(ראה גם: אונס, עונש, תשלומין)
רבי אלעזר המודעי אומר חק אלו עריות, ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסיות ודיני חבלות. (בשלח-ויסע פרשה א)
וכי יפתה איש בתולה, בא הכתוב ללמד על המפותה שישלם עליה קנס, והדין נותן, הואיל ותפוסה ברשות אביה ומפותה ברשות אביה, אם למדת על תפוסה שמשלם עליה קנס אף מפותה משלם עליה קנס... (משפטים פרשה יז)
...מבעוד יום לא קנסוה רבנן, משחשיכה קנסוה רבנן... בשוגג לא קנסוה רבנן, במזיד קנסוה רבנן, ואיבעית אימא אידי ואידי בשוגג, והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי... (שבת ג ב)
מיתיבי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבונו של עולם מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון... (שם נה ב)
...רבא אמר לעולם רבי שמעון היא, ורבי שמעון קנסא קניס הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא... (פסחים כט א)
איתמר מפני מה קנסו לוים במעשר, פליגי בה רבי יונתן וסביא, חד אמר שלא עלו בימי עזרא, וחד אמר כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן... אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא... (יבמות פו ב)
אלו נערות שיש להן קנס, הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד... דתניא קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס, ומשתביא שתי שערות ועד שתיבגר יש להם קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר, וחכמים אומרים קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ועד שתיבגר יש לה קנס... אימא אף קנס במקום מכר, והני בני קנסא נינהו, ואמאי... אמר ריש לקיש נערה נערה הנערה, חד לגופיה, וחד לאתויי חייבי לאוין, וחד לאתויי חייבי כריתות... (כתובות כט א, וראה שם עוד)
המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה, המפתה נותן בושת ופגם וקנס... (שם לט א)
איבעיא להו מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס, כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא, או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה... איבעיא להו עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור... (גיטין מב ב)
א"ר יהושע בן לוי המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסים אותו עד מאה בדמיו, דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסים אותו עד עשרה בדמיה, ודלמא שאני עבד דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות... (שם מד א)
...אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן. אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו, מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, וקנסא דרבנן הוא, לדידיה קנסוהו רבנן, לבריה לא קא קנסו רבנן. (שם שם ב)
ואידך קנסא הוא ומקנסא לא ילפינן, ולמאן דיליף קנסא מקנסא כל הני למה לי... (שם נג א, וראה שם עוד)
...וטעמא דברח (המוכר שהדמים בידו), הא לא ברח קנסינן למוכר, ונקנסיה ללוקח, לאו עכברא גנב אלא חורא גנב... (קידושין נו ב)
והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא, האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכלה תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל... ואי תפס לא מפקינן מיניה, ואי אמר קבעו לי זימנא דאזלינא לארעא דישראל קבעינן ליה, ואי לא אזיל משמתינן ליה... (בבא קמא טו ב)
...רב סבר קנסו גופן משום שבחן, וזעירי סבר לא קנסו גופן משום שבחן... לימא כתנאי, שטר שכתוב בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית דברי ר"מ, וחכמים אומרים גובה את הקרן אבל לא את הרבית... (שם ל ב)
...א"ר אבהו קנס הוא שקנס ר"מ בממונם (של כותים) שלא יטמעו בהם... (שם לח ב)
דאמר רבא בר אהילאי מאי טעמא דרב דאמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור דכתיב אם המצא תמצא, אם המצא בעדים תמצא בדיינים, פרט למרשיע את עצמו... ומאן דאמר תרווייהו בטוען טענת גנב, קסבר מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב. (שם סד ב)
...דשלח ליה רב חסדא לרב נחמן ושלח ליה חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל... (שם פד ב)
ההוא גברא דאחוי (הראה למוכס) אכריא דבי ריש גלותא, אתא לקמיה דרב נחמן חייביה רב נחמן לשלומי, יתיב רב יוסף אחוריה דרב הונא בר חייא ויתיב רב הונא בר חייא קמיה דרב נחמן, א"ל רב הונא בר חייא לרב נחמן דינא או קנסא... א"ל אי דינא גמרינן מיניה, אי קנסא לא גמרינן, ומנא תימרא דמקנסא לא גמרינן, דתניא בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך, חזרו לומר אף המדמע, חזרו אין לא חזרו לא, מאי טעמא, לאו משום דקנסא הוא וקנסא לא גמרינן מיניה, לא... (שם קטז ב, וראה שם עוד)
...רבי מאיר סבר קנסינן התירא משום איסורא (קרן משום רבית), ורבנן סברי לא קנסינן התירא משום איסורא... (בבא מציעא ע ב)
שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו דיני קנסות בכמה, מאי קמיבעיא ליה הא אנן תנן בשלשה, אלא יחיד מומחה קמיבעיא ליה, דאין דיני קנסות או לא. אמר ליה תניתוה תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה, מאי שלשה, אילימא שלשה הדיוטות, האמר אבוה דאבוך משמיה דרב אפילו עשרה והן הדיוטות פסולין לדיני קנסות, אלא מומחין, וקאמר שלשה. (סנהדרין ח א)
רב אשי אמר דיני קנסות הוה, ובבבל לא דייני דיני קנסות... (שם לא ב)
משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה, ושאנס איש פלוני את בתי ופתה את בתי ושהכני בני ושחבל בי חבירי ושהדליק את גדישי ביום הכפורים הרי אלו חייבין. איבעיא להו משביע עדי קנס מהו. אליבא דר' אלעזר בר"ש לא תיבעי לך דאמר יבואו עדים ויעידו, כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי מודה בקנס ואחר באו עדים פטור... (שבועות לג א, וראה שם עוד)
הצורם אוזן בבכור הרי זה לא ישחוט עולמית דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים נולד בו מום אחר ישחוט עליו. ומי קניס ר' אליעזר לעולם, ורמינהי, מי שהיתה לו בהרת ונקצצה טהור, קצצה מתכוין רבי אליעזר אומר לכשיולד לו נגע אחר יטהר הימנו... כי קניס ר' אליעזר בממונו, בגופו לא קניס... (בכורות לד א, וראה שם עוד)
רבנן דקיסרין בשם ר' נסא אתיא דרשב"ג כר"מ, כמה דר"מ קונס בדברים כן רשב"ג קונס בדברים, דתני שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית, דברי ר"מ, וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית. (פסחים טו א)
אנסת ופתיתה את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי, משביעך אני ואמר אמן חייב, ור' שמעון פוטר... רב זירא רבי יסא בשם רבי יוחנן דברי ר"ש עיקר תביעה קנס, לדברי חכמים לאו... (שבועות כו ב)
עבר ומכר קונסין לו, כשם שקונסין לו להלכה כך קונסין לו למנהג... (ע"ז ו א)
מי שפיתה בתולה קונסין אותו משקל חמשים סלעים של כסף מזוקק והוא הנקרא קנס. וכן אם אנס אותה. וקנס זה מצות עשה של תורה, שנאמר ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף... (נערה בתולה א א, וראה שם עוד)
אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה ובעדים, ואינו צריך התראה, ומאימתי יהיה לבת קנס, מאחר שלש שנים גמורות עד שתבגור. נבעלה בתוך שלש שנים אין ביאתה ביאה, בא עליה משבגרה אין לה קנס, שנאמר נערה בתורה לא הבוגרת...
ואלו שאין להן קנס, הבוגרת והממאנת והאילונית והשוטה והחרשת ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובא שנים והעידו שתבעה אותן לזנות עמה... (שם שם ח, וראה שם עוד)
...היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה, שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.
מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים, אם הודה בתחילה בפני בית דין ובבית דין פטור, אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך בו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם... (גניבה ב ז, וראה שם עוד)
דיני קנסות כגון גזילות וחבלות ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה וכיוצא בהן אין דנין אותם אלא שלשה מומחים והם הסמוכין בארץ ישראל, אבל שאר דיני ממונות כגון הודאות והלואות אינן צריכין מומחה, אלא אפילו שלשה הדיוטות ואפילו אחד מומחה דן אותן... (סנהדרין ה ח)
מי שגנב או גזל גובין ממנו הקרן דייני חוצה לארץ אבל אין גובין את הכפל. ולא כל המשלם על פי עצמו גובין ממנו דייני חוצה לארץ, שהרי הפגם והבושת והכופר משלם אדם על פי עצמו... ואין גובין אותו דייני חוצה לארץ.
דיני גרמות אינן כקנסות וגובין אותן ודנין בהן בחוצה לארץ.
וכן דין המוסר ממון חבירו אף על פי שלא עשה מעשה גובין אותו דייני חוצה לארץ.
מנהג הישיבות בחוצה לארץ אף על פי שאין גובין שם קנס מנדין אותו עד שיפייס לבעל דינו או יעלה עמו לדין לארץ ישראל... וכן אם תפש הניזק שיעור מה שראוי לו ליטול אין מוציאין אותו מידו... (שם שם יג)
שנצטוינו בדין חובל בחברו לענשו כמו שכתוב בתורה בפרשת "וכי יריבון אנשים", וזה נקרא דיני קנסות, ובפסוק אחר כולל משפטי הקנסות כולם, והוא שכתוב "כאשר עשה כן יעשה לו" (ויקרא כ"ד), ואפילו לא הכהו אלא שביישו בלבד, יצערוהו בית דין בממונו שישלם למתבייש כפי השיעור ההוא, ואלה הדינין שנקראין דיני קנסות, כגון נזקי אדם באדם, או שור בשור, ובהמה באדם ואדם בבהמה אין דנין אותן אלא בית דין הסמוכין בארץ ישראל.... שאם אין משפט לא יתישבו בני אדם ולא יעמדו יחדו לעולם, ואי אפשר לארץ בלתי המשפט... (משפטים מצוה מט)