נמצאת אתה אומר שתי קריבות הם, אחת קריבה שהיא לשום שמים, ואחת קריבה שאינה לשום שמים, ותקרבון ותעמדון תחת ההר זו קריבה לשום שמים, ותקרבון אלי כלכם זו קריבה שאינה לשום שמים. (פנחס קלו)
קרב, נגש, נגע, אלו השלשה שמות, כלומר קריבה ונגיעה ונגישה יהיו פעמים לענין המגע והקרוב במקום, ופעמים יהיו לענין הדבק המדע בידוע, וכאלו ידמה לקרב גשם לגשם, אמנם ענין קריבה הראשון והוא הקריבה במקום, "כאשר קרב אל המחנה", "ופרעה הקריב", והנגיעה ענינה הראשון נגיעת גשם בגשם... אמר מן הנגיעה בענין הדבק המדע, "כי נגע אל השמים משפטה", ונאמר מן הקריבה "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי", כאלו אמר תודיעוני אותו... וכל לשון קריבה או נגישה אשר תמצאנה שבאה בפרקי הנבואה בין השי"ת ובין נברא מנבראיו הוא כולו מזה הענין אחרון, כי השי"ת יתעלה אינו גשם, כמו שיבא עליו המופת בזה המאמר, ולא הוא יתברך יגש ולא יקרב לדבר, ולא דבר מן הדברים יקרב לו או יגע בו יתעלה, כי בהסתלק הגשמות יסתלק המקום, ותבטל כל קריבה ונגיעה או רחיקה או הדבק או התפרד או משוש או סמיכות...
ואיני חושב שיסתפק לך אמרו "קרוב ה' לכל קוראיו", "קרבת אלקים יחפצון" שאלו כולם קריבת מדע, כלומר השגה מדעית לא קריבת מקום... (חלק א פרק יח)
ויקרב אל אחיו - לשון הפעיל, מענין שכיבה, כמו "ואבימלך לא קרב אליה". (במדבר כה ו)
ונקרב בעל הבית - ...לכן נראה לומר שאין מלת "ונקרב" כאן הקריבה הגשמית המוחשית אל הדיינים, רק קריבה רוחנית עיונית, כמו (מ"א ב') "כי כן קרבו אלי", וכענין שם קרבן הנאמר בקרבנות, שהוא קירוב עיוני רוחני אל השי"ת. ולשון קריבה בנפעל הוא לקבל דין ומשפט... רוצה לומר בעל הבית ישים אלהים נגד פניו, וכאלו מתקרב עצמו לעמוד לפני אדון שופט כל הארץ... (שמות כב ז)
...כי יש הבדל גדול בין קרב לנגש, כי שם קרב הונח על הקריבה הקלה, שנתקרב דבר לדבר אחר שהיה רחוק, אבל אפשר שהוא עדיין רחוק ממנו, אלא שאיננו רחוק כל כך כמו שהיה, אמנם שם נגש הונח על הקורבה בתכלית, שנתקרב כל כך עד שאפשר לו ליגע בדבר שנתקרב אליו ושאין קרבה אחריו... (ויקרא יח ו)
אשר יקרב - אין קריבה זו אלא אכילה והאזהרה מלאכול קדשים בטומאה. ומצאנו לשון קריבה שאין טעמו על הקריבה לבדה כי אם על המעשה המתילד ממנה, כמו "בל קרוב אליך" (תהלים ל"ב) שטעמו מעשה ההפסד והנזק... וכן כאן הקריבה לדבר מאכל היא למעשה המתילד ממנה, והיא האכילה. (שם כב ג)
אל תגשו אל אשה - ...ומבואר אצלנו ההבדל בין קרב ובין נגש, שקריבה הוא בששניהם שוים וקל לקרב אליו, והגשה הוא בשיש קושי לגשת אל הדבר, לכן בא תמיד לשון קריבה אל אשה... (שמות יט טו)
ויקרבו כל העדה - מבואר אצלינו שיש הבדל בין קרב ובין נגש, שהקריבה הוא בשנים שוים, וההגשה בקטן לפני גדול ובכל מקום שיש בו טורח או מורא... (ויקרא ט ה)
...כי יש הבדל בין קרוב לו וקרוב אליו, שהעומד בקורבה נוכחיית יאמר קרוב אליו, ומי שאינו בקורבה נוכחיית יאמר קרוב לו... ולכן בעצמים הגיוניים יאמר קרוב לו, "קרוב ה' לכל קוראיו", כי אינו קרבה נוכחיית... (ויקרא כא ב)
כקרבכם אל המלחמה - פעל קרב כשבא אחריו שם הדבר שקרב אליו נקשר תמיד עם מלת אל, וכשבא אחריו הפעל נקשר בלמ"ד, "ואז יקרב לעשותו"... וכן מה שכתוב פה כקרבכם אל המלחמה, פירוש אל מקום המלחמה, אבל מה שאמר אתם קרבים היום למלחמה, בא השם במקום הפועל, כאלו אמר אתם קרבים להלחם... (דברים כ ב)
...והקריב בהפעיל (כשהוא עומד) מורה העתקת התנועה, שהולך ומתקרב להגיע אל מחוז חפצו, כמו "ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה". (הכרמל)
ונקרב בעל הבית - משמע שהוא נשבע שלא שלח ידו בפקדון... השורש קרב בבנין נפעל בא רק בעוד מקום אחד, "ונקרבתם בבקר לשבטיכם" (יהושע ז') במעשה עכן, וגם שם מציין התייצבות אדם לפני דין שמים על מנת להטהר מן הפשע של שליחות יד... (שמות כב ז)