קרי

(ראה גם: ביאה, מקרה, שכבת זרע)

 

ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע, ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב. (ויקרא טו טז)

ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי, ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם... (שם כו כא)

זהר:

תא חזי נעמה זו, אמם של השדים היא, ומצדה באים כל אלו השדים שמתחממים מבני אדם, ומקבלים רוח תשוקה, מהם מצחקים עמהם ומשימים אותם בעלי קרי, ומשום שבעל קרי בא מרוח הטומאה הנזכר הוא צריך לרחוץ את עצמו להטהר ממנו וכבר ביארוהו החברים. (בראשית ב שנז)

ספרא:

ואיש, פרט לקטן, או יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד, תלמוד לומר ואיש. כי תצא ממנו שכבת זרע, עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו, מיכן אמרו הזב ובעל קרי שהרגישו אוחזים באמה ובולעים את התרומה. שכבת זרע פרט למערה, ורחץ במים אפילו במי מקוה... (מצורע-זבים פרק ו)

תלמוד בבלי:

...והתניא בעל קרי שאין לו מים לטבול קורא קריאת שמע ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ואוכל פתו ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה, אבל מהרהר בלבו ואינו מוציא בשפתיו, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מוציא בשפתיו. אמר רב נחמן בר יצחק עשאן ר' יהודה כהלכות דרך ארץ, דתניא, והודעתם לבניך ולבני בניך, וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב, מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע, מכאן אמרו הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות, אבל בעלי קריין אסורין... מעשה ברי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר, אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק בהלכות דרך ארץ, ירד וטבל ושנה להם, אמרו לו לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בהלכות דרך ארץ, אמר להם אף על פי שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי... אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כהני תלת סבי, כרבי אלעאי בראשית הגז, כרבי יאשיה בכלאים, כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה... אין דברי תורה מקבלין טומאה. כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא...

תנו רבנן בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור, נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק... אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה, וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו... (ברכות כב א, וראה שם עוד)

תניא רבי יהדה בן נקוסא אומר מאכילין אותו (כהן גדול) סלתות וביצים כדי למסמסו, אמרו לו כל שכן שאתה מביאו לידי חימום, תניא סומכוס אמר משום ר' מאיר אין מאכילין אותו לא אב"י, ואמר לה לא אבב"י ויש אומרים אף לא יין לבן, לא אב"י, לא אתרוג ולא ביצים ולא יין ישן, ויש אומרים אף לא יין לבן מפני שהיין לבן מביא את האדם לידי טומאה... לאתויי הא דתנו רבנן חמשה דברים מביאים את האדם לידי טומאה, ואלו הן, השום, והשחלים, וחלוגלגות והביצים והגרגיר... (יומא יח א)

ורמינהו הזב והזבה המצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת טובלין כדרכן ביום הכפורים, נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים, בעל קרי טובל והולך כל היום כולו, ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול, לא קשיא הא דצלי תפלת נעילה הא דלא צלי. (שם פח א)

אמר אביי אטו כולי עלמא יעקב אבינו הואי דכתיב ביה כחי וראשית אוני שלא ראה קרי מימיו... (יבמות עו א)

אירע קרי לאחד מהן יוצא והולך לו במסיבה ההולכת לו תחת הבירה, ונרות דולקין מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה... (תמיד כה ב)

בעא מיניה רבה מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו, ממנו אמר רחמנא עד דנפיק מבשרו ולא בקיסם או דלמה האי ממנו עד שתצא טומאתו לחוץ ואפילו בקיסם, אמר ליה תיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה למימרא דנוגע הוי... (נדה כב א)

היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה... והתניא ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם, אמר אביי במטלית עבה, רבא אמר אפילו תימא במטלית רכה, כיון דעקר עקר... אמר שמואל כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה, מאי טעמא שכבת זרע אמר רחמנא, בראויה להזריע... (שם מג א)

תלמוד ירושלמי:

תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים טהר לעצמו... ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה, רב הונא אמר ואפילו ראה עצמו ניאות בחלום הוון בעיין מימר ובלבד מאשה, ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר... ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים... א"ר חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי ובא ושונה כל צורכו, ותוך שאתה אומר אסור הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור... א"ר ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה, וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה, מקילין בה לרחוץ במים שאובין, מחמירין בה לטבול במים חיים. (ברכות כו א)

חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי... מפני הברכה. (תרומות ו א)

תנא דבי אליהו רבא:

ראה האדם קרי חייב טבילה מן התורה, אם אמר מי ראה אותי אין בכך כלום העבירו מכנגד פניו, שוב ראה קרי ואומר מי רואה אותו אין בכל כלום, וכן בפעם שלישית עובר על מה שכתוב בתורה ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב, ועבר על מה שכתוב (איוב ל"ג) הן כל אלה יפעל א-ל פעמים שלש עם גבר, לסוף הוא נעשה זב... (פרק טו)

לקח טוב:

ואם תלכו עמי קרי, לשון קשוי, דבר אחר לשון מקרה, כלומר עשיתם דיני עראי בעולם ולא עשיתם אותם קבע... (בחקותי)

ספר החינוך:

...אבל עכשו בעונתינו שאין לנו לא מקדש ולא קדשים אין אנו צריכין להזהר בענין הטומאה, ואף על פי כן עזרא תקן טבילה לבעלי קריין כדי שיהו נקיים וטהורים יותר במחשבתן ולא יהיו בני אדם מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין, ובזמנו לא היה אדם מתפלל ושונה בתורה עד אחר טבילה. ובזמן הזה פסקו בגמרא דבטלוה חכמים לטבילותא, ואין אדם נמנע מעתה מלהתפלל ולשנות גם להניח תפילין בשביל קרי, ואפילו לנטילותא, דהיינו הדחת הגוף בתשעה קבין מים גם כן בטלו, ועכשו לא יטבלו ולא ידיחו כלל. ואמנם בעל נפש המטהר לקריו גם היום מדה טובה ומשובחת היא לו ותבוא עליו ברכה, ויודע דרך הטהרה ורוב טובה יחזיק בה. (מצורע מצוה קפ)

של"ה:

ותורה היא שמירה גדולה שלא יטמא האדם בקרי בלילה, ושכבר ידעת שעון גדול הוצאת שכבת זרע לבטלה, כדאיתא בפרק כל היד ונזכר בכל הפוסקים, ובפרט בא"ח סימן ר"מ, בעל ראשית חכמה האריך בחומר עבירה זו בשער הקדושה מאד עד שהעלה בשם הזוהר שכל העבירות שבעולם יש להם תשובה חוץ מזו... וכלל העולה שתשובתו קשה עד מאד, ואין מספיקין בידו לעשות תשובה מפני שצריך סיגופים הרבה וילאה בעל תשובה ולא יעשה מה שראוי לעשות, וזהו שאין לו תשובה... ואם ילמוד אדם תורה קודם שכיבה התורה משמרתו שלא יבא לידי כך... (מסכת חולין)

מוהר"ן:

...כי על ידי שלימות לשון הקודש ניצולין ממקרה לילה כנ"ל, כי על ידי שלימות לשון הקודש זוכין לתיקון הברית כנ"ל, כי עיקר שלימות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושינה, דהיינו על ידי שמבררין את בחינת התרגום בחינת התרדמה כנ"ל, ועל כן אז ניצולין ממקרה לילה שבתרדמה כנ"ל... (יט ה)

תיקון למקרה לילה רחמנא ליצלן לומר עשרה קיפטיל (מזמורים) תהלים באותו היום שאירע לו חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקליפה שלקחה אותה, כי תהלים בגימטריא לילי"ת עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממונה על זה כידוע, וצריך לכוין בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה, שהוא מכוון כמספר השני שמות א-ל אלקים במלואו כזה, אל"ף ל"מד... שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטיפה מהקליפה, כי הטיפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע, כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה, ועל ידי הב' שמות א-ל אלקים הנ"ל שהם בחינת חסד וגבורה כידוע שהם גימטריא תהלים כנ"ל, על ידי זה מוציאין הטפה משם, וזה צריך לכוין בשעת אמירת תהלים. 

ועל כן צריך לומר עשרה קיפיטיל כי יש עשרה מיני זמרה שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים, כמובא (פסחים קי"ז ובזוהר)... ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל לבטל כח הקליפה הנ"ל, כי כל אחד מאלו הלשונות הם היפך הקליפה הנ"ל, כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות היפך הקליפה הנ"ל שעיקר כחה מקלקול הראות... ואשרי שהוא לשון ראיה, הוא היפך ממנה. וכן משכיל, כי היא בחינת משכל, ומשכיל היא היפך מזה... כי עיקר כחה להחטיא את האדם במקרה חס ושלום הוא על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת משכיל על ידי תורגמן שהוא מעורב טוב ורע, לפעמים משכל ולפעמים משכיל. וכן הללויה היפך הקליפה ששמה לילית, על שם שהיא מייללת ביללה תמיד, והלל היפך יללה...

אחר כך גילה רבינו ז"ל העשרה קיפטיל תהלים בפרטיות שצריך לאומרם באותו היום, ט"ז ל"ב מ"א מ"ב נ"ט ע"ז צ' ק"ה קל"ז ק"נ... (רה וכן תנינא צב)

הכתב והקבלה:

קרי - שתלכו לקראתי בקשיות עורף, שתתכוונו לפגוע בכבודי ולהכעיסני... (ויקרא כו כא)

רש"ר הירש:

קרי - נגזר מן קרה, קרי הוא כל הנעשה בלא כוונתנו ומחוץ למסגרת חישובינו... הליכתכם עמי היא רק מקרית, לא היתה זו כונתכם ולא החלטתם על כך... אך רצוני איננו חשוב בעיניכם, התחשבויות אחרות קובעות את דרך חייכם ואתם משאירים זאת למקרה... (ויקרא כו כא)

ר' צדוק:

ראה בלעם, מחלק ג דובר צדק עמוד ק.