קסם

(ראה גם: כשוף, נחוש)

זהר:

ואף על פי שבלעם היה מכשף הגדול מכל מכשפי העולם היה בלק מכשף גדול ממנו, כי בקסם היה בלק גדול מן החכמים, ובלעם בנחש. קסם ונחש הם ב' מדרגות, קסם תלוי במעשה, נחש אינו תלוי במעשה, אלא בהסתכלות ובדבור הפה, ואז מתעורר עליהם רוח הטומאה להתלבש בהם ועושה מה שעושה.

וישראל הקדושים אינם כן, אלא כולם קדושים, וכל מעשיהם הם לעורר עליהם רוח קדוש, כש"א עד יערה עלינו רוח ממרום, ועל כן כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כי ישראל הם אחוזים בצד הקדושה העליונה, ומעשיהם באים בקדושה וקדושה מתעוררת עליהם ומתלבשים בה.

ותא חזי, בקסם היה בלק גדול מכל החכמים, ובלעם בנחש, ועל כן בשעה שרצה בלק להתחבר עמו מה כתוב, וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. תא חזי, בדבור שבפה היה בלעם גדול מכל המכשפים שבעולם, ובהסתכלות של נחש ההוא היה יודע לכוון את השעה (לקלל), ועל כן רצה בלק להשלים הדבר בקסם ונחש.

אמר לו הקב"ה, רשע, הרי קדמוך בני, מעשה יש ביניהם, שכל הצדדים הרעים ומינים הרעים וכל הכשפים שבעולם אינם יכולים לקרב אליהם, שכולם בורחים מפניו, ומה הוא, הוא אהל מועד וכלי קדש ותשמישי המקדש וקטרת הסמים המבטל כל כעס ורוגז שבעולם מלמעלה ומלמטה... כיון שהסתכל אותו רשע בזה, אמר, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, מהו הטעם, (הוא משום) ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. (בחקותי ו)

...ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל הנכללים באלו השנים (שהם חמור ואתון) הם נמצאים כולם בקסם, ויש עשרה אחרים של ימין, ועשרה של שמאל הנמצאים בנחש, ועל כן כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, מהו הטעם, משום כי ה' אלקיו עמו, מצד הנחש יוצא שור, מצד הקסם יוצא חמור, וזה הוא שור וחמור. ועל כן בלעם כיון שידע שנקשר ברשות אחר (שלמעלה) ואמר לו אך את הדבר וגו', הרע לו, ואמר, איפוא הוא הכבוד שלי, מיד נסתכל בכשפיו ולא מצא (דבר) שיהיה מחזיר אותו לרשותו אלא אתון הזו. (בלק תו)

ספרי:

קוסם, אחד מרובה ואחד מעט, קסמים, לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם, זה האוחז במקלו ואמר אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו. דבר אחר שועל בימינו ומשמאלו. (שופטים קעא)

מדרש רבה:

...לקסום קסם, התחיל (מלך בבל) לקסום קסמים לשמה של רומי ולא עלו, לשמה של אלכסנדריא ולא עלו, לשמה של ירושלים ועלו. קלקל בחצים לשמה של רומי ולא עלו, לשמה של אלכסנדריא ולא עלו, לשמה של ירושלים ועלו. הדליק נרות ופנסין... הציף ספינות בנהר פרת... (קהלת יב ח)

מדרש שמואל:

כי חטאת קסם וגו', א"ר שמואל בר רב נחמן כל שהוא הולך אצל הקסם ממרא על דברו של הקב"ה, מאי טעמא, כי חטאת קסם מרי וגו'. (פרשה יט)

ילקוט שמעוני:

כי חטאת קסם מרי, דא"ר שמואל בר נחמני כל מי שהוא הולך אצל הקוסם ממרה על דבריו של הקב"ה וגורם אף וצרה לעצמו. (שמואל א פרק טו, קכב)

תרגום יונתן:

וקסם - ואולפן. (ירמיה יד יד)

אבן עזרא:

קוסם קסמים - יתכן היותו שם כלל ופירושו חותכי משפט האומרים כי כן יהיה בלא ספק, וכן גוזרין, וקרוב ממנו קסם על שפתי מלך. (דברים יח י)

קוסם - בחכמת המזלות. (ישעיה ג ב)

רד"ק:

קסמי נא - נאמר על המעשים הנעשים בלאט. (שמ"א כח ח)

וקסם - כתב הרמב"ם שיש אנשים שישפע עליהם הכח השכלי בכח המדמה עד שידברו עתידות ויחלמו חלומות צודקים, ומכת זו היו נביאי הבעל, ולכן האמינו בהם ונקראים קוסמים. ויש מפרשים על חוזה בכוכבים. (ירמיה יד יד)

קלקל בחצים - שמחדדים החץ עד שיהיה לו ברק, ורואים בו בעלי הקסם. וכן בכבד... (יחזקאל כא כו)

משנה תורה:

איזהו קוסם, זה העושה מעשה משאר המעשיות כדי שישום ותפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידים להיות, ויאמר דבר פלוני עתיד להיות או אינו הווה או שיאמר שראוי לעשות כן והזהרו מכך. יש מן הקוסמין שמשמשים בחול או באבנים ויש מי שגוהר לארץ וינוע וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששית ומדמין ואומרים, ויש מי שנושא מקל בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר, הוא שהנביא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.

אסור לקסום ולשאול לקוסם, אלא שהשואל לקוסם מכין אותו מכת מרדות, אבל הקוסם עצמו אם עשה מעשה מכל אלו וכיוצא בהן לוקה, שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו וגו' קוסם קסמים. (עכו"ם יא ו)

ספר החינוך:

שנמנענו שלא לקסם, וכתב הרמב"ם ז"ל שענין הקסימה הוא, המניע כחו ומחשבתו לחשב במין ממיני התנועה, כאשר יעשו בעלי הכחות כולם, שיגידו מה שיתחדש קודם היותו, ואמנם יתאמת להם זה, בהיות כח המחשבה והשעור מהם חזק מאד. כלומר, שמתבודדים במחשבתם וקובעים כל הכונה וכל ההרגש שלהם על אותו הענין שיחפצו לדעת, ומתוך ההתבודדות והקביעות החזקה והתפשטות כל המחשבה מכל עניני העולם הגופני תתערב נפשם עם הרוחניים הקולטים העתידות הקרובות, כידוע בין החכמים. אבל מכל מקום אין כח בהם לעולם, ולא אפילו בשדים, לדעת העתידות הרחוקות, ולא יעלה אל המעלה הגדולה הזאת, זולתי נביאי אמת, וגם בעתידות הקרובות לא ישיגו בהן הקוסמין כל האמת, אבל יתקימו דבריהם ברוב. ובענין הזה בעצמו אין כל האנשים שוים בו, אבל יש מהם שיש להם יתרון גדול בענינים אלו, כיתרון בני אדם בגבורה וענינים אחרים קצתן על קצתן. ואלה בעלי הכחות אין פעולתם בענין הזה שוה, כי יש מהם שיתבודדו במדברות לחשב בזה, ומהם שיכה במטה אשר בידו בארץ מכות ממהרות זו את זו, ויצעק צעקות משונות, ויניח מחשבתו ויביט לארץ זמן ארוך עד שיבין במה שיהיה. והעיד הרמב"ם ז"ל שהוא ראה זה במערב פעם אחת, ומהם מי שיישר החול ויעשה בו צורות, וזה יעשו הרבה בני אדם במערב. ומהם מי שישליך אבנים דקות בחתיכת עור ויאריך להביט בם, ואחר כן יספר דברים, ומהם מי שיעשה מלאכה זו בשעלי שעורים וגרגיר מלח ופחם מעורב בו, וזה מפורסם בינינו, יעשו אותו תמיד לעינינו הישמעאלים והישמעאליות. ומהם מי שישליך חגורת עור בארץ ויביט בה ויגיד, והכונה בזה כלו להעיר כח נפש המביט. ומכל ענינים אלו תרחיקנו תורתנו השלמה, ועל כל זה נאמר "לא ימצא בך וגו' קוסם קסמים" וגו'.

וראיתי בספרי הראשונים בטעם אסור זה, לפי שכל ענינים אלו מטעים ההמון, ויחשבו בשביל שיצדקו עליהם קצת מן הדברים שיגידו להם בעלי הקסם, שכל הפעולות שהם בעולם סבתם המזלות והכחות, וכמעט יקראו מן הכת הרע האומר "עזב אלקים את הארץ" (יחזקאל ח'), ובעד זה הענין שהיה מפורסם הרבה בזמן הנביאים אמר הנביא (הושע ד') "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו"...

אבל השואל מן הקוסם איננו בחיוב מלקות, ואמנם הוא מגנה מאד כל הקובע מחשבותיו ומוציא עתיו בהבלים אלה, כי לאשר חננו הא-ל דעה והנחילו דת האמת לא יאות לו לחשב בהבלים אלו, רק שיקבע מחשבותיו בעבודת הבורא יתעלה, ולא יירא מדברי קוסם, כי השם בחסדיו ישנה מערכת הכוכבים ויבטל כח המזלות להיטיב לחסידיו... (שופטים מצוה תקי)

רלב"ג:

כי חטאת קסם מרי - החסרון שבקסם הוא כמו במרקחת שלא ידע פעולת כל תרופותיה, או ידע כולם ולא ידע פעולת הרכבותיהם, וכן יהיה החסרון במי שלא יקיים מצות ה' בשלמות, וה' רצה שלא יהנו כלל מהממון, כדי שלא ימשכו אחריו. (שמואל א טו כג)

ויקסמו - עשו פעולות להוריד רוחניות הכוכבים כמחשבתם, ומנחשים כגוים ומסתפקים בהודעות חלושות ומגונות, ועוזבים ההודעות השלמות המגיעות על ידי נביא. (מלכים ב יז יז)

אברבנאל:

קוסם קסמים - הגדת העתיד בכח המדמה, ולאבן עזרא ממשפט הכוכבים, ואילו כן לא תאסור התורה כל כך, אלא היא הגדה ותנועות ותחבולות וכלים. (דברים יח י)

...ז' מה שעשו למתים ולעצמותיהם לדעת עתידות, ועל זה אמר קסמים... (מלכים ב יז יז)

חזון שקר - הרכבות דמיוניות מבלי שפע הנבדל כלל נקרא קסם, ויש מפרשים על החוזים בכוכבים ונכון הוא, וקסם מה שמנחשים באותה חכמה. (ירמיה יד יד)

של"ה:

הענין בלק ובלעם... והענין הקסם הוא הורדת ההשפעה מהראות כוכבים כעין טלסמאות שעושים בעלי חכמה זו, ובלק היה יותר קוסם מבלעם... אבל אלו הענינים אינם מזיקים לישראל כשהם עושים רצון אביהם שבשמים, כי אין מזל לישראל, אין שליטה להמזלות על ישראל, רק חלק ה' לכל העמים... ועל זה אמר בלעם כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, רוצה לומר כי הקסם והניחוש אין מזיק לישראל... (תורה שבכתב בלק)

הכתב והקבלה:

וקסמים בידם - לקחו פסילים עמהם כדי ללוותו בהם, כי כן מנהגם כשיבא מלך ושר. (במדבר כב ז)

מלבי"ם:

כי לא נחש - נחש מציין שיפעול לו רעה על ידי כשוף ורעת עולם השפל, וקסם מציין שיפעול לו רעה על ידי הכוכבים שבהם יפעלו הקוסמים, ואמר שגם יעקב, שהם ההמון, הגם שיהיו תחת המזל לא ישלט בהם נחש ורעות העולם התחתון, וישראל שהם הגדולים שבהם, או כלל העם כשהם צדיקים שאז נקראו ישראל, ואז הם גם למעלה מן המזל ולא ישלט בם קסם שיגיע להם רעות על ידי הכוכבים... (במדבר כג כג)

קוסם קסמים - הקוסם הוא שעושה מעשה מן המעשים הידועים עד שיפנה לבו להגיד עתידות, כמו שנעשה בזמנינו על ידי הנחת האצבעות על טבלא של עץ ובסיוע כח הדמיון כוונו להשיג איזה דברים נעלמים. וכמו שכתוב "עמי בעצו ישאל", והיו עוד כמה מיני קסמים כמו שכתוב "קלקל בחצים וגו' ראה בכבד בימינו היה הקסם על ירושלים" (יחזקאל כ"א). ובא נוסף שם קסמים לחייב על כל קסם וקסם. (דברים יח י)

בעד האשנב - חלון עשוי בחכמה, והביטה בו לקסום. (שופטים ה כח)

מקסם - על ידי חכמי התולדה בכח המשער, ואלו ישתנו כי לא ידעו את כל הסבות והתולדות הנקשרות עמו. (יחזקאל יב כד)

רש"ר הירש:

וקסמים בידם - כבר הערנו בבראשית על הקשר שבין קסם לגזם, ולפי זה קסם מציין השפעה החורגת מדרך הטבע וממסגרת האפשרויות, נמצא ששם הקסם מורה על חוסר הממשות שבו, הוא גוזמא בעלמא. ברוב המקומות ש"קסם" מצוי בהם אין הוא מביא לידי תוצאה אלא הוא בא לדעת את הצפון בחיק העתיד, ובייחוד הוא בא להביא לידי הכרעה אם לעשות מעשה או לחדול מלעשותו... השליחים הניחו כנראה, שהוא זקוק לקסמים כדי להכריע אם להענות להצעה או לדחות אותה... ואלי היה זה אחד מכללי האומנות של הקוסמים, השואל בתרפים חייב לתת דבר משלו כדי להשיג את ההכרעה. (במדבר כב ז)

שם משמואל:

והנה זה לעומת זה עשה האלקים... ונראה שהם שני כחות רעים, נחש וקסם, נחש כוונתו להזיק וכמו קרן השור דלא להנאתו קעביד, ועל כן נקרא כח רע זה בשם נחש, והוא נחש הקדמוני עבדא דמריד במאריה. וקסם הוא התמשכות התאוה כלשון הכתוב (יחזקאל י"ב) מקסם חלק. ובזהר הקדש (ח"ג ר"ז) מסטרא דנחש נפיק שור, מסטרא דקסם נפקי חמור, וברח"ו שזה דכורא וזה נוקבא... (וישלח תר"פ)

מכתב מאליהו:

...קשה מאד לחדור דרך מחיצה זו, אך ידועים מקרים של התנוצצות האור הפנימי דרך המסך, ומגיעות לאדם ידיעות פתאומיות על המתרחש לזולתו שלא בדרך החושים, והיינו מה שקוראים  טלפתיה. גם כשהאדם במצב השתוממות (אקסטזה), או שבריאות נפשו נתערערה, לפעמים מתרכך המסך ואז עלולה הנפש להרגיש דברים מאחורי פרגוד הזמן והמקום. זהו ענין הקוסם, שהיה יכול לפעמים להגיד עתידות, וכן העיד הרמב"ם על ענין הקוסם (סה"מ ל"ת ל"א), שהוא "שיגיע כח הדמיון... מבעלי הכחות... המגידים מה שיתחדש קודם היותו... ודבריהם מתקיימים ברוב... והנה מהם מי שיכה במטה, ויזעק זעקות משונות ויעזב מחשבות... עד שימצאהו כמו עניני חולי הנופל ויספר מה שעתיד להיות"... (ואולי מענין זה מה שאמרו ז"ל בב"ב י"ב, מיום שחרב בית מקדש... ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות, שאצלם המסך אינו כל כך חזק).

הכישוף והקסם נאסרו בתורה, כי כל זה הוא דרך רוח הטומאה. על ידי אקסטזה כזו הגוף נפרד מהנפש ונמצא שהוא נטמא כעין טומאת מת. הקדושה יש לה דרך אחרת להשיג ידיעות פנימיות מהעולם הרוחני, והיא בהשפעת קדושה רבה על הנפש והגוף גם יחד, על ידי עבודה רבה של תיקון המדות והשגת המעלות בקדושה ובטהרה במשך שנים רבות... (חלק ד עמוד קסג)