערכם, ואינו שלימות לפי ענינו הפשוט ית"ש, שהוא מתעלה בסוד אין סוף המקיף, אך הוא השלימות של הנמצאים, המשלים חסרונותיהם המוטבעים בחוק הרשימו. שרצה הקב"ה לעשות החסרונות והשלימות שתי יצירות, כדי שיוכלו החסרונות לשמש לבדם לפעמים, אך הכוונה היא להשלים החסרונות. והנה הנהגת הטוב ורע משמשת בגלוי, והנהגת השלימות משמשת בהעלם, והשלימות מסבבת הדברים בדרך נסתר, להיות הכל נשלם בהשואת ההטבה בלא רע.

הרשימו הוא אור קדמון בהיותו כולל כל עניני ההנהגה של טוב ורע בכלל, עד שלא נתפרטו החלקים והמידות, כל אחד לפי ענינו, כי עדיין הדברים כמו בשורש דק לבד. ואחר כך כשנכנס הקו, לקח בעצמו כל עניני הרשימו, ואותם הענינים עצמם עשאם מידות גמורות ומפורטות, כל אחת למה שראוי בה לצורך ההנהגה. נמצא הרשימו כלל כל עניני ההנהגה בדקות גדול, והמידות, כל הספירות, והכלים, אותם הענינים עצמם שנכללים ברשימו, אך מפורטים ונגלים ושולטים. כי כל מידה שהיתה נכללת ברשימו שניתן לה שליטה לעשות הנהגה נעשית כלי אחד, ודבר זה עשאו הקו, להיות כל הפעולות נשרשים ומתיחסים לו, כמו שמתיחסים פעולות הגוף לנשמה, כי היא לבדה המנועעת תנועות הגוף, אבל אינה פועלת אלא אותם הפעולות המושרשות בכלי הגוף, ופועלת בכל אבר כפי מה שמושרש באבר ההוא, וזה מה שאפילו עניני הרשימו נעשים בכח הקו...

ועוד יש לנשמה פעולה אחרת בגוף, והוא מה שהיא שולטת ומושלת בגוף לזכך חמריותו, וזאת היא פעולה שניה שפועל הקו ברשימו, להגביר השלימות על החסרונות, ולגמור כל ההנהגה בשלימות, וכמו שביארנו לעיל.

והנה בתחילה הושרש מציאות התחתונים לפי חסרונותיהם, וזה נכלל ברשימו, אך מה שבנין הכלים עצמם יהיה רק על ידי הקו, שהוא מה שכל עניני הגוף אפילו לפי עצמו תלוי בנשמה, הרי זה התחלת תיקון לרשימו עצמו, וסוף התיקון יהיה מה שהנשמה אחר כך מזככהו ממש.

הקו שיורד האור מאין סוף ב"ה בחלל שהוא כעין צנור דק שהאור יורד בו מהמאציל לנאצל, ובו מתדבקים המאציל והנאצל, הוא כי כל הפעולות הוא ית"ש פועלם לפי שלמותו, ואין אנו יודעים הדרך איך הוא עושה את הפעולה ההיא, אבל הוא גזר השיעור שבו יגיעו הפעולות אצלנו, והוא עושה אותם בדרך הבלתי מושג כלל, ומגיעות לנו באותם הגבולים ששם לזה. ונמצא שהוא ית"ש ברוממות שלימותו עושה הכל, אך הגזירה שגזר להיות פעולתו מגעת רק בדרך שמגעת הוא השביל הקטן שבו האור נעשה קו אחד לבד... (ספר הכללים ו, ועיין שם עוד)

נפש החיים:

ואלו הב' בחינות הנ"ל שמצדו יתברך ומצדנו הן הן עצמן ענין הצמצום והקו הנזכר בדברי האריז"ל, ואשר מבואר שם שמצד הצמצום לא יצדק בו שום שינוי וחילוק מקום מעלה ומטה פנים ואחור, רק השואה גמורה אמתית, וכל עניני השינויים וחילוק המקומות וכל השמות וכינויים כולם נאמרים רק מצד בחינת הקו, ומודעת שכל דברי האריז"ל בנסתרות משל הם, ופנימיות ענין הצמצום והקו הכוונה על אלו הב' בחינות הנ"ל שהן בעצם בחינה א' וענין א' לגמרי... שאחדותו ית"ש בבחינת עצמותו הממלא כל עלמין בהשואה גמורה מכנים אנחנו בשם צמצום, מחמת שאחדותו ית' הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתנו, וכענין אכן אתה א-ל מסתתר. והשגתנו מה שאנחנו משיגים מציאות השתלשלות עולמות זה למעלה מזה בבחינות שונים מכנים אנחנו בשם קו, שהוא כעין קו המשתלשל. וזה שאמר האריז"ל, שמצד הצמצום, היינו מצד עצמות אחדותו ית' שבהעולמות הממלא את כל, אשר אף שמאתנו הוא מצומצם ומוסתר, אבל בבחינת עצמותו לא יצדק ענין מעלה ומטה, רק מצד הקו, היינו מצד השגתנו שאנחנו מצדנו משיגים סדר העולמות דרך השתלשלות כעין קו יצדק מצדנו מעלה ומטה...

וזהו ענין החלל ומקום פנוי שהזכירו ז"ל, ושכלל ענין הצמצום היה להתגלות הכלים, היינו שגזרה רצונו מטעם הכמוס אתו ית', להסתיר אור אחדות עצמותו ית' בזה המקום שיעור עמידת העולמות והבריות כולם הסתר עצום, להמציא על ידי זה ענין נפלא כזה שיתראה ויושג מציאות עולמות וכחות אין מספר דרך הדרגה והשתלשלות, ולהאיר בהם התגלות אורו ית' אור דק בשיעור ודקדוק עצום ודרך מסכים אין קץ, ועד שיוכלו להמצא דרך השתלשלות ומסכים עצומים גם מקומות אשר אינם טהורים וכחות הטומאה והרע והקליפות בשפל המדרגות התחתונים, ונראה ומתדמה כאלו חס ושלום הוא חלל פנוי מאור אחדות עצמותו ית"ש, ואין אנחנו משיגים רק רשימה דקה מועטת ואור מועט כעין קו דרך משל עד שבהגיעו דרך סדר ההדרגות והמסכים הרבים אל הכחות התחתונים כחות הטומאה והרע, אין התגלות אורו ית' ניכר כלל להשגתו, וזה שאמר שם שהקו האור לא הגיע עד קצה התחתון ולא נדבק בתחתיתו, ועל ידי זה ימצא בחינת מעלה ומטה... (שער ג פרק ז, ועיין שם עוד)