קרבן   אשה

זהר:

וירח ה' את ריח הניחוח, וכתיב אשה ריח ניחוח, אשה כך שמעתי (פירושה), עשן ואש מחוברים כאחד, שהרי אין עשן בלי אש, כמו שכתוב והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש. (נח רלג, ועיין שם עוד)

והכי אמר ר' חייא א"ר יצחק, מה שכתוב אשה ריח ניחח לה', אלא הוא כנגד ג' מדרגות אלו כהנים לויים וישראלים, אשה כנגד זה הלויים הממונים על השיר ולהרים קול, והוא מצד אשה, (כלומר שהם מצד שמאל, ששם שורפת אש הדינים), ומכוונים בנעימות בניגון ושמחה ושיר... (זהר חדש רות שלב)

הכתב והקבלה:

...ויסוד המזבח קרא כאן בשם אשה, והוא מלשון (ירמיה נ') נפלו אשיותיה, שפירושו יסודותיה... ואונקלוס תרגם אשה בכל המקומות בשם קורבן, אף באימורים העולים לאשים, ונראה לומר דדעתו דבמלת אשה עצמו המכוון בו קרבן... כי בעל הקרבן בהתיצבו על קרבנו בהתבוננו על פרטי עבודותיו יעשו רושם גדול בנפשו, עד שתהיינה כל פעולותיו מן אז והלאה מכוונות רק לרצון לפני ה' בעיונו ובמעשיו להתדבק בו ית' בנפש אהבה, ודבקות אהבת נפש כינה בשיר הקדש בשם אש... (במדבר טו י)

שם משמואל:

ראה קרבן-כללי, שבועות תרע"ד.