קיק

תלמוד בבלי:

ולא (מדליקין בשבת) בשמן קיק, מאי שמן קיק, אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. רב יצחק בריה דרב יהודה אמר משחא דקאזא, (שמן שעושין מגרעיני צמר גפן), ריש לקיש אמר קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלולילבא דמי ומדפשקי רבי, (גדל על בצעי המים), ועל פום חנותא מדלן יתיה, ומפרצידוהי (מגרעיניו) עבדי משחא, ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא. (שבת כא א)

תלמוד ירושלמי:

ולא בשמן קיק, רבי יוסי בשם רבי לייא קיסוסא, רבי יונה רבי זעירא בשם רב יהודה עוף הוא ושמו קיק, תני רבי ישמעאל ואת הקאת זה קיק. (שבת טו א)

אבן עזרא:

קיקיון - לחכמי ספרד דלעת או קרה, ואין צריך לדעת מה הוא. (יונה ד ו)