(ראה גם: אב-בת, ילד, קטן)
וכי ימכור איש את בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים... (שמות כא ז)
אלה הדברים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו, בין אב לבתו בנעוריה בית אביה. (במדבר ל יז)
אמר שמואל ומודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה... (יבמות נז ב, וראה שם עוד)
תניא ר' שמעון בן יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה, שנאמר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם, והרי פנחס עמהם, ורבנן, לעבדים ולשפחות... (שם ס ב, וראה שם עוד)
דתניא, בתולה יכול קטנה, תלמוד לומר אשה, אי אשה יכול בוגרת, תלמוד לומר בתולה, הא כיצד, יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה. (שם סא ב)
והתניא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה, בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה, ובית הלל אומרים משתכנס לחופה, רבי אליעזר אומר משתבעל, ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה... (שם פט ב)
והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא תתעבר ותמות... ואיזו היא קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד בת שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן או יתר על כן משמשת כדרכה והולכת דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו... (שם ק ב)
אי זו היא קטנה שצריכה למאן, כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה, השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן, ר' אלעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה, בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה, בת כהן לישראל תאכל בתרומה... (שם קז ב, וראה שם עוד)
...והרי קטנה דאתיא לכלל נשואין ותקינו רבנן נשואין, התם שלא ינהגו בה מנהג הפקר, ומאי שנא קטנה דממאנה ומאי שנא חרשת דלא ממאנה, דאם כן מימנעי ולא נסבי לה, ומאי שנא קטנה דאכלה בתרומה ומאי שנא חרשת דלא אכלה בתרומה, דתנן העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאה בגט, ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה, ואילו חרשת לא אכלה, גזירה שמא יאכיל חרש בחרשת... (שם קיב ב, וראה שם עוד)
אלו נערות שיש להן קנס, הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד... (כתובות כט א)
...אמר רבי זירא תנא קטנה בין היא ובין אביה יכולין לעכב, בשלמא איהי מצי מעכבא אלא אביה אי איהי ניחא לה אביה מאי נפקא ליה מינה, סבר השתא לא ידעה למחר מימרדא ונפקא ואתיא ונפלה עילואי. אמר רבי אבא בר לוי אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה, אבל פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא גדולה... (שם נז ב)
נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה, אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גיטה בלבד, וכל שאינה יכול לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש... תנו רבנן קטנה היודעת לשמור את גיטה מתגרשת, ושאינה יודעת לשמור את גיטה אינה מתגרשת, ואיזו היא קטנה יודעת לשמור את גיטה, כל שמשמרת גיטה ודבר אחר, מאי קאמר, הכי קאמר כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה... (גיטין סד ב, וראה שם עוד)
ותו הא דתנן האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, מנלן דמיקניא בכסף וכסף דאבוה הוא, אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא ויצאה חנם אין כסף, אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר, ומאן ניהו אב. ואימא לדידה, הכי השתא אביה מקבל קידושיה, דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה, ואיהי שקלה כספא. ואימא הני מילי קטנה דלית לה יד לקבל קידושין, אבל נערה דאית לה יד לקבל קידושין תקדיש איהי נפשה ותשקול כספא, אמר קרא בנעוריה בית אביה, כל שבח נעורים לאביה. ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאב, שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה, מה אמה מעשה ידיה לרבה, אף בת נמי מעשה ידיה לאביה, תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה, אלא בהפרת נדרים הוא דכתיב, וכי תימא נילף מיניה, ממונא מאיסורא לא ילפינן... (קידושין ג ב, וראה שם עוד)
תא שמע בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם בא עליה יבם קנאה, וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון, ואם נישאת לכהן אוכלת בתרומה, ואם בא עליה אחד מכל עריות שבתורה מומתין על ידה והיא פטורה, ואם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה... (שם י א)
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה, כשהיא נערה אין כשהיא קטנה לא, מסייע ליה לרב, דאמר רבי יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה. (שם מא א)
בעא מיניה רבא מרב נחמן נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה, כיד אביה דמיא או כחצר אביה דמיא, כיד אביה דמיא מה אביה משוי שליח אף היא נמי משוי שליח, או דילמא כחצר אביה דמיא ועד דמטיא גיטא לידה לא מיגרשה... איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון, אמר קרנא דברים בגו, אם גט למה מיאון, אם מיאון למה גט... וטעמא מאי, אמר רב אחא בריה דרב איקא צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושין, צריכה מיאון שמא לא נתרצה האב בקידושין, ויאמרו אין קידושין תופסין באחותה... (שם מד א, וראה שם עוד)
ואמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא קטנה אין לה חצר ואין לה ארבע אמות, ור' יוחנן משום ר' ינאי אמר יש לה חצר ויש לה ארבע אמות, במאי קמיפלגי, מר סבר חצר משום ידה איתרבאי, כי היכי דאית לה יד חצר נמי אית לה, ומר סבר חצר משום שליחות איתרבאי, וכי היכי דשליחות לית לה חצר נמי לית לה... (בבא מציעא י ב)
דתניא קטנה מבת יום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס, משתביא ב' שערות עד שתיבגר יש לה קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר... וחכמים אומרים קטנה מבת ג' שנים ויום אחד עד שתיבגר יש לה קנס... אימא אף קנס במקום מכר. (חולין כו ב)
אמר עולא א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה ושניה רוקה ומדרסה בשוק טהור, כתמה נמי טהור... (נדה י ב, וראה שם עוד)
מאי אשה ואשה, דתניא אשה, אין לי אלא אשה, תינוקת בת יום אחד לנדה מנין, תלמוד לומר ואשה... ורמינהו אשה, אין לי אלא אשה, תינוקת בת ג' שנים ויום אחד לביאה מנין, תלמוד לומר ואשה, אמר רבא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי... אלא בת ג' שנים ויום אחד הלכתא, בת יום אחד קרא. (שם לב א)
תינוקת שהביאה שתי שערות או חולצת או מתיבמת, וחייבת בכל מצות האמורות בתורה... (שם נב א, וראה שם עוד וערך קטן)
רב המנונא בשם ר' אסי, קטנה שקידשה את עצמה בשתי שערות אביה ממאן לא היא, לא אתייא לא כר' יוחנן ולא כרשב"ל, אין כרבי יוחנן אין כאן מיאון, אין כר' שמעון בן לקיש נישואי תורה הן, לא אתייא אלא כר' יוחנן, אף על גב דר' יוחנן אמר הכל מודין בקידושין שאביה קידשה לא היא, מודה בה אביה ימאן על ידיה. רבי בא בר כהנא ור' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי קידשה לדעת והכניסה שלא לדעת, זה היה מעשה ובא אביה והוציאה מגנונה... (קידושין כד א, וראה שם עוד)
הבת מיום לידתה עד שתהיה בת י"ב שנה גמורות היא הנקראת קטנה ונקראת תינוקת, ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה אינם אלא כשומא. אבל אם הביאה שתי שערות למטה בגוף במקומות הידועות להבאת שער והיא מבת י"ב שנה ויום אחד ומעלה נקראת נערה.
והבאת שתי שערות בזמן הזה נקרא סימן התחתון, ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה עד ו' חדשים גמורים, ומתחלת יום תשלום הששה חדשים ומעלה תקרא בוגרת, ואין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד.
הגיעה לי"ב שנה ויום אחד ולא הביאה שתי שערות, אף על פי שנראו בה סימני איילונית עדיין קטנה היא עד כ' שנה, וכשתביא שתי שערות אפילו בשנת כ' תהיה נערה ששה חדשים ואחר כך תקרא בוגרת... (אישות ב א, וראה שם עוד)
ויש בבת סימנין מלמעלה והן הנקראין סימן העליון, ואלו הן משתחזיר ידיה לאחורה ויעשה קמט במקום הדדין, ומשישחיר ראש הדד, ומשיתן אדם ידו על עוקץ הדד והוא שוקע ושוהה לחזור, ומשיפצל ראש חוטם הדד ויעשה בראשו כדור קטן. ורבותי פירשו משיפצל החוטם עצמו, וכן משיטו הדדין ומשיתקשקשו הדדין, ומשתקיף העטרה שהוא מקום הבשר התפוח שלמעלה מן הערוה לעומת הבטן, ומשיתמעך הבשר הזה ולא יהיה קשה... (שם שם ז, וראה שם עוד)
אין נושאין את הקטנה, והנושא קטנה יתומה ולא רצתה בבעל הרי זו ממאנת והולכת ואינה צריכה ממנו גט, שאין קדושין של קטנה קדושין גמורין כמו שבארנו, וכן קטנה שהשיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה כשהיא קטנה הרי היא כיתומה בחיי אביה, ואם נישאת כשהיא קטנה הרי זו ממאנת. (גירושין יא א, וראה שם עוד)