אשר נשיא יחטא, ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה, והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים... (ויקרא ד כב)
אשר נשיא יחטא, אמר רבן יוחנן בן זכאי, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו, אם על שגגתו מביא חטאת צריך לומר מהו על זדונו, אם נשיא שלו מביא חטאת צריך לומר מהו הדיוט. נשיא, יכול נשיא שבטים כנחשון, תלמוד לומר ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו, ולהלן הוא אומר למען ילמד ליראה את ה' אלקיו, מה אמור להלן נשיא שאין על גביו אלא ה' אלקיו, אף נשיא האמור כאן שאין על גביו אלא ה' אלקיו.
נשיא יחטא מה תלמוד לומר, שיכול יביא על הקודמות ודין הוא, ומה אם משיח שמביא חטאתו משעבר אין מביא על הקודמות, נשיא שאין מביא חטאתו משעבר אינו דין שלא יביא על הקודמות, לא אם אמרת במשיח שאין מביא על שגגת מעשה תאמר בנשיא שמביא על שגגת מעשה, הואיל והוא מביא על שגגת מעשה יביא על הקודמות, תלמוד לומר יחטא, לכשיחטא והוא נשיא ולא כשיחטא ועודיהו הדיוט. רבי שמעון אומר אם נודע לו עד שלא נתמנה ואחר כך נתמנה חייב, אם משנתמנה פטור... (ויקרא-נפש פרשה ה)
הודע לו ולא שאמרו לו אחרים, אין לי אלא שאמרה לו שפחה מנין אפילו אמרה לו אשה, אוציא את שאמרה לו אשה שאין אשה כשירה לעדות מנין אפילו אמרו לו קרובים, אוציא את שאמרו לו קרובים שאין כשירים להעיד בו, מניין אפילו אמר לו עד אחד, אוציא את שאמר לו עד אחד שאין מחייבו אלא שבועה, מניין אפילו אמרו לו שנים, תלמוד לומר הודע לו ולא שיודיעוהו אחרים. יכול אף על פי שאינו מכחיש, תלמוד לומר או הודע אליו והביא... מניין אפילו אמרה לו אשה אפילו אמרה לו שפחה, תלמוד לומר או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו... (שם פרק ז, וראה שם עוד)
אין חיבין על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו, והנשיא כיוצא בהם, דברי ר' יוסי הגלילי, ר"ע אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול, שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו... (הוריות ח ב)
כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח ובית דין מביאין פר, ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה, ובית דין פר ושעיר, פר לעולה ושעיר לחטאת. (שם ט א, וראה שם עוד)
...וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא, כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט... תלמוד לומר אשר נשיא יחטא, כשהוא נשיא אין, כשהוא הדיוט לא. חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו, הרי אלו כהדיוטות, ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים, ומשנתמנו פטורים. איזהו נשיא, זה מלך, שנאמר מכל מצות ה' אלקיו, שאין על גביו אלא ה' אלקיו... תנו רבנן אשר נשיא יחטא פרט לחולה, משום דהוה ליה חולה אידחי ליה מנשיאותיה, אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית... (שם ט ב)
תנו רבנן, מעם הארץ פרט למשיח, מעם הארץ פרט לנשיא, והלא כבר יצאו משיח לידון בפר, נשיא לידון בשעיר, שיכול משיח על העלם דבר עם שגגת מעשה מביא פר, על שגגת מעשה לחודיה מביא כשבה ושעירה, תלמוד לומר מעם הארץ פרט למשיח, מעם הארץ פרט לנשיא... אמר רב זביד משמיה דרבא הכא במאי עסקינן כגון שאכל כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה ואחר כך נודע לו, סלקא דעתך אמינא נייתי כשבה או שעירה, קא משמע לן, הניחא לר"ש דאזל בתר ידיעה, אלא לרבנן דאזלו בתר חטאה מאי איכא למימר, אלא אמר רב זביד משמיה דרבא הכא במאי עסקינן כגון שאכל חצי כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה והשלימו ואחר כך נודע לו, סלקא דעתך אמינא נצטרף ונייתי כשבה או שעירה, קא משמע לן... (שם יא א, וראה שם עוד)
...ושעיר הנשיא בעבור כי הוא המולך אשר לו המשפט והלוחם מלחמות השם ועל חרבו יחיה כדרך שעירי עכו"ם. (ויקרא ג א)
אשר נשיא יחטא - ...כאלו אמר ואם אשר יחטא הוא הנשיא, או הודע אליו חטאתו הכתוב אחז דרך קצרה, והטעם שיודע לנשיא מעצמו אשר חטא, או הודע אליו הודיע איש אחר שראהו, ויהיה דקדוק הודע פועל עברו, ועם הודע אליו על האשם אחר כשיעשה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה ואשם להיות עליו עונש, או יודע אליו ויתכפר לו בקרבן, והטעם או יהיה אשם או יביא קרבן ויתכפר לו. וטעם ה' אלקיו - לומר כי אף על פי שהוא המלך האדון שאין עליו מורא בשר ודם, יש לו לירא מה' אלקיו, כי הוא אדוני האדונים... (שם ד כב)
המלך וכהן משיח מביאין קרבנן על שבועת העדות או על שבועת ביטוי או על טומאת מקדש וקדשיו כשאר הדיוטות, שלא חילק הכתוב קרבן מלך מקרבן הדיוט ומקרבן כהן משיח אלא במצוות שחייבין על שגגתן חטאת קבועה, אבל בקרבן עולה ויורד כולן שוין (ראה ראב"ד)... (שגגות י ז)
כבר ביארנו שכל שגגה שההדיוט מביא עליה חטאת הקבועה כשבה או שעירה, אם שגג בה הנשיא מביא שעיר, ואם שגג בה כהן משיח מביא פר... נשיא שעשה עם הצבור בהוראת בית דין הרי זה מתכפר לו בכלל העם, שאם היו בית דין הם שהקריבו על שגגתן כל העם והמלך פטורין מן הקרבן, כמו שביארנו, ואם היו העושים על פי בית דין הם שחייבין בקרבן והיה המלך מן העושים, הרי זה מביא שעיר, ששעיר נשיא במקום כשבה או שעירה של הדיוט הוא עומד.
נשיא שנצטרע עבר מנשיאותו, ונשיא שעבר מנשיאותו הרי הוא כהדיוט, חטא כשהיה נשיא ועבר מגדולתו הרי זה מביא שעיר, שנאמר "על חטאתו אשר חטא", כשעת חטאתו הוא מביא.
כהן משיח או מלך שחטאו עד שלא נתמנו, אף על פי שלא נודע להם אלא אחר שנתמנו הרי אלו כהדיוט, שנאמר "אשר נשיא יחטא", "אם הכהן המשיח יחטא", עד שיחטא כשהוא נשיא וכשהוא משיח... (שם טו א, וראה שם עוד)
אשר נשיא - ...גם כשנתחלקה המלכות הרי מלך יהודה ומלך ישראל שניהם נקראים נשיאים לצורך מצוה זו (הוריות י"א ב'), הביטוי "ה' אלקיו" מייחד את שם ה' על אדם יחידי, וכך מציין את היחס המיוחד שבין ה' לבין אותו יחיד, באשר הוא שלוחו, עושה דברו או קורא בשמו... הרי הוא מציין את המלך העומד בראש האומה השליט בכלל כחותיה, ובאין על גביו אלא ה' אלקיו הוא מכוון את עמו בדרך עבודת ה'. מסדר פרשיות החטאת אתה למד על תפקידו של המלך, הוא הראשון לקיום המצוה, כדרך שהכהן המשיח הוא ראשון בלימודה. אולם הואיל וחטאתו איננה קשורה בשגגת הוראה, הרי מעמדו כמלך איננו מקנה לו סמכות לפרש את התורה, רצונו לדעת מה מותר על פי הדין, יפנה אל בית הדין ככל יחיד אחר... (ויקרא ד כב)