קרח   בני

(ראה גם: קרח, תהלים)

 

ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף, אלה משפחות הקרחי. (שמות ו כד)

ובני קרח לא מתו. (במדבר כו יא)

למנצח משכיל לבני קרח... (תהלים מב א, וראה שם עוד)

זהר:

ר' אבא פתח, שיר מזמור לבני קרח, שיר הזה הוא שבח העולה על כל שאר השבחים, שזכו בני קרח לשבח לו, שיר מזמור שהוא לשון כפול, יורה שבח על שבח, שבח שנחלק לשני שבחים.

וזכו בני קרח לשבח לכנסת ישראל, ושבח כנסת ישראל אמרו, ומהו, כי כתוב, גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו. (שפירושו) מתי נקרא הקב"ה גדול הוא בזמן שכנסת ישראל (שהיא המלכות), נמצאת עמו, זהו שכתוב, בעיר אלקינו הוא גדול, עם עיר אלקינו (שהיא המלכות) הוא גדול... (ויקרא נה)

תלמוד בבלי:

והכתיב ויהי איש אחד מן הרמתים צופים... רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם, ומאן נינהו בני קרח, דכתיב ובני קרח לא מתו, תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו. (מגילה יד א)

ראה עוד קרח סנהדרין קט ב.

פסיקתא:

...אף בניו של קרח אמרו למה פניך תסתיר (תהלים מ"), אמר להם הקב"ה וכי אני הסתרתי פני תחילה, הם הסתירו פנים תחילה, ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו ערף גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וגו' (דהי"ב כ"ט), ואתם אומרים למה תסתיר פניך. (פרשה לא ותאמר ציון)

שוחר טוב:

וכן בני קרח לא היו יכולין לומר שירה בפיהם אלא רחש לבם בתשובה ומיד קבלם, ולמה לא היו יכולין לומר שירה בפיהם, שאול פתוחה מתחתיהם ואש מלהטת סביבותם, וכן הוא אומר (במדבר ט"ז) ואש יצאה מאת ה', (תהלים ק"ו) תפתח ארץ ותבלע דתן ותבער אש בעדתם, והיו בני קרח רואין שאול פתוחה מכאן ואש מכאן ולא היו יכולין להתודות בפיהם, לכך רחש לבי, וכי לא היו שלשה ולמה אמר רחש לבי, אלא ללמדנו מה שכיון זה בלבו כיון זה בלבו, ושלשתן היו שוין בלב אחד. אומר אני מעשי למלך, אם רחש למה אמירה, ואם אמירה למה רחש, אלא כך אמרו, אם בלבנו רחשנו כבר אמרנו מעשינו להקב"ה, לכך אני אומר מעשי למלך. דבר אחר רחש לבי בנבואה, שנתנבאו בנבואה לעתיד לבא, וכן חנה אומרת "ה' ממית ומחיה. (מזמור מה)

דבר אחר למנצח על שושנים, משל למטרונית שראתה שלשה יוצאין ליצלב ופדתה אותם, אחר ימים ראתה אקלפרין טעונין קונטרבריא של מלך. כך בני קרח חלקו עם אביהם לקרח בליעת הארץ, ובניו שעשו תשובה נעשו נביאים ונעשו שושנים. רחש לבי, משל למי שמבקש לעלות לבימה, נטל קוטרים ונתן לדיין, אמר לו למה לא כתבתו, אמר לו לא היה לי פנאי. כך בני קרח לא היה להם פנאי לומר בשפתותיהם ואמרו בלבם, לכך כתיב אומר אני מעשי למלך. משל למי שהיה הולך לבימה, מצאו בעל חובו, אמר לו תן לי את חובי, אמר לו המתן לי עד שארד מן הבימה ואחר כך אפרע לך. כך אמרו בני קרח אין לנו פנאי לומר שירה, ומשנפנה אומר אני מעשי למלך. (שם)

למנצח לבני קרח על עלמות שיר, זה שאמר הכתוב (איוב ט') עושה גדולות עד אין חקר, אין אדם יכול לספר נפלאותיו של הקב"ה, וכן הוא אומר (תהלים קט"ז) לעושה נפלאות גדולות לבדו, הוא לבדו יודע נסים ופלאים שהוא עושה עמך. כך אמרו בני קרח על עלמות שיר, מעולמין הם הדברים שראינו, ואין אנו יודעין מה ראינו. דבר אחר על עלמות שיר, שני עולמים ראינו, של צדיקים ושל רשעים, ראו דרכן של אותן שהיו בוטחין בחילם, שנאמר (שם מ"ט) הבוטחים על חילם, אותה שעה מה הן יכולין לעשות, אין עושרן עומד להן... מהו לבקר, מלמד שיהיו הצדיקים יורדין בכל בקר ובקר ומבקרין אותן, אמרו לבני קרח, מה הצדיקים עושים באותה שעה, אמר להם אלקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאד, בכל צרה וצרה שמגעת אלינו הוא נמצא לנו, וכן הוא אומר (שם צ"א) יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה... והיכן צדיקים עומדים באותה שעה, (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלקיכם, אמרו להם בני קרח אל תיראו, אנו רואים כל הנסים שעשה עמנו הקב"ה, שנאמר (במדבר ט"ז) ותפתח הארץ את פיה, והיכן היינו באותה שעה, באויר היינו, וכן הוא אומר ובני קרח לא מתו (במדבר כ"ו), ר' נחמיה אומר לא הוה כן, אלא בשעה שנפתחה הארץ ונבלעו העמיד להן הקב"ה כתורן הספינה, וכן הוא אומר ויהיו לנס, וכן אמרו בני קרח אל תיראו יודעין אנו מה עשה עמנו הקב"ה, לא נירא בהמיר ארץ, ואומר כי ההרים ימושו. (מזמור מו)

...אמרו בני קרח עד מתי אתה אומר (ירמיה ג') שובו בנים שובבים, והן אומרים לך שוב אתה תחלה, שנאמר (תהלים צ') שובה ה' עד מתי והנחם, ואתה אומר לא כי אלא ישראל תחלה, לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמנו, אלא שנינו כאחד, שנאמר (תהלים ד') שובנו אלקי ישענו... (מזמור פה)

ילקוט שמעוני:

כי אם בתורת ה' חפצו אלו בניו שאמרו שירה, ואמרו אנו חייבין בכבוד אבינו או לא נחלוק על משה רבינו, והכריעו עצמן בשביל כבודו של משה. ובתורתו יהגה אלו בניו של קרח, והיה כעץ שתול על פלגי מים, כיון שנבלעו קרח ועדתו נמצאו בניו עומדין כתורן הזה של ספינה, שנאמר ויהיו לנס. (במדבר פרק טז, תשן)

ולפי שהלך משה לפתחו של דתן ואבירם זכה להציל ארבעה צדיקים מדינה של גיהנם, שלשה בני קרח ואון בן פלת. ומה זכות היה בידן של בני קרח שינצלו, שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהן רואין את משה וכובשין את פניהן בקרקע, אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו נוהגין בזיון באבינו, וכבר נצטוינו על כבוד אב ואם, ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אף על פי שאנו נוהגין בזיון באבינו, באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה, עליהם אמר דוד רחש לבי דבר טוב. א"ר יוחנן מדוגמא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא, שהוא עתיד לאחוז בכנפות הארץ והצדיקים תלויין ברומו של עולם, כך עשה להם הקב"ה לבני קרח מאותה דוגמא בעולם הזה. ר"י הנשיא אומר כמין עמוד נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו, והיו כל ישראל רואין אותן, באותה שעה פתחו פיהם ואמרו שירה, כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צב-אות, שעתיד הקב"ה לבנות ירושלים בנין קבוע שאין לו הפסק, שנאמר אלקים יכוננה עד עולם סלה. (שם תשנב)

ויהיו לנס, כיון שנבלעו קרח ועדתו נמצאו בניו עומדין כתורן של ספינה, דבר אחר נקרע כל מקום סביבותם ואותו מקום שהוא תחתיהם לא נקרע. רבי שמואל בן נחמן אמר לא היו שלשתן עומדין במקום אחד, אלא כל אחד ואחד היה בפני עצמו עומד, והיו דומין כשלשה עמודין, והיינו דאמרי ברייתא על מאן קאים עלמא על תלתא עמודיא, אית דאמרין תלתא בני קרח וכו'. (שם פרק כו, תשעג)

למנצח על שושנים לבני קרח קודם שעשו תשובה לא נקראו ידידים, משעשו תשובה נקראו ידידים, שנאמר לבני קרח משכיל שיר ידידות... (תהלים יח, תרעא)

למנצח על שושנים לבני קרח, א"ר פנחס כל מי שרואה אותם אומר קוצים הם, למה שהיו עם הקוצים, ומה דרכן של קוצים לאש, וכן הוא אומר קוצים כסוחים באש יתמו, וכתיב ואש יצאה מלפני ה', ובני קרח היו שושנים ונלקטו מביניהם וקפץ הקב"ה והצילם, דודי ירד לגנו לערוגת הבושם ללקוט שושנים... בא וראה בבני קרח, עד שלא עשו תשובה לא נקראו שושנים וידידים, משעשו תשובה נקראו שושנים וידידים, שנאמר על שושנים וגו' משכיל שיר ידידות. (שם מה, תשמז)

על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים, אמרו בני קרח אל תיראו מאותו יום שמנער הקב"ה את הארץ, שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, ואומר כי הנני בורא שמים חדשים וגו', והיכן צדיקים עומדים באותה שעה, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, אמר רבי יודן אמרו בני קרח אל תתיראו, ראו נסים שעשה עמנו, שנאמר ותפתח הארץ את פיה ואנו היינו תלויין באויר, וכן הוא אומר ובני קרח לא מתו. רבי נחמיה אומר אינו כן, אלא הקב"ה העמידן כתורן, שנאמר ויהיו לנס. אמרו בני קרח אל תתיראו, יודעין אנו מה עשה הקב"ה עמנו, לכך נאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ, ואומר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט. (שם מו, תשנג)

מדרש אגדה:

ובני קרח לא מתו, לכך נאמר פרשה זו להודיע כח התשובה, שבני קרח בתחלה היו עם אביהם, ולבסוף הרהרו כולם לעשות תשובה, והצילם הקב"ה ונתבצר להם מקום בגיהנם על שלשה עמודים שלא יגיע להם חום האש, והתחילו לומר שירה, ועליהם מפורש בספר תהלים למנצח על שושנים לבני קרח מזמור, שעשו לבם רך כשושנים... (במדבר כו י)

ילקוט המכירי:

...ומה אני מבקש של שושנים, אמרו בני קרח אנו שושנים, א"ל הקב"ה נצחתם, שנאמר למנצח על שושנים לבני קרח. משכיל שיר ידידות, בשלשה דברים נאמר המזמור הזה, בנצוח, במשכיל בשיר כנגד ג' בני קרח, ומפני שהם ג' נאמר בג'. שיר ידידות, אמר הקב"ה כל אחד מהם ידידות הם לפני, מנין אתה יודע שהיו משה ואהרן וכל הגדולים באים לשמוע שירתן של בני קרח, שנאמר למנצח לבני קרח משכיל שיר ידידות, משמיע ידידות של הקב"ה, לכך נאמר שיר ידידות, ומלמדין לומר שירה לפני הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה' וגו'... (תהלים מזמור מה)

לקח טוב:

ובני קרח לא מתו, שהיו מנושאי המקדש, שנאמר כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ולא נמצאו עם קרח אביהם. (במדבר פנחס)

תרגום יונתן:

ובני קרח - לא הוו בעיטתא דאבוהון, ואזלו בתר אולפנא דמשה נביא לא מיתו במותנא ולא לקו ביקדתא ולא טמעו בבליעת ארעא. (במדבר כו יא)

על עלמות - ברוח נבואה בזמן דאתכסי אבוהון והנון אשתזבו. (תהלים מו א)

אבן עזרא:

ובני קרח - והזכיר בני קרח כי היו צדיקים דכתיב ובני קרח לא מתו ושמואל הנביא היה מבני קרח. (שמות ו כד)

ובני קרח לא מתו - והעד שמואל ובניו ובני בניו שהם המשוררים והם הנקראים הקרחים לבני קרח מזמור... (במדבר כו יא)

מהר"ל:

מקום נתבצר להם בגיהנם, פירוש כי בני קרח מיוחדים לשירה, כאשר היה מגיע להם דבר זה שיהיו נבלעים בגיהנם ונצולו, לכך על זה אמרו שירה על הצלתם, ומקום נתבצר להם, היינו שיהיה להם קיום, אף שמצד קרח היו ראוי שיהיו נבלעים. ויראה לומר כי כאשר היו בעולם הזה נקרא שמקום נתבצר להם בגיהנם כאשר לא שלט בהם הגיהנם, לכך ראוי להם בפרט לומר שירה על שהציל אותם... ויש בזה עוד דבר עמוק בשירה זאת, כי בני קרח שנתבצר להם מקום בגיהנם הם שאמרו שירה, שהשירה הוא על השלמת העולם הפך הגיהנם שהוא ההעדר. (חידושי אגדות סנהדרין קי א)

העמק דבר:

ובני קרח לא מתו - גם זה הגיע לאשר קרח השתתף עם הרשעים דתן ואבירם לעשות מחלוקת שלא לשם שמים, על כן נבדלו בני קרח הצדיקים ממנו, ואילו היה קרח מן הנשרפים לחוד כעדת קרח, שמסרו נפשם על אהבת ה' יוכל להיות שבני קרח היו נמשכים אחר דעת אביהם והיו מתים גם המה... (במדבר כו יא)

האומר לאביו ולאמו - ...ובפשט הוא על בני קרח שלא נמשכו אחר דעת אביהם, שהיה אדם גדול. (דברים לג ט)