(ראה גם: אבלות, גלוח, פאת זקן)
לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו, ובבשרם לא ישרטו שרטת. (ויקרא כא ה)
בנים אתם לה' אלקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניהם למת. (דברים יד א)
כתוב בנים אתם לה' אלקיכם, כמו שהעמידוהו, ולאו הם בצלם אלקים, ולאו יורשים ירושה עליונה כעין שלו, (דהיינו ג' עולמות), ועל כן הזהיר בתורה לא תתגודדו ולא תשימו קרחה למת, כי אינו נאבד לאחר מותו, והוא נמצא בעולמות טובים עליונים ויקרים, ויהיו בשמחה כשמסתלק צדיק מעולם הזה... (שלח לך נב, וראה עוד מיתה)
לא יקרחו קרחה, יכול על חמש קריחות לא יהיו חייב אלא אחת, תלמוד לומר קרחה, לחייב על כל קריחה וקריחה ג', בראשם מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, שיכול אין לי חייבים אלא על בין העינים בלבד, מניין לרבות את הראש, תלמוד לומר בראשם, לרבות את הראש. יכול בכהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות חייבים על כל קרחה וקרחה ועל הראש כבין העינים, אבל ישראל שלא ריבה בהם הכתוב מצוות יתירות לא יהיו חייבים אלא אחת, ולא יהיו חייבים אלא בין העינים בלבד, תלמוד לומר קרחה קרחה לגזירה שוה... (אמור פרק א)
הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים. (נדרים ל ב)
...והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו, ובית הלל אומרים צריך להעביר תער על ראשו, ואמר רבינא מאי אינו צריך לבית שמאי, אינו צריך אין לו תקנה... (נזיר מו ב)
...איסי תני אף בל יקרחו נשים פטורות, מאי טעמא דאיסי, דדריש הכי, בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, הרי גדידה אמור, הא מה אני מקיים בנים ולא בנות לקרחה, ומה ראית לרבות את הגדידה ולהוציא את הקרחה, מרבה אני את הגדידה שישנה במקום השער ושלא במקום שער, ומוציא אני את הקרחה שאינה אלא במקום שער... אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן, מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות... ואי משום גזרה שוה מיבעי ליה לכדתניא, לא יקרחו, יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא יהא חייב אלא אחת, תלמוד לומר קרחה, לחייב על כל אחת ואחת, בראשם מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים, מנין לרבות כל הראש, תלמוד לומר בראשם, לחייב על הראש כבין העינים... (קדושין לה ב, וראה שם עוד)
הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על המת חייב... תנו רבנן, לא יקרחו, יכול אפילו קרח ארבע וחמש קריחות לא יהא חייב אלא אחת, תלמוד לומר קרחה... (מכות כ א, וראה שם עוד וכדלעיל בספרא)
הקרח פסול, איזהו קרח, כל שאין לו שיטה של שער מקפת מאוזן לאוזן, אם יש לו הרי זה כשר... א"ר יוחנן הקרחנין והננסין והזבלגנין פסולין לפי שאינן שוה בזרעו של אהרן... (בכורות מג א)
רב מפקד לאילין דבי רב אתי רב המנונא מפקד לחברייא פקדון לנשיכון כד הווין קיימין על מיתיא דלא ליהויין מתלשן בשעריהון שלא יבואו לידי קרחה, עד כמה היא קרחה, אית תניי תני כל שהוא, ואית תניי תני כגריס... (קידושין כא ב)
וכמה שיעור קרחה, פליגי בה תלתא אמוראי, חד אמר כגריס, וחד דאמר כדי שיראה מראשו, וחד אמר שתי שערות. איכא דמפיק כגריס ומעייל כעדשה, וסימנהון בהרת כגריס מחיה כעדשה, הגוזז שתי שערות בשבת חייב, וכן לקרחה, רבי אליעזר אומר אחת, ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב, ודבר זה אפילו בחול אסור, משום שנאמר ולא ילבש גבר שמלת אשה. (ויקרא פרק כא, תרכט)
בקרחתו - ברדדתיה (לשון אחורים) או בלבדיה. (ויקרא יג נה)
לא יקרחו קרחה - לא ירשמון בין עיניהן ולא רושם ברישיהון... (שם כא ה)
ולא תשימו קרחה - ולא תשוון קרחא על בית אפיכון לטמי נפשא דמית. (דברים יד א)
בקרחתו - בשחיקותיה או בחדתותיה. (ויקרא יג נה)
לא יקרחו - לא ימרטון מרט ברישיהון. (שם כא ה)
בקרחתו - שחקים ישנים. (ויקרא יג נה)
...ורש"י כתב לפי שאתם בניו של מקום אתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים, ואיננו נכון, שאם כן תהיה המצוה גם שלא על המת. ור' אברהם אמר שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מן האב לבנו, לא תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל מה שיעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו... ולפי דעתי "כי עם קדוש אתה" הבטחה בקיום הנפשות לפניו ית', יאמר אחרי שאתה עם קדוש וסגלת ה' ולא ישא אליהם נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער... (דברים יד א)
הקורח קרחה על המת לוקה, שנאמר ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אחד ישראל ואחד כהן ששרט על המת אינו לוקה אלא אחת, הקורח ארבע או חמש קרחות על מת אחד לוקה כמנין הקרחות, והוא שהתרו בו על כל קרחה וקרחה, אחד הקורח בידו או בסם או הטביל אצבעותיו בסם והניחם בחמשה מקומות בראשו בבת אחת הואיל וקרח חמש קרחות אף על פי שהיא התראה אחת לוקה חמש, שהרי כולן באין כאחת, וחייב על כל הראש כבין העינים, שנאמר "לא יקרחו קרחה בראשם", וכמה שיעור הקרחה, כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלי שיער.
הקורח ראשו או השורט בבשרו על ביתו שנפל ועל ספינתו שנטבעה בים פטור, ואינו לוקה אלא על המת בלבד, או השורט לעבודת כוכבים, השורט קרחה בראשו של חבירו והשורט שריטה בבשר חבירו והכותב כתובת קעקע בבשרו של חבירו והיה חבירו מסייע בזמן ששניהן מזידין שניהן לוקין, אחד שוגג ואחד מזיד המזיד משניהם לוקה והשוגג פטור. (עכו"ם יב טו)
שלא לקרח שער הראש על המתים כמו שיעשו חסרי הדעת, ועל זה נאמר "ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת", ונכפל לאו זה על הכהנים... משרשי המצוה (במצוה תסז) כדי שלא נעשה בנו שום ענין בעולם דומה לעובדי ע"ז, וכענין שכתבתי בלאו דהקפת הראש בסדר קדושים תהיו. ונמנענו מן הגדידה על מת, כי לא יאות לעם הנבחר בעלי חכמת התורה היקרה להצטער בדבר ממעשה הא-ל, רק על ענין שצונו ב"ה להצטער בו, אבל שנשחית גופנו ונקלקל עצמנו כשוטים לא טוב לנו ולא דרך חכמים ואנשי בינה, רק מעשה המון הנשים הפחותות וחסרות הדעת שלא הבינו דבר במעשה הא-ל ונפלאותיו. (ראה מצוה תסח)
וטעם לא תשימו קרחה בין עיניכם, כבר הודעתיך כי השערות שבאדם רומזים לכחות אלקיות נאצלים מן האדם העליון, וכשאדם קורח אותן הוא מקצר המעיינות העליונות, ונקראים לבעלי הקבלה עולמות התלויין באדם העליון, וזהו טעם למת, כי הקורח על אבדתו אינו עובר רק על המת, והטעם כי מיתת האדם רומז לעולם הבא, שאין בו אכילה ושתייה, ואז יחזרו הדברים להוויתן כמו שרמזתי. ומכאן תבין עוד טעם איסור הגדידה והגודד פוגם למעלה והבן. (ראה)
...אבל נראה כי האיסור הוא מפני כי ישראל הם מציאות אמיתי, שהרי הם עלולים מן השי"ת, ונקראים בשביל כך בנים למקום שהם נמצאים מאתו בעצם ובראשונה, ודבר זה אין כאן מקום להעירך, ולפיכך אמר שלא יתגודדו על מת לעשות השחתה בהם, כי השחתה לדבר שאין לו מציאות אמיתי, אבל לישראל שהם נקראים בנים לא שייך זה. ועוד יש לך להבין שהשי"ת הוא אחד, ומפני שהוא אחד אין מדותיו דין גמור, שהרי יש בו רחמים ודין, ואם היה מדותיו דין גמור היה חס ושלום השי"ת נוטה לגמרי למדה אחת ואינו כלול מרחמים ודין, ואם כן יש כאן שניות, וזה שמשחית נפשו על מת מפני השם עושה בו דין ועושה השחתה לגמרי, וכאלו כל מדותיו הוא דין גמור ואין כאן רחמים, ולפיכך הוא משחית נפשו לגמרי על זה... (גור אריה דברים יד א)
...כי יש במוח מותרות, שמן אלו המותרות שבמוח יוצאין השערות, ומהם יונקים האויבים, והם יונקים עד שכלה כל המותרות שבמוח, ואזי אין להם יניקה ונופלים, וזה בחינת קריחת ראש זקנים, כי בסבי מוחא שקיט ושכיך, היינו שדעת הזקנים צח וצלול, ואין להם מותרות במוח, ועל כן נופלים השערות כי אין להם יניקה כנ"ל... (סז ו)
לא יקרחו - ...כי באמת יש לומר אף ששוים הם לענין חיובא, חלוקים הם בענין האיסור, דחיובא דמלקות ליתה בשניהם רק כשקורח ושורט על מת, אבל בלא מת אין האיסור רק לכהנים, דשריטה וקריחה היה חוק לכומריהם לאלילם, כמו שכתוב בעובדי הבעל "ויתגודדו כמשפטם" (מ"א י"ח), וכן הקריחה, ועשו כן להורות שהם עבדים מכורים לאלילם ומרושמים לעבודתו, וגם בעינינו ראינו כמה מכומריהם שהתגלחו אמצעית ראשיהם להיות שם מקורחים, וכיון שהוא חוק לכהני אליל שאף בלא מת יסמנו עצמם להיות מרושמים לעובדים אלילם, לכן נתוסף על כהני ה' לבלי עשות כמו אלה אף לשמים... (ויקרא כא ה, וראה שם עוד)
לא יקרחו - כבר נתבאר לעיל דאף על גב דדין אחד לכהן ולישראל בזה, מכל מקום בלשון האזהרה נשתנו, והחמיר הכתוב בכהן מבישראל, משום הכי בישראל כתיב "לא תשימו קרחה בין עיניכם", משמעות שימה תיקון בשום לב לעשות על ידי זה זכר למת, ובכהנים כתיב "בראשם", דאפילו מקום שלא יהא ניכר כמו כן הוא מוזהר בפירוש בתורה. (ויקרא כא ה)
לא יקרחו - כתב זה להורות שהמגולח זקן ומקורח ראש וכו' אינו ראוי שישמש על גבי מזבח ומחלל עבודה לפי זה, ואין זה סותר לדברי הגמרא בזבחים י"ז דאמר דאינו מחלל עבודה, דאיסורים דקרחה וגלוח זקן ושרט הוי דינו כמטמא למתים וכנושא נשים פסולות, דכל זמן שהם עמו מחלל עבודה (לדעת קצת), ואינו עובד על גבי המזבח, וכיון שנודר הוא כשר לעבוד, כן הכא עד שיקבל עליו שלא לעשות עוד זה פסול לעבוד. ויעוין תוספות יבמות פ"ה ד"ה וכל שהוא פסול...
והא דכתיב לא יקרחה בה"י והקרי בוא"ו, עיין זוהר הקדוש, והנראה דמרמז לדין של התוספתא דמכות ופסקה הרמב"ם דהקורח קרחה בראש חברו חייב גם כן, לכן דרשינן הקרי והכתיב ביחד לא יקרחהו. (ויקרא כא ה)